דמי ניהול של 0.7%? בעייתי אך לא מופרך - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דמי ניהול של 0.7%? בעייתי אך לא מופרך

הפחתת דמי הניהול חייבת להיעשות בהדרגתיות ולכלול שינויים מבניים בענף

31תגובות

התמהמהות של המפקח על הביטוח במשרד האוצר, עודד שריג, הרימה להנחתה לח"כ חיים כץ (הליכוד). המפקח הבטיח לפני יותר משנה להפחית את תקרת דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני, אבל לא השכיל עד היום להציג תוכנית מוגמרת. זה הספיק כדי שחבר כנסת מתוחכם כמו כץ ינצל את ההזדמנות בעצמו ויעלה חקיקה פרטית להפחתת דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני ל-0.7%.

מדוע 0.7% דווקא? כץ לא הצליח לספק לנו הסבר לכך. ככל הנראה מדובר בחישוב אצבע בלבד, וגם כץ מודה כי "זה לא מספר מקודש". במלים אחרות, מדובר בשליפה, שנועדה בעיקר להיות עמדת פתיחה למשא ומתן עם המפקח על שיעור דמי הניהול הסופי שייקבע. למעשה, ההצעה של כץ מורכבת יותר ומדברת על דמי ניהול נפרדים לקופות הגמל (תקרה של 0.7%), לקרנות הפנסיה (תקרה של 0.2% מהצבירה ועוד 3.5% מההפקדות - שקול ל-0.55% מהצבירה), ולביטוחי המנהלים (1.4%, לפי חלוקה של 1% מהצבירה ועוד 4% מההפקדות).

מיכל פתאל

המפקח, נזכיר, ערך עבודת מטה רחבה על שאלת גובה דמי הניהול הרצוי, וההודעה שלו לפני שנה דיברה על דמי ניהול של 1.2% מהצבירה ועוד 5% מההפקדה החודשית (שקול לדמי ניהול כוללים של 1.7%) - יותר מפי שניים מההצעה של כץ.

בכל מקרה, לא בטוח שכץ טועה בשליפה שלו. על פניו, יש מקום להתחיל את הדיון בדמי הניהול בחיסכון הפנסיוני סביב שיעור של 0.7%, וזאת משתי סיבות. האחת היא שענף קרנות הפנסיה, שהוא הענף התחרותי ביותר בחיסכון הפנסיוני, גובה כיום דמי ניהול ממוצעים של כ-0.74% (שילוב של 0.34% מהצבירה ועוד 4% מההפקדות). בדמי הניהול האלה קרנות הפנסיה מציגות רווחיות - אם כי נמוכה. מכאן ניתן להסיק כי בדמי ניהול של 0.75% ענף הפנסיה יכול כבר להרוויח.

הסיבה השנייה היא שקיים בשוק הישראלי מודל יחיד של קרן פנסיה שאינה למטרות רווח. זוהי קרן הפנסיה עמיתים - קרן הפנסיה המטפלת בנכסי קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, והיא מנוהלת בידי הממשלה. עמיתים הציגה בשנים האחרונות תשואות שאינן נופלות מאלה של ממוצע קרנות הפנסיה החדשות - מה שאומר כי הקרן הצליחה לגייס לשירותיה אנשי השקעות סבירים. לפי דיווחי עמיתים, ההוצאות שלה בגין תפעול וכן ניהול השקעות הגיעו לשיעור של 0.2% מצבירה. כן, 0.2% בלבד.

מודל ההוצאות של עמיתים, עם זאת, לוקה בחסר. עמיתים היא קרן סגורה, ולכן אין לה הוצאות שיווק וגיוס לקוחות חדשים. בעיקר, היא לא צריכה לשלם עמלות גבוהות, שמגיעות לעתים עד ל-0.5% מדמי הניהול שהיא גובה, לסוכני הביטוח, כדי שאלה יגייסו עבורה חוסכים חדשים.

שאר אפיקי החיסכון הפנסיוני מוציאים הוצאות כבדות על פרסום, שיווק, ותשלום עמלות לסוכני הביטוח. בהנחה שהעמלות לסוכני הביטוח מגיעות עד ל-0.5%, עולה מכאן כי ב-0.7% אפיקי החיסכון הפנסיוני האחרים רק מתאזנים. כדי להתחיל ולהרוויח הם כנראה צריכים לקבל דמי ניהול של 0.75% לפחות.

אז הנה, גם החישוב השני מלמד כי ב-0.75% אפשר להתחיל לדבר על רווחיות באפיקי החיסכון הפנסיוני. על אף זאת, תגובת העוסקים בענף - לרבות יועצים בלתי תלויים - להצעת כץ היא מעורבת מאוד. ראשית, הם טוענים כי רמת השירות של עמיתים היא נמוכה מאוד, ולכן אסור לקחת את עמיתים כרף התייחסות לרמת הוצאות ראויה בענף.

שנית, הם מזכירים כי קרנות הפנסיה וקופות הגמל אינן זקוקות כמעט להון. חברות הביטוח, לעומת זאת, נדרשות על ידי המפקח על הביטוח להחזיק הון גדול מסיבות של שמירה על יציבותן - דבר שמייקר בהכרח את ההוצאות שלהן. נזכיר שכץ מאפשר לחברות הביטוח להמשיך ולגבות דמי ניהול של 1.4%, שייתכן כי עונים על הדרישה הזו.

שלישית, הפחתת תקרת דמי הניהול לממוצע דמי הניהול הנגבים כיום בפנסיה, משמעה שכל מי שמשלם כיום דמי ניהול נמוכים מהממוצע - בעיקר עובדים בארגונים גדולים - יאלצו לספוג עלייה בדמי הניהול. המשמעות היא שהתחרות על דמי הניהול שמשלמות קבוצות גדולות תקטן ואפילו תיעלם, ומנגד יגדל השוויון בשיעור דמי הניהול המשולמים בין חוסכים קטנים וגדולים.

רביעית, יועצי הפנסיה טוענים טענה לכיוון המחמיר דווקא, כי כל ההצעות לשינוי דמי הניהול אינן רלוונטיות לחוסכים הקיימים בחברות הביטוח. שינוי בדמי הניהול בחברות הביטוח נעשה תמיד קדימה, רק לגבי חוסכים עתידיים - מה שאומר כי החוסכים הקיימים נותרים מופקרים עם דמי ניהול היסטוריים גבוהים מאוד. לטעמם של היועצים, עדיף להתפשר עם חברות הביטוח על דמי ניהול גבוהים יותר, אבל זאת תוך הסכמה של החברות להחיל זאת גם על החוסכים הקיימים.

חמישית, ההערכה הרווחת היא כי דמי ניהול של 0.75% הם על גבול הרווחיות - במבנה הנוכחי של תשלום עמלות גבוהות לסוכני הביטוח. סקירה ענפית ל-2010 שערכה חברת ארנסט אנד יאנג העלתה כי שיעור הרווחיות של קרנות הפנסיה, שכאמור גובות דמי ניהול ממוצעים של 0.75%, הוא נמוך.

מבטחים, עם נכסים של 34 מיליארד שקל, הרוויחה 94 מיליון שקל. מקפת, עם נכסים של 23 מיליארד שקל, הרוויחה 48 מיליון שקל. הקרנות הקטנות יותר בקושי הרוויחו. לטענת מנהלי קרנות הפנסיה, זאת רווחיות שנשענת במידה רבה על קבלת שירותים מחברות האם, חברות הביטוח - כך שבפועל רווחיותן נמוכה יותר.

בכל מקרה, זוהי רווחיות בלתי אפשרית ביחס למבנה ההוצאות השמן של חברות הביטוח. התשובה המתבקשת היא שהחוסך הישראלי לא צריך לממן את מבנה ההוצאות השמן של חברות הביטוח, אבל כדאי גם לזכור כי מבנה ההוצאות הזה אינו ניתן לשינוי בטווח קצר.

כלומר, הפחתה דרסטית בדמי הניהול חייבת להיעשות באופן הדרגתי כדי לאפשר לחברות הביטוח להסתגל, וחייבת גם לכלול שינויים מבניים בענף. בעיקר שינוי מבני במעמד סוכני הביטוח, ובתשלומים שהוא מקבל.

ושישית, מיקוד כל הרפורמות בחיסכון הפנסיוני רק בשיעור דמי הניהול מחמיץ את המטרה. שיעור דמי הניהול הוא רק החלק הקטן בבעיה של ניהול החיסכון הפנסיוני בישראל. החלק הגדול הוא איכות ניהול ההשקעות הבינוני בלבד. אם כבר משנים את דמי הניהול, מדוע לא לשנות אותם כך שיפעילו תמריץ לשיפור איכות הניהול?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#