לאן נעלמה ההזדמנות ההוגנת? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאן נעלמה ההזדמנות ההוגנת?

ניידות חברתית מאפשרת מימוש של הזכות להזדמנות הוגנת

תגובות

בבסיס שיטת משטר שבה אליטות מנהלות, כשליחות של האזרחים, את מגרש המשחקים המכונה מדינה, עומדת הנחת יסוד של האזרחים - שלפיה לאליטות יש אינטרסים שתואמים את שלהם, והן פועלות ליצירת סביבה שבה יש לאזרחים הזדמנות הוגנת לקבל כלים בסיסיים ולמצות את יכולותיהם. לאורך ההיסטוריה, כשאזרחים חשו כי הנחת יסוד זו אינה מתקיימת, הם ידעו למצוא דרכים לסיום שלטון האליטות הקודמות.

ניידות חברתית היא המנגנון העיקרי שמאפשר מימוש של הזכות להזדמנות הוגנת בעיני האזרחים. ניידות חברתית משמעה מעבר מהשתייכות לקבוצה אחת לקבוצה אחרת, לרוב עשירה יותר, תוך מיצוי משאבים אישי. אלה הם משאבי השכלה וידע, זמן והון. מכיוון שאזרחים נוטים לבצע מהלכים המאפשרים ניידות חברתית בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, תחושת אי צדק בגין חסימת ניידות כזו תתעורר בעיקר בקרב בני שכבות גיל אלה. למעשה, רבים מבני שכבות הגיל המבוגרות יותר כן נהנו בעבר מניידות חברתית, התעשרו, וכעת נוח לרבים מהם לשמר את המצב הקיים. במצב זה הם אלה שגובים שכר דירה גבוה מדי, מעסיקים בזול, משלמים מס חברות נמוך, נהנים מפנסיה תקציבית שעליה לא שילמו, או לצערנו - לא נמצאים עמנו עוד כדי לשלם על שירותים חברתיים, שהתאפשרו בתקופה שבה ישראל יצרה חוב חיצוני.

שלושה מעברים מרכזיים אפשריים בעבור אזרח במשק מודרני: הראשון הוא מעבר מעוני לתעסוקה שמאפשרת התפרנסות, השני הוא מעבר מתעסוקה סבירה לבעלות על עסק קטן, והשלישי הוא מעבר מבעלות על עסק קטן לבעלות על חברה או אף קבוצת חברות. בעבור מרבית האזרחים, המעבר הדו-כיווני בין עוני לתעסוקה כשכיר הוא הרלוונטי. תחושת אי צדק עשויה לעלות כאשר לא רק שקשה יותר לאוכלוסיות שונות לצאת ממעגלי העוני, אלא כשאזרחים המועסקים כשכירים חשים כי חרב דמיונית המצויה מעל ראשם עשויה לשלוח אותם בחזרה אל מעגל העוני.

בשני העשורים האחרונים התרחשו בישראל כמה תהליכים מקרו-כלכליים, שהפכו חרב דמיונית זו למציאותית יותר ויותר עבור אזרחים רבים. על אף קיומם של תנאים לניידות כלפי מעלה, דוגמת הורים עובדים ורכישת השכלה, ארבעה גורמים מרכזיים מקשים על הציפייה לעלייה באיכות החיים להתממש.

הגורם הראשון הוא הגידול המשמעותי בהיצע העובדים המוכשרים, שתרם להורדת השכר במגוון רמות יכולת תעסוקתית. הגורם השני הוא הפגיעה בהכנסה הפנויה כתוצאה מהקצאה גדולה מדי מהכנסות האזרחים להשגת דיור, לאור היעדר הקמה מספקת של ערים ורכבות תחתיות על קרקעות המוחזקות בנאמנות על ידי המדינה עבור האזרחים. הגורם השלישי הוא הפגיעה בכוח הקנייה של השקל של האזרחים, שמסבסדים כיום - בכל דולר שהם משלמים על יבוא בגדים, דלק, אוכל ואלקטרוניקה - יצואנים ובעלי ניירות ערך בחו"ל, שמקבלים תמורה שקלית גבוהה מלאכותית. הגורם הרביעי הוא סבסוד תיקי ההשקעות הפנסיוניים של הציבור הרחב את ההלוואות הזולות שמקבלים מהם תאגידים המוחזקים על ידי בעלי הון, לאור התערבות מונופוליסטית של בנק ישראל בשוק להיצע וביקוש לכסף. סקירה של הגורמים האלה מביאה למסקנה ברורה כי יש מקום שהאליטות השולטות במדינה כמשרתות של האזרחים יפעלו באופן שונה, במטרה לדאוג לרווחתם.

גם המעבר מתעסוקה כשכיר לבעלות על עסק קטן קשה יותר כיום. בעידן שבו חברות גדולות - שנהנות מיתרון לגודל במותג, בכוח הניהול ובתפעול - נכנסות לתחומים רבים יותר ויותר, ואף משיקות מותגים פרטיים היכן שפעלו יצרנים עם כוח מיתוג חלש, קשה יותר לשכירים להקים עסק חדש. גם בניידות זו חל פיחות, והחלום של אזרחים שכירים לצמיחה אישית נראה פחות בר השגה.

המעבר האחרון, מבעלות על עסק קטן לבעלות על חברה גדולה, קשה גם הוא, לאור ההון הרב שנדרש לשם השקעה במו"פ, תחזוקת מותג, מערך הפצה ושכירת מנהלים מוכשרים. היתרון של העסקים הגדולים התאפשר לאור סביבה של מיסוי נמוך על חברות והיעדר מיסוי בפועל על דיווידנדים רבים של קבוצות אחזקות, מה שאיפשר להן לצבור הון נוסף.

שינויים רבים שחלו בעוצמה חזקה בשני העשורים האחרונים הקטינו את הניידות החברתית. על משטר שמעוניין לשרת את אזרחיו ולאפשר להם הזדמנות הוגנת לפעול ליצירה מחודשת של ניידות זו. פעולות מרכזיות שיכולות לסייע בכך הן העלאת שכר המינימום, הקמת ערים ורכבות תחתיות חדשות, ופעולה לחיזוק כוח הקנייה של המטבע המקומי.

הכותב הוא מבעלי פירמת הייעוץ העסקי מכון ציגלמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#