חרדים, לא מה שחשבתם: בין בידול להשתלבות - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חרדים, לא מה שחשבתם: בין בידול להשתלבות

בתוך חמש שנים גדל מספר הסטודנטים החרדים פי 2.5

8תגובות

התבוננות מקרוב בחברה החרדית עשויה להציג שתי מגמות סותרות וגוברות, המביאות למפנה המתרחש בעשור האחרון בציבוריות החרדית. מחד, הקצנה וחיזוק ההתבדלות. מאידך, סדיקת חומות הבדלנות המובילה להתערות של חלק גדול מהחרדים בציבורי הישראלי, תוך שמירת מאפיינים חרדיים.

את ההקצנה ניתן לזהות בפן הדתי-הלכתי. בקרב הציבור החרדי ניכרת נטייה ליוזמות "מהדרין" חדשות, שלא הונהגו עד עתה. עם תופעה זו ניתן למנות שורת הנהגות שמטרתן להביא להפרדה מגדרית מוחלטת בריכוזים החרדיים: בקווי האוטובוס, בקופות החולים, ובחלק מהרחובות בשכונות החרדיות.

גיל כהן מגן

במקרים רבים אין מדובר בהנהגות של קבוצות שוליים חרדיות, אלא בדפוסים המאומצים על ידי הקהילה כולה. ואולם לצד מגמת ההקצנה ההלכתית, קיימת בציבור החרדי מגמה הפוכה. בעשור האחרון ניתן לחוש בסדקים המבצבצים בחומה שמשני עברי הישראליות, המאותתים על בשלות לשינוי השיח החברתי שבין חילונים לחרדים.

במחקר שכתבתי באחרונה במכון הישראלי לדמוקרטיה, יחד עם ד"ר לי כהנר ממכללת אורנים, אנו מציגים שורת שינויים המתרחשים בחרדיות הישראלית בעשור האחרון ומקרינים על שלושה תחומים עיקריים: הנהגתיים (היחלשותה של הנהגה רוחנית יוזמת והתחזקות הנהגה מוניציפלית מעשית); תרבותיים (מהפכת האקדמיזציה, התפתחות תרבות הצריכה וחשיפה לאינטרנט); וכלכליים (צמצום התמיכה הממשלתית).

שינויים אלה מובילים להתחזקותה של קבוצת מעמד ביניים חרדי, הדומה למקבילותיה בארה"ב ובמערב אירופה. חברי הקבוצה אינם חוששים מהתערות ברשות הרבים הישראלית - באקדמיה, במקומות העבודה ובעולם התרבות והפנאי.

מדובר בקבוצה שמרבית חבריה אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים, המחזיקים בידיהם כוח יחסי, בשל כושר ההכנסה שלהם וכישוריהם האינטלקטואליים. בני הקבוצה שואבים את ערכיהם משתי מערכות תרבות: החרדית והמערבית. לצד חרדיותם, ניתן לזהות מאפיינים מערביים מובהקים, כמו פיתוח קריירה ארוכת טווח וטיפוח מעמד האשה.

אוליבייה פיטוסי

גודלה של הקבוצה אינו שולי כלל, ואמנה שתי אינדיקציות העשויות להעיד על כך: הראשונה, התנופה העצומה של תופעת האקדמיזציה בציבור החרדי. בתוך חמש שנים גדל מספר הסטודנטים החרדים פי 2.5 (מ-2,000 סטודנטים ב-2005 - ל-5,000 ב-2010). מספר זה גדל והולך בעקביות. והאינדיקציה השנייה: הגידול המרשים בגיוס החרדים לצה"ל ולשירות האזרחי. כ-27% מהחרדים בני שנתון גיוס 2010 שולבו בשירות צבאי או אזרחי. עד לפני עשור, שיעור הגיוס המגזרי היה אחוזים בודדים בלבד.

העלייה התלולה במספר האקדמאים החרדים, המצטרפת לנתוני הגיוס המרשימים, עשויה להיות שובר השוויון בדרך להתעבותו של מעמד הביניים החרדי. התפתחותו של מעמד הביניים החרדי היא אינטרס חרדי וחילוני כאחד. להנהגת הציבור החרדי אין לחשוש מהתחזקותה של הקבוצה. היא אינה מחלישה את חברת הלומדים החרדית הקלאסית, אלא משלימה אותה.

בני מעמד הביניים הם אלה שימשיכו ויתמכו באברכי הכוללים, בדיוק כפי שעשו שני בני יעקב, יששכר וזבולון, תוך הישארותם בשר מבשרה של החברה החרדית. ואילו על החברה הישראלית להושיט יד קולטת ומקבלת, תוך התחשבות בצורכיהם של בני הקבוצה. על משרדי עורכי הדין ורואי החשבון לפתוח את דלתותיהם בפני מתמחים חרדיים, על חברות היי-טק לפעול לשילובם של החרדים במפעליהם, וכך הלאה. שילוב החרדים בחברה הישראלית עשוי להצליח באמצעות ביסוסו של מעמד ביניים חרדי בישראל. על כולנו לתרום לכך.

הכותב הוא מרצה ודוקטורנט למשפטים וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#