"התשתיות בישראל חייבות להתפתח - גם בתחבורה וגם ברשת החשמל" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"התשתיות בישראל חייבות להתפתח - גם בתחבורה וגם ברשת החשמל"

סגן נשיא ענקית האנרגיה אלסטום משוכנע שהשמש תספק את עיקר האנרגיה, שפריצת הדרך בתחום תצא מישראל ושאלסטום תקים את התחנה הסולארית באשלים

3תגובות

>> התעשייה הישראלית עדה בחודשים האחרונים לתופעה מעניינת: ככל שמעמיק המשבר הכלכלי בעולם וככל שהתחזיות לגביו מתקדרות - כך גובר זרם החברות הבינלאומיות שמחפשות דריסת רגל בישראל ומשגרות לכאן את בכיריהן.

"הסיבה העיקרית להשקעה שלנו בישראל היא מצד אחד התיאבון הגדל לאתר טכנולוגיות חדשניות, ומצד שני ההיצע המשמעותי והייחודי של ממציאים, יזמים וטכנולוגיות הקיים בישראל", מסביר גילאן לקוייר (Ghislain Lescuyer), סגן נשיא לאסטרטגיה ופיתוח עסקי בענקית התשתיות הצרפתית אלסטום - ומחזק את הפרשנות הרווחת לתופעה. "אלסטום מאמינה כי ללא חדשנות טכנולוגית בקצב מואץ וללא הקצאת משאבים ניכרים למחקר ולפיתוח, לחברה בסדר גודל שלנו אין זכות קיום בתעשייה כיום".

עופר וקנין

לקוייר משוכנע כי ימצא בישראל את הערך המוסף שמבקשת אלסטום להשיג, ואף הגיע בחודש שעבר לישראל כדי לבחון כמה סטארט-אפים המהווים יעד להשקעה של הורייזן גרינטק ונצ'רס. זהו מיזם השקעות חדש שבו אלסטום שותפה (50%) עם רותם תעשיות (20%) וחברת גפן ביומד השקעות (30%). "כלכלת ישראל במגמת צמיחה", הוא אומר. "מדובר בכלכלה יציבה בעלת פוטנציאל צמיחה בטווח הקרוב והרחוק. התפעמתי בעיקר מרוח היזמות, מההיקף העצום של מיזמים טכנולוגיים, מהחדשנות הטכנולוגית והעסקית ומהנחישות להצליח. אין לי ספק שהשילוב של השתיים - כלכלה חזקה ועוצמה טכנולוגית - ייצר סיפורי הצלחה רבים".

"העלויות יורדות עם הזמן"

במארס 2011 הכריזה אלסטום על שותפות בחברת הורייזן. החברה, שפועלת במודל חממה, נועדה לאתר פרויקטים טכנולוגיים בשלבי סיד (שלבי הקמה מוקדמים) מתחום האנרגיות הנקיות, שימור אנרגיה, איכות סביבה וכו', וללוות אותם במימון ובייעוץ עד ליישום ומסחור מוצלח של הטכנולוגיה בשוק העולמי. במסגרת המיזם, גפן מספקת את הקשר לאוניברסיטאות וכן את המסגרת הראשונית, באמצעות שתי חממות טכנולוגיות באשקלון (את"י) ובתל חי (מיט"ב).

הורייזן תשקיע 2-3 מיליון שקל בכל פרויקט בשלב הפיתוח ההתחלתי שלו, כשהצפי להשקעה עד לסוף 2012 הוא כ-12 מיליון שקל. החברה כבר מלווה שני פרויקטים בהליך אישור להשקעה: פיתוח חדשני שמייעל את צריכת האנרגיה בטורבינות רוח, ופיתוח גנרטור יעיל לטורבינות אלה.

"אנו רואים פוטנציאל גדול בקרב חברות שעוסקות באנרגיה מתחדשת - בעיקר בתחום הרוח וברישות יעיל יותר", אומר לקוייר. "אנו יכולים להוסיף ערך לתחום הזה כי יש לנו את המומחיות בכך - מה גם שהממשלה תומכת בפרויקטים מסוג זה".

אפשר לחשוב לטווח ארוך כשנתלים בסובסידיות?

"אני מתייחס לזה הפוך. כשמסתכלים על תחום האנרגיה רואים שאנרגיה סולרית תיהפך למקור אנרגיה עיקרי ב-20-40 שנה הקרובות, וכך גם תתפתח הפקת אנרגיה מרוח. נכון שהאנרגיה הזו עדיין לא בשלה להחליף את החשמל הקונוונציונלי, אבל בינתיים צריך למצוא פתרונות לתלות הזו. הממשלות תומכות בכך, והעלויות יורדות עם הזמן".

ובכל זאת, באירופה הקפיאו בשנתיים האחרונות את התמריצים לתעשייה הסולארית - גם רטרואקטיבית. נוכח המשבר העולמי המסתמן, האם אין בכך כדי לפגוע בנכונות המממנים להשקיע?

"הודות לחדשנות העצומה בתחום הסולארי ולפיתוחים טכנולוגיים בישראל ובכלל, אנרגיה סולארית תתחרה במחיר הפקת החשמל מול כל יתר מקורות האנרגיה הפוסילית (נפט וגז טבעי) והמתחדשת - ואת זה נראה כבר בשנים הקרובות".

לפני שנה וחצי השקיעה אלסטום כ-55 מיליון דולר בגיוס שביצעה חברת האנרגיה התרמו-סולארית האמריקאית-ישראלית ברייטסורס אנרג'י, תמורת אופציה לאחזקה משוערת של כ-10% ממניותיה. שנה לפני כן הפסידה אלסטום במירוץ לרכישת חברת סולל הישראלית - שנרכשה לבסוף בידי סימנס תמורת כ-420 מיליון דולר, ובאחרונה דיווחה זו על מחיקה של כ-200 מיליון יורו מההשקעה. "אנו לא נוהגים להתייחס למהלכים של מתחרים", השיב לקוייר, כשהתבקש לחוות דעתו על העסקה. באשר לעסקה עם ברייטסורס, הוא אמר שההחלטה לבצעה "התקבלה בראש ובראשונה במטרה להרחיב את סל המוצרים והשירותים של אלסטום בתחום האנרגיה.

"אנרגיה סולארית היא חלק אינטגרלי מפורטפוליו האנרגיה של אלסטום, ותואמת באופן מוחלט את אסטרטגיית החברה, שמטרתה להציע ללקוחותינו בכל העולם סל מוצרים רחב, שימזער את טביעת האצבע הסביבתית ויגדיל את השימוש באנרגיות נקיות ומתחדשות".

עם זאת, עושה רושם שהענף התרמו-סולארי נמצא כיום בעמדה טובה פחות לעומת הענף הפוטו-וולטאי (P.V). האם זה מהלך נכון להשקיע בכל זאת בתרמו-סולארי?

"אלסטום בחרה להתמקד בענף התרמו-סולארי כי אנו מאמינים בו ותולים בו הרבה תקוות. לדעתנו, יש בטכנולוגיה הזו פוטנציאל אדיר ותחרותי. תחנות כוח גדולות זה שם המשחק, ובמגרש הזה אנחנו משחקים".

ואמנם, ברייטסורס - בגיבוייה של אלסטום - היתה אחת משתי הקבוצות היחידות שניגשו למכרז הבינלאומי שפירסמה ישראל להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות באתר אשלים שבנגב. אלא שהצעתה למכרז נדונה בימים אלה, לאחר שהתברר שהיתה גבוה מאומדני המדינה. "משיחות אחרונות שהיו עם בכירים במשרדי ממשלה לא עודכנו בדבר כוונה לסגת מפרויקט אשלים - אלא אם עלות ייצור החשמל תהיה גבוהה בהרבה מהצפוי", השיב לקוייר לשאלה כיצד תנהג אלסטום אם המכרז יבוטל.

אלסטום מהווה מזה שנים חלק בלתי נפרד מנוף התשתיות בישראל: החל בקרונות ובקטרים שסיפקה לרכבת ישראל; דרך הטורבינות והדוודים שסיפקה לחברת החשמל; וכלה במעורבותה בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים - כבעלת מניות בזכיינית סיטיפס (20%), ובחברת הקבלן (80%), מתוקף היותה ספקית הקרונות לפרויקט.

"המשבר לא ישנה את המטרות"

אלסטום סבלה רבות מהעיכובים בהפעלת הפרויקט, ולפי דיווחים בחו"ל, עמדה גם בפני לחצים פוליטיים מצד ארגונים פרו-פלסטיניים בשל מעורבותה בפרויקט. לפני כחצי שנה היא סיכמה על מכירת אחזקותיה בסיטיפס לקרן תש"י ולאשטרום תמורת 24 מיליון שקל. ואולם המדינה דחתה בינתיים את הבקשה לאישור המכירה, עד להתבהרות הכשלים בהפעלת הרכבת. "אנו לא מודעים ללחצים כלשהם", טען לקוייר. תשובה זו נמסרה חרף אישורה של ואוליה, שותפתה הצרפתית של אלסטום לפרויקט, את דבר לחצים אלה.

באשר לשאלה אם אלסטום תיכנס להשקעות פרויקטליות נוספות בישראל, ענה לקוייר: "בעיקרון, אלסטום מתרכזת במכירת ציוד, בהקמה ובהפעלת פרויקטים בתחום האנרגיה והתחבורה הרכבתית, ותשתתף בחברות זכיין (SPC) רק אם זה הכרחי כדי לזכות בפרויקט".

ב-2004 נאלצה ממשלת צרפת להציל את אלסטום מקריסה, לאחר שזו צברה הפסדי שיא של יותר מ-3 מיליארד יורו. העסקה נדרשה לאישור הממונה על התחרותיות באיחוד האירופי, מריו מונטי, שנדרש בימים אלה בעצמו להציל את איטליה, לאחר שמונה באחרונה לתפקיד ראש ממשלתה. אלסטום, שנאלצה להחליף את שדרת הניהול שלה וביצעה ארגון מחדש של החברה, הצליחה להשתקם בתוך שנים ספורות, וב-2010 דיווחה על רווח שנתי של 1.2 מיליארד יורו והכנסות של 19.6 מיליארד יורו. על פי אתר החברה, אלסטום מעסיקה כיום כ-92.7 אלף עובדים ברחבי העולם ופועלת ב-100 מדינות - בהן ישראל.

"השווקים משתנים. ההזמנות של אלסטום עוברות משווקים מפותחים כמו אירופה וארה"ב, לכיוון השווקים המתעוררים - אבל תשתיות הן צורך בכל מקום", אומר לקוייר. "הצורך שונה בהודו, בישראל ובצרפת, ויש דרישות שונות בין מדינה למדינה. במקרה של הרכבות זה בולט. אנשים צריכים לעבור מרחקים שונים במדינות שונות, והרכבות צריכות לעמוד בטמפרטורות שונות".

לקוייר לא מופתע מתשתיות האוטובוסים והרכבות הלא-מפותחות בישראל. "כל מדינה בעלת מערכת תשתיות בת 50 שנה דורשת חידוש והענקת שירותים נוספים. אם המערכת חדשה מעט יותר, אז אומרים שצריך רק לעדכן אותה. ואם מדובר על מדינה כמו הודו, שבה רק ל-50% מהאוכלוסייה יש גישה לחשמל, אז הצורך הוא דחוף יותר. בסופו של דבר, יש צורך בחידוש התשתיות עצמן". לדבריו, ישראל נמצאת על קו התפר שבין ישן לחדש: "יש לכם תשתיות, אבל אתם צריכים יותר - בגלל צמיחת האוכלוסייה ובגלל השאיפות של המדינה. כמובן שלצמיחה של המדינה יש השפעה. בישראל יש שיעור צמיחה גבוה של כ-4%, וזה אומר שהתשתיות חייבות להתאים את עצמן ולהתפתח. הכוונה היא לתחבורה, אך גם לייצור אנרגיה ולרשת החשמל".

כיצד תשפיע ההאטה הכלכלית הגלובלית על ההשקעות של אלסטום?

"אנו לא משנים את מטרותינו בגלל המשבר. אנו בטוחים בפוטנציאל הצמיחה בכל אחד מהעסקים שלנו. בגלל המצב בשוק אנו יכולים לנסות להוריד עלויות, אך אנו ממשיכים להגדיל את ההשקעה במחקר ופיתוח. אנחנו מוציאים כיום יותר מ-700 מיליון יורו על מחקר ופיתוח, והמשבר לא השפיע על הסכום הזה".

מה הם אם כך השווקים האטרקטיביים כיום בעולם למחקר ולפיתוח?

"השווקים האטרקטיביים לדעתי כוללים, בין היתר, את תחום האנרגיות המתחדשות - בעיקר התחום הסולארי, את הפיתוח של רשת חכמה, אגירת אנרגיה תרמית וחשמלית והתייעלות אנרגטית. בין התחומים האלה יש ממשק ישיר וחיוני, והתפתחותם תצעיד את תעשיית האנרגיה לעתיד ירוק, נקי ובר-קיימא, ללא צורך בהתערבות ממשלות וללא צורך במתן סובסידיות ותמריצים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#