דיור בר השגה שאף אחד לא רוצה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דיור בר השגה שאף אחד לא רוצה

במבצעי "מחיר למשתכן" אין בשורה למעמד הבינוני, עדיין אין דיור בר השגה בישראל

6תגובות

>> בממשלה הנוכחית כל יום הוא סיבה למסיבה, או לפחות למסיבת עיתונאים. היום אמורה להתקיים מסיבת עיתונאים של שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, עם מנהל מינהל מקרקעי ישראל החדש, בנצי ליברמן, בנוגע לקריטריונים למבצעי משרד השיכון "מחיר למשתכן". בליל המלים שיישפכו במסיבה הזו, שיתוספו למלים שנאמרו עד כה במסיבות הקודמות, לא יוכלו להסתיר את העובדה שאין בישראל דיור בר השגה, וגם לא יהיה - לפחות תחת הממשלה הנוכחית - וכל הדיונים עוסקים בתחליפים דהויים.

דיור בר השגה הוא רעיון שנגזר ממודל שבו משתמשים במקומות שונים בחו"ל, והוא מוגדר כנכס שנמכר או מושכר בהוצאות חודשיות שאינן עולות על 30% מההכנסות המשפחתיות. מוחי שדרות רוטשילד השתמשו לא פעם במינוח הזה, וגם הוועדה האלטרנטיבית שהקימו השתמשה בה. ואולם הממשלה מעולם לא קיבלה את ההגדרה הזו.

מבחינה זו, הביטוי הטוב ביותר להשקפה הממשלתית לגבי הפתרונות למצוקת הדיור הגיע מוועדת טרכטנברג, שמסקנותיה התקבלו על דעת אנשי האוצר ומשרד השיכון שהיו חברים בה. הוועדה לא התעלמה מהמצוקות ולא התכחשה להן. "המציאות שבה זוג צעיר בישראל העובד למחייתו ונאלץ להקצות נתח נכבד מהכנסתו השוטפת להבטחת מגוריו עומדת בשורשה של המחאה החברתית ובבסיס התחושה הקשה של מצוקה כלכלית ואי-צדק", כתבה הוועדה בפרק הדיור שלה.

ירון כהן-צמח

"תחושה זו מחריפה לנוכח התודעה כי במקרים רבים רכישת דירה או עמידה בתשלומי שכר דירה חודשיים גבוהים ונהפכת למשאת נפש רחוקה או מחייבת הישענות בגילאים מבוגרים על סיוע מההורים... צורך זה מעמיד בפני הממשלה את האתגר המרכזי של הבטחת היצע דיור בהישג יד (שכירות או בעלות) בהיקף ובמגוון מספק לצורכי האוכלוסייה הגדלים והשונים. הוא מחייב פעילות ממשלתית נמרצת ליישום החלטות הממשלה ולעמידה ביעדים כמותיים ובלוחות זמנים ברורים תוך נקיטת צעדים מיידיים משלימים".

דברים כדורבנות, שכל אחד מיוזמי המחאה החברתית היה חותם עליהם בשמחה. ואולם בשלב השני של הדו"ח, בקביעת יעדי המדיניות, הדברים קיבלו כבר אופי שונה. הוועדה כתבה כי יעד מדיניות צריך להיות "הבטחת התנאים לקיומו של תמהיל דירות מגוון ובהישג יד, בין היתר באמצעות הבטחת היצע נרחב של דירות בגדלים שונים ובמגוון סוגים (דירות למכירה ודירות להשכרה בטווחי זמן שונים), באופן שייתן מענה לצורכי האוכלוסייה המגוונים ולקבוצות ההכנסה השונות, ויפחית את נטל הוצאות הדיור מסך ההוצאות של משק הבית".

במלים אחרות, הוועדה סברה כי מעורבות הממשלה בשוק הדירות אמורה להיות לא בשלב קביעת המחיר הסופי של הדירות, כפי שדרשו המוחים, אלא בשלבים המוקדמים יותר, וזאת במחשבה שיצירת תכנון, כמות ומגוון של דירות, יגרמו ליצירת מגוון מחירים כך, שהדירות יתאימו ליכולותיהן הכלכליות של האוכלוסיות השונות.

כשהגיעה הוועדה להמלצות - היא כבר איבדה לחלוטין את המוחים. הפרק שהוגדר על ידה "צעדי מדיניות למימוש היעד של הבטחת קיומו של תמהיל דירות מגוון ובהישג יד", כלל דירות להשכרה בלבד. "הוועדה סבורה כי יש לקדם הצעת חוק אשר תביא לידי ביטוי את הצורך בהשכרה ארוכת טווח ובדירות קטנות", נכתב בדו"ח.

המוחים נשארו בחוץ

ומה בנוגע לדירות לרכישה? כאן שלפה ועדת טרכטנברג פתרון ממשלתי ותיק, שפועל כל הזמן, אולם בפרופיל נמוך ובכמויות מעטות של דירות, "מחיר למשתכן" שמו. מדובר בשיטת שיווק קרקע ליזמים, שמכונה גם "מכרז הפוך". על פי שיטה זו, מחיר הקרקע ועלויות הפיתוח שלה ידועים ורשומים בחובות המכרז, ואילו התחרות היא על מחיר הדירה הסופי. היזם שיציע את מחירי הדירות הנמוכים ביותר - הוא שיזכה במכרז. השאלה היא מי רשאי להשתתף במכרזים האלה כרוכשי דירות - וכאן אחת הבעיות.

הקריטריונים לרכישת דירות נותנים כיום עדיפות ברורה לאוכלוסיות שמאופיינות במשפחות גדולות, ובמלים אחרות אוכלוסיות חרדיות בעיקר. נציגי משרד האוצר בוועדה דרשו לשנות את מפתח ההכנסה החודשית שנמצא במחיר למשתכן ולקבוע תחתיו מיצוי כושר השתכרות, שייתן עדיפות לאוכלוסייה עובדת. משרד השיכון התנגד והוויכוח בנושא זה נותר ללא הכרעה.

דרישה נוספת לכלול במבצעי "מחיר למשתכן" עדיפות למי ששירתו בצבא, נענתה חלקית. בג"צ סירב בזמנו לכלול תנאי כזה כקריטריון סף, אולם בשבוע שעבר הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי התקבלה נוסחה שלפיה 20% מהניקוד לקביעת זכאות יינתנו לשירות צבאי.

ואולם כל ההתדיינות הזו לא צריכה לבלבל, כי כל הפרויקט של מחיר למשתכן כולל 5,000 דירות למכירה - כמות זעומה שלא פותרת אפילו מקצת מהבעיה. מעבר לזה, אין ספק שגם לאוכלוסייה החרדית צורך אמיתי בדירות מוזלות. מעבר לכך, מחיר למשתכן מיועד, על פי ועדת טרכטנברג, לאוכלוסיות של עד העשירון השביעי; חלק גדול מהמוחים היו דווקא בני העשירונים השביעי, השמיני והתשיעי, כך שמכל הבחינות המבצע אינו כולל את המוחים. גם רצונה של הממשלה להקים דירות שלושה חדרים יגרום להורדות מחיר דירות של כ-20% (פער בין מחירי דירות ארבעה חדרים לשלושה חדרים) ויגרור אחריו הוצאות מאוחרות של רכישת דירות גדולות יותר.

אם כך, מאחורי כל הוויכוחים הלוהטים אין קמצוץ של מענה לצרכים של בני המעמד הבינוני, וייתכן מאוד שבצדק. שוק הדירות מציע כיום מגוון של דיור בר השגה, במרחק של שעה ורבע נסיעה ברכבת לתל אביב. בחצי ובשליש ממחירי הדירות בתל אביב ניתן למצאו דירות טובות בפריפריה. השוואה בין מחירי דירות ברמת אביב החדשה עם מחירי דירות בשכונות דומות באיכות הדירות שלהן בחיפה (סביוני כרמל) ובבאר שבע (נוה זאב) מעלה רמות מחירים נמוכות ביותר ממיליון שקל. אין שום סיבה אמיתית שזוגות צעירים לא יארזו את חפציהם ויעברו למקומות האלה ולדומיהם.

נכון, זה ידרוש מהם נטל כבד שכרוך בנסיעות ברכבת לא אמינה, בכבישים מפוקקים ובקווי אוטובוסים לא רלוונטיים, וכאן בדיוק צריכה לבוא לידי ביטוי הממשלה. פקקי תנועה יומיים לתל אביב שמתחילים בגבעת אולגה ורכבות שמושבתות אחת למספר ימים הם לא בדיוק המתכון לאימוץ הדרך הזו על ידי הציבור הרחב, ולא נראה שהממשלה נמצאת אפילו בכיוון לפתור את הבעיות האלה.

עם זאת, לא נראה שהציבור הפנים את מלוא אפשרויות הדיור המוזלות שעומדות בפניו. העובדה, שבמשך רוב העשור החולף, 70%-80% משוק הדירות התנהל על 10% משטח המדינה (בין חדרה לאשדוד) וגם כשמחירי הדירות המריאו, שיעור העסקות במרכז הארץ נותר על 65% מכלל העסקות. הכמות הזו אומרת המון על המדינה ועל תושביה.

שינוי המצב דורש מנהיגות, שבין היתר תאמר את הדברים בצורה ברורה: אין אפשרות לדיור בר השגה בתל אביב, אין צורך לאומי בדיור בר השגה בתל אביב, ועם כל הכבוד - יש שכבות מצוקה שנמצאות הרבה לפני המעמד הבינוני בסדרי הקדימות לסיוע בדיור. ואולם מאחר שהמנהיגות מסתתרת מאחרי מסיבות ומלים, יש להניח שהוויכוחים על מחיר למשתכן ועל עקרונות חסרי משמעות לדיור בר השגה, ימשיכו לתקוע את קידום הפתרונות האמיתיים לעניין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#