התמ"ת דואג לתעשיינים ולא לתחרות - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התמ"ת דואג לתעשיינים ולא לתחרות

משרד התמ"ת והאוצר ממשיכים להתווכח על ההיטלים על יבוא מתחרה

18תגובות

>> מחאת יוקר המחיה חשפה כי ישראל נהפכה לאחת המדינות היקרות בעולם. מחקר של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר אישר כי זהו אכן המצב. ועדת טרכנטברג, שהוקמה בעקבות המחאה, חשפה גם את הסיבה לכך: הדרך הבטוחה היחידה להוריד מחירים היא תחרות, וישראל היא מדינה לא תחרותית. האשמה העיקרית בכך, קבעה ועדת טרכטנברג, היא ממשלת ישראל בכבודה ובעצמה - שמדברת גבוהה-גבוהה בשם התחרות, אבל בפועל עושה מעט מאוד לשם כך.

"לעתים נראה כי המטרה לשיפור מצבם של משקי הבית, של אזרחי המדינה ותושביה, ולהגדלה של רווחתם מקבלת חשיבות משנית, אם בכלל, בסדר העדיפויות של הרגולטורים בישראל", כתבה ועדת טרכטנברג, והמליצה בהתאם "לעגן הגדרה ברורה של מטרת הרגולציה כך שתכלול, בין היתר, אחריות ברורה לרווחת הצרכנים ולתחרות בתחום הרלוונטי".

הדיו עוד לא יבשה על המלצות ועדת טרכטנברג, וכבר עולה במלוא עוזה השאלה עד כמה ממשלת ישראל באמת מנסה לקדם את התחרות: בשבוע הבא צפויות לעלות המלצות הוועדה בתחום התחרותיות לאישור הממשלה, תוך שהן מלוות במחלוקת עקרונית עזה בין שני משרדי הממשלה. מחד, משרד האוצר, שתובע ברוח טרכטנברג להעלות את התחרות אל ראש שמחתה של הממשלה; ומאידך, משרד התמ"ת, שלא מסתיר את כוונותיו האחרות. "שיקול התחרות הוא שיקול אחד מני רבים, שמקבלי החלטות שוקלים", כתב ל-TheMarker דובר התמ"ת, "ישנם שיקולים נוספים, מלבד תחרות, הנדרשים להישקל לפני שמתקבלת החלטה".

המחלוקת בין המשרדים נסובה לגבי הסמכות של משרד התמ"ת להטיל היטלים על יבוא מתחרה, במטרה להגן על מפעלים ישראליים מפני תחרות. לתמ"ת סמכויות להיטלי סחר רבים, החשוב שבהם הוא היטל ההיצף - היטל נגד יבוא לישראל במחירי היצף, המגלמים מחירים הנמוכים ממחיר הייצור.

כך, בשבוע שעבר הודיע שר התמ"ת על כוונתו להטיל היטל הגנה, שבו לא נעשה שימוש שנים ארוכות, על יבוא של צמר סלעים ושל צמר זכוכית לישראל. זאת, במטרה להגן על המפעל היחיד בישראל המייצר את שני המוצרים, מפעל ש. כהן בקרית גת, שמעסיק כ-100עובדים. בעקבות היטל ההגנה יתייקר מחיר היבוא של צמר סלעים ב-30% ושל צמר זכוכית ב-50% בשנה הקרובה. שני סוגי הצמר נחשבים חומר בידוד מתקדם, ומשתמשים בהם, למשל, בכל תעלות מיזוג האוויר. משמע, אין בית או משרד בישראל שלא השתמשו בבנייתם בשני המוצרים.

"במהלך השנה של הטלת ההיטל לא יתרחש שום נזק נוראי", מרגיעים בתמ"ת. להערכתם, כתוצאה מהגבלות על מחיר היבוא של מוצרי הבידוד לישראל למשך שנה יתייקרו מחירי הדירות בישראל רק ב-250 שקל לכל דירה. ועדת טרכטנברג התייחסה בדו"ח שלה בדיוק לסוג האמירות האלה של הרגולטורים בישראל: "לעתים קביעת הגנה על מוצר יבוא גורמת לתוספת עלות של שקלים בודדים לחודש לכל משק בית, ולכן ייתכן שהיא נתפשת כזניחה בעיני מקבלי ההחלטות. ואולם דווקא השפעתה הזניחה של כל הגנה והגנה - היא המייצרת סיכון להעמסת עלויות משמעותיות על כל משקי הבית". להערכת ועדת טרכטנברג, סך העלות של היטלי ההגנה השונים של התמ"ת היא כ-600 מיליון שקל בשנה - כסף היוצא כולו, כמובן, מכיס הצרכן.

"מטרת ההיטלים היא להגן על התעשייה המקומית מתחרות בלתי הוגנת", נכתב בדו"ח טרכטנברג. "בפועל, ועדת טרכטנברג סבורה כי השימוש שנעשה בכלי ההיטלים אינו משקף איזון סביר בין טובת הצרכן המקומי לטובת התעשיין המקומי", נכתב עוד.

בהתאם, ועדת טרכטנברג המליצה לבטל את כל היטלי הסחר הקיימים. ההיטל היחיד שהיא ממליצה להשאיר הוא היטל ההיצף, אבל גם זאת תחת הגבלות משמעותיות: לא יוטל היטל היצף בשוק לא תחרותי (פחות משלושה יצרנים).

התמ"ת מתנגד לאישור המלצות טרכטנברג

כפי שניתן להבין מהמלצת שר התמ"ת על הטלת היטל ההגנה על צמר הסלעים, ענף שיש בו יצרן יחיד בישראל, התמ"ת אינו רואה עין בעין עם המלצות הוועדה. המשרד הממשלתי הגדול אינו שש לוותר על סמכויותיו, ולכן התמ"ת מתנגד בתוקף לאישור המלצות טרכטנברג בממשלה. הוא מתנגד לביטול מרבית ההיטלים, לאיסור להטיל היטל היצף בענפים לא תחרותיים ולצמצום משך היטל ההיצף לחמש שנים.

להגנת מדיניותו מעלה התמ"ת שלושה הסברים עיקריים. הראשון, כי הטלת מגבלות על יבוא לישראל נעשית במשורה, ולאחר שכל מקרה נבדק ונמצא מוצדק. לפי נתוני התמ"ת, בחמש השנים האחרונות הוטלו שישה היטלים, וכיום קיימים רק שלושה (קשתות פלדה, מטליות רצפה ולוחות עץ מצופים).

אלא שזוהי הצגה מטעה. בפועל ישנם ארבעה היטלים - קיימת גם ערובה זמנית על יבוא של מערבלי מזון לרפתות, תחום שיש לו השלכה ישירה על יוקר מוצרי המזון בישראל. בנוסף, ארבעת ההיטלים שקיימים הם משמעותית פחות ממספר הבקשות להטלת היטלים שאישר התמ"ת, שנמנעו רק בשל התנגדות משרד האוצר. לפחות חמש בקשות להיטלים נמנעו בשל התנגדות האוצר (עוד מספר בקשות נמצאות בבדיקה), בהן גם בקשה של מונופול הנייר הישראלי נייר חדרה.

ההסבר הנוסף של התמ"ת הוא כי הגבלות על יבוא חופשי מקובלות בכל העולם, והן עולות בקנה אחד עם חקיקת הסחר הבינלאומית. להמחשת טענתו מציג התמ"ת נתונים שלפיהם מאז 1995 הוטלו בהודו 420 היטלי היצף ובארה"ב 284. זוהי טענה נכונה, אבל היא מתעלמת ממצבו הייחודי של המשק הישראלי. כשהאמריקאים מטילים הגבלות על יבוא מתחרה (לרוב במסגרת מלחמת הסחר שלהם עם סין), הם עדיין נשארים עם משק שבו עשרות ואף מאות יצרנים מקומיים של אותו מוצר - משק תחרותי.

בישראל, לעומת זאת, כמעט תמיד ההגבלה על יבוא מתחרה מותירה את המשק שבוי בידי יצרן בודד או מספר יצרנים בודדים. כך, מתוך תשע בקשות להגבלת היבוא שנדונו ואושרו על ידי התמ"ת בשנתיים האחרונות, בשמונה מדובר בענפים בעלי יצרן בודד או שניים (בהם גם המונופול של נייר חדרה). הגבלת היבוא, במקרה הזה, חושפת את המשק הישראלי לנזק הכבד של חוסר תחרותיות.

ההסבר השלישי של התמ"ת הוא ההסבר העקרוני - תחרות חשובה, אבל תעסוקה חשובה לא פחות. זהו גם לב המחלוקת עם משרד האוצר, שטוען שמרבית ההחלטות להגביל יבוא מתחרה לישראל הן החלטות פוליטיות: בעלי המפעלים לוחצים וטוענים שאם לא תנתן להם הגנה הם יאלצו לפטר עובדים, השרים נלחצים מחשש שהתקשורת תייחס להם את קריסתו של מפעל, וכך נופלת ההחלטה לטובת הגבלת התחרות בישראל - וזאת, גם כאשר כלל לא ברור שהיבוא נעשה אכן במחירי היצף. בשיקול של תחרות, אשר תיטיב את מצב הצרכן בטווח הארוך, מול הפופוליזים הפוליטי שלא להיות מזוהה עם צילומי עובדים מפוטרים בפריפריה - התחרות כמעט תמיד ניגפת.

-

היטל על יבוא מתחרה

חסם כספי שמטילה הממשלה על יבוא מתחרה, שנועד להגן על התעשייה המקומית מפני תחרות לא הוגנת מצד יבוא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#