החסמים המרכזיים בענף המלט: מחסור ברציפים, תור בכניסה לנמל ושינוע יקר - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החסמים המרכזיים בענף המלט: מחסור ברציפים, תור בכניסה לנמל ושינוע יקר

הוועדה לפתיחת שוק המלט לתחרות תקיים היום שימוע לנציגי הענף  מקורבים לענף: רק רציף 30 בנמל אשדוד משמש לפריקת מלט, והוא מופעל על ידי יבואן אחד, חברת לב ברון, בתפוסה כמעט מלאה

תגובות

>> הוועדה לפתיחת שוק המלט לתחרות, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, גל הרשקוביץ, תקיים היום שימוע לנציגי הענף במסגרת תהליך לימוד התחום. הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה עד סוף מארס 2012.

מקורבים לענף המלט ציינו כי החסמים המרכזיים המקשים על תחרות בתחום הם מחסור ברציפים יעודיים בנמלי אשדוד וחיפה, עיכובים בכניסה לנמל אשדוד, הובלה יקרה לפריפריה ומערך הובלה בבעלות משפחת לבנת, המחזיקה גם ביצרנית המלט המקומית, נשר.

לדברי המקורות, בטווח הזמן המיידי, הדרך המהירה לפתוח את ענף המלט לתחרות היא הקלה על היבוא והשינוע; בטווח הזמן הבינוני ניתן לקדם הקמת מחצבות חדשות ומפעל לייצור מלט.

לדבריהם, חסם היבוא העיקרי הוא מצב הנמלים בישראל, כאשר קיים רק רציף אחד המשמש לפריקת מלט, רציף 30 בנמל אשדוד. הרציף מופעל על ידי יבואן אחד, חברת לב ברון, בתפוסה כמעט מלאה, שמאפשרת יבוא נוסף בהיקף לא משמעותי.

לטענת המקורות, יש לפתוח בנמלי אשדוד וחיפה רציפים נוספים לפריקת מלט בצובר במחירים דומים. כיום פער המחירים בין רציף 30 לכל רציף אחר באשדוד הוא 250%-300%. אחת ההצעות המוזכרות בהקשר זה היא קביעת תעריף הפריקה של המלט על ידי הממשלה, באופן שיצדיק יבוא ולא ייקר אותו מעל למחיר המלט המקומי.

בנוסף, טוענים המקורות, בנמל אשדוד מופעלים זה שנה וחצי כללי תור לפריקת אוניות, שמעכבים כניסת אניות מלט לרציף. לדבריהם, כללי התור התפעולי נובעים מסכסוך בין הנתבים למשרד התחבורה ובפועל מייקרים את היבוא, מכיוון שעלות יום המתנה של אונייה מחוץ לנמל ליבואן מסתכמת באלפי דולרים.

כשל שוק נוסף הוא השינוע במדינה. חברת תעבורה תפזורת היא מונופול בשינוע מלט בתפזורת. החברה נמצאת בבעלות חלקית של משפחת לבנת המחזיקה חלקית גם בחברת נשר. אף שישנם הטוענים כי תעבורה אינה מפלה לרעה מתחרים בנשר (חברת תעבורה שוללת את הטענה וטוענת כי אינה מפלה מתחרים לרעה, א"ק), ישנם החוששים מהשליטה המשותפת ומהשפעתה על יבוא מתחרה של מלט. בהקשר זה, מוסיפים המקורות, השינוע לפריפריה יקר, ויבואן קטן לא יכול לסבסד אותו כמו חברה שהיא מונופול.

שוק המלט בישראל נאמד ב-6 מיליון טונות ב-2011. היקף היבוא הוא כ-10% ומתבצע על ידי חברת לב ברון, שבבעלות יורם לוינסון. נור צמנט החלה לפעול בתחום כנציגת קבוצת יזמים מטורקיה ואירופה. החברה הבהירה כי בשנתיים הקרובות כוונתה לייבא את כל סוגי המלט (לבן ואפור), ולאחר מכן להקים מפעל לטחינת קלינקר (חומר המשמש להכנת לבנים העמידות בטמפרטורה גבוהה ומשמשות לציפוי תנורי התכה) מיובא למלט ולאחר מכן להפעיל מחצבה ומפעל לייצור מלט. חברות נוספות הביעו עניין להיכנס לתחום. חלקן ביקשו לא להיחשף בשלב זה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#