האגודה לצדק חלוקתי לבג"ץ: לבטל פטורים שהעניק המינהל לפרויקטים סולאריים על קרקעות חקלאיות - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האגודה לצדק חלוקתי לבג"ץ: לבטל פטורים שהעניק המינהל לפרויקטים סולאריים על קרקעות חקלאיות

משרד עורכי הדין שיזם את הפנייה לאגודה מייצג את חברת SBY, המתקינה פאנלים סולאריים על גגות ■ האגודה: "כל מידע נבחן לגופו"

9תגובות

>> בשבוע שעבר הגישה האגודה לצדק חלוקתי עתירה לבג"ץ נגד רשות מקרקעי ישראל, בעקבות החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאשר 57 פרויקטים סולאריים על אדמות מושבים וקיבוצים. כעת מתברר כי הגורם שהפנה את תשומת לבה של האגודה לנושא, וגם סייע לה בהכנת החומר המשפטי לעתירה, הוא משרד עורכי הדין המייצג את חברת SBY, המתקינה מערכות סולאריות על גגות, ומתחרה ביזמים הקרקעיים על מכסות ייצור החשמל הסולארי.

ב-1 בינואר פירסם המינהל הודעה לעיתונות, שבה נמסר כי 57 פרויקטים סולאריים, המתוכננים על אדמות יישובים חקלאיים, ייהנו מהקלות באישור החכירה. זאת, לאור אישור תקנות מחמירות יותר על ידי מועצת מקרקעי ישראל, שעוררו סערה בענף. בין היתר, נקבע בתקנות החדשות כי יישובים לא יוכלו להחכיר קרקעות לשם הקמת מתקנים סולאריים עליהן, ועליהם להקים את המתקנים בעצמם.

בנוסף, במקרה שבו כמה יישובים מתאגדים להקמת מתקן סולארי, בוטלה האפשרות ליישוב המוביל (שעל אדמותיו מוקם הפרויקט) להקצות 500 דונם לצורך המתקן, ומעתה הוא ייאלץ להסתפק ב-250 דונם. כמו כן בוטלה הנחת האזור בפריפריה, לאור הבנת המינהל כי פרויקטים סולאריים מקודמים בה בטעמי כדאיות, בשל קרינת השמש החזקה, ולפיכך אין צורך לתמרץ את הפריפריה בפרויקטים אלה.

לאור ההתנגדות העזה לתקנות החדשות, החליט המינהל לקבוע הוראות מעבר מיוחדות, המחריגות כ-57 פרויקטים "הנמצאים בשלב מתקדם", כדברי הודעת המינהל.

בעקבות החלטת המינהל, עתרה האגודה לצדק חברתי בשבוע שעבר לבג"ץ, בדרישה לבטל את החרגת 57 הפרויקטים. העמותה החיפאית, שמטרתה "קידום ניהול והקצאה צודקים, שקופים ושוויוניים של משאבי קרקע וסביבה בישראל", טוענת כי המינהל חרג מסמכותו בקביעת הוראות המעבר המיוחדות, וכי אינו יכול לקבוע הסדרים הסותרים את החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד רויטל ברלינשטיין ונורה אשקר, נטען גם כי הוראות המעבר מהוות "חריגה בוטה מאמות המידה שנקבעו בפסיקות בית המשפט העליון ובהחלטות מועצת מקרקעי ישראל שבעקבותיהם", וכן כי קיים "חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין".

כעת מתברר כי היוזמה לפנייה לבג"ץ הגיעה גם כן מבעלי עניין בנושא. ל-TheMarker נודע כי הפנייה לאגודה לצדק חלוקתי נעשתה ממשרד עורכי הדין שביט, בר-און, גלאון, צין יגור ושות', המייצג את חברת SBY של תמיר קפלינסקי.

ב-2010 ייצג עו"ד יובל גלאון, שותף בכיר במשרד, את SBY בעתירה לבג"ץ נגד המדינה, נגד אישור 19 תחנות סולאריות על קרקעות קיבוצים. SBY, המתקינה מערכות לייצור חשמל סולארי על גגות, מתחרה על המכסות המצומצמות לייצור החשמל הסולארי בחברות המתקינות מערכות על הקרקע. עובדות אלה, כמו גם מעורבות המשרד בהכנת החומר המשפטי לעתירה, לא צוינו בהודעה לעיתונות של האגודה.

מהאגודה לצדק חלוקתי נמסר כי "האגודה לצדק חלוקתי מקבלת פניות, תלונות ומידע מגורמים שונים לרבות גופים ממסדיים או ציבוריים וכן מגורמים פרטיים. מטבע הדברים, חלק מהמידע מתקבל מגורמים בעלי עניין כזה או אחר, אך כל מידע נבחן לגופו ומטופל רק לאחר בדיקה עניינית. למותר לציין, כי האגודה היא גוף הפועל ללא מטרת רווח, ואין לה שום אינטרס פרטי כזה או אחר בעתירה נשוא הדיון או בסוגיות אחרות המטופלות על ידה, כמו הגז, המים המינרליים ודיור. האגודה עומדת מאחורי הטענות שפורטו כדבעי בעתירה שהוגשה, ובית המשפט יאמר את דברו".

עו"ד יובל גלאון מסר: "הלקוחה SBY פנתה אל מינהל מקרקעי ישראל לפני ישיבת ההנהלה. בפנייה שלה היא העלתה טענות שונות, שקשורות בין היתר להשלכה של מתן הקלות לפרויקטים ספציפיים ביחס לעקרונות כללים של צדק חלוקתי. לאחר שנתקבלה ההחלטה של ההנהלה, הפנתה הלקוחה את המידע אל האגודה לצדק חלוקתי, שמקבלת פניות מהציבור בנושאים הקשורים למטרותיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#