חינוך טוב למוחלשים בחברה: כחלון צריך לפעול - השכלה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חינוך טוב למוחלשים בחברה: כחלון צריך לפעול

אחיות בנות 8 שאימן מאושפזת בבית חולים פסיכאטרי ואביהן אלים מחכות למכסה בפנימיה

תגובות

במהירות הבזק ותוך טפיחה עצמית על השכם, אישרה הממשלה את חוק חינוך חינם לילדים בגיל שלוש וארבע. העלות גבוהה, אך אצלנו לא חוסכים כאשר מדובר ב"חינוך ילדינו". האומנם?

הנה, למשל, גורלו האומלל של חוק אחר העוסק ב"חינוך ילדינו", אך מטעמים מובנים לא זכה לתמיכתם של אלפי מפגינים: ב-2003 הועלתה בכנסת הצעת חוק שמטרתו להבטיח שכל ילד יוכל לגדול במשפחה או בתחליף משפחה כמו פנימייה, שבה יזכה לטיפול ולחינוך נאותים המהווים תנאי הכרחי להתפתחות תקינה. ללא בסיס חינוכי זה - יתקשה ילד להפיק תועלת משאר מסגרות החינוך, כולל המסגרות בקהילה המיועדות לילדים בסיכון, והוא עלול לנשור מהן ולהידרדר.

כיום מובילה את הצעת החוק ח"כ אורלי לוי-אבקסיס. בוועדת הרווחה של הכנסת תיאר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, מקרים של ילדים הזקוקים לסידור חוץ ביתי מסוג זה. הנה אחת הדוגמאות: אחיות בגילאים שמונה ותשע שאימן מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי וגדלו אצל האבא שהתחתן בשנית. האבא הרביץ לאשתו והורחק בצו מהבית. הילדות נשארו עם האם החורגת שאין להן כל קרבה אליה. הן צריכות לשמור על התינוקות שלה וסופגות התעללות פיזית והשפלות.

גם אם מוסכם על הגופים המטפלים כי הילדים חייבים לצאת מהבית - לא מובטח כי אכן כך ייעשה: מספר הזכאים לסידור חוץ-ביתי נקבע לא לפי הצרכים, אלא על פי מכסות, המצאה כחול-לבן שלפיה מעניקה הממשלה מספר שרירותי של מכסות לכל יישוב. המכסות קובעות כמה ילדים בסיכון גבוה "מותר" לשירותי הרווחה להפנות לפנימייה או למשפחה אומנת. אם יש יותר ילדים נזקקים ממכסות - על הילדים להישאר בבית המתעלל או המזניח עד שיתפנו מכסות. בינתיים עלול מצבם להידרדר ושיקומם נעשה קשה יותר או בלתי אפשרי. מטרת החוק היא לתקן מצב זה ולהסיר את המגבלה התקציבית משירות כה חיוני.

ב-2005 ניהל ח"כ משה כחלון את אחת מישיבות ועדת הרווחה, שבה הועלתה הצעת החוק, וסיכם את הדיון כך: "אני חושב שזה אחד החוקים שאהיה גאה שעזרתי לקדם אותו בכנסת הזאת, בשל העובדה שאני מכיר את הנושא מקרוב. אני חושב שמשרד הרווחה היה צריך לברך את המציעים ולבקש מאתנו לעזור לו. זה דבר אדיר החוק הזה. אני מביא את הצעת החוק להצבעה ואני ראשון התומכים".

כיום כחלון הוא שר הרווחה, הוא שומע אותם דברים שנאמרו אז, אך הפעם הוא יכול באמת לקדם את החוק, שכן תמיכת הממשלה בחוק תלויה במוצא פיו. ואולם השר אינו ממהר לקבל אחריות, ואם תתפזר הכנסת, החוק - שעלותו נמוכה לאין שיעור מעלות חוק החינוך לפעוטות שהתקבל זה עתה - ימשיך להתגלגל מקדנציה לקדנציה עד שיימצא השר שלא רק ישבח, אלא גם יפעל למען חוק אף שאין לו לובי חזק והוא אינו מקנה הון פוליטי ואינו מוסיף קולות.

הכותבת היא פסיכולוגית שעבדה במשרד החינוך בפרויקטים המיועדים לילדים בסיכון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#