איזה מנכ"ל דרוש לבנק לאומי? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איזה מנכ"ל דרוש לבנק לאומי?

האם היושב הבא על 270 מיליארד שקל מכספי הציבור ישתף פעולה עם הרגולציה?

26תגובות

ועדת האיתור של בנק לאומי תתחיל היום לראיין את המועמדים לתפקיד המנכ"ל ותגבש החלטתה בשבועות הקרובים. את התהליך מנהל יו"ר הבנק, דוד ברודט, והוא גם זה שיכריע איזה סוג של שאלות וקריטריונים יביאו הדירקטורים בבואם לבחור את המנכ"ל.

בחירת מנכ"ל לבנק לאומי לא דומה לבחירת מנהל כללי לשום חברה אחרת במשק. לאומי נמנה עם מספר מצומצם של חברות שיש להן תפקיד ומשקל ציבוריים חריגים, והשיקולים במינוי האנשים שיובילו אותו הם רחבים ומורכבים הרבה יותר מחברות אחרות - גם אם הן גדולות יותר.

הנה כמה עובדות על בנק לאומי: היקף המאזן שלו הוא 353 מיליארד שקל, האשראי שהוא מעמיד לציבור מסתכם בכ-237 מיליארד שקל והיקף הפיקדונות של הציבור בבנק הוא 267 מיליארד שקל - יותר מ-10% מהנכסים הפיננסיים של הציבור. בנק לאומי ובנק הפועלים הם סוג של דואופול השולט ללא מצרין בשוק הבנקאות והאשראי הישראלי; אי-אפשר לעשות עסקים משמעותיים בישראל בלי להישען על אחד מהבנקים האלה, ובדרך כלל על שניהם.

בנק לאומי, כמו הפועלים או מרבית הבנקים בישראל, הוא גדול מדי מכדי ליפול: בכל מקרה שיש חשש, ולו הקל ביותר, ליציבות של לאומי - כתוצאה ממשבר פיננסי גלובלי, מקומי או בעיה ספציפית בבנק - הממשלה מיד תשתמש בכספי משלם המסים הישראלי כדי לשמור על יציבות של הבנק.

TheMarker

הרווחיות של בנק לאומי נקבעת בעיקר לפי הרגולציה שקובעת הממשלה - כמעט כל תחומי הפעילות של הבנק כפופים לרגולציה, ומבנה שוק הבנקאות כולו נקבע על ידי הממשלה. אם הממשלה תבחר לייצר מבנה תחרותי לשוק הבנקאות, הרווחיות של בנק לאומי יכולה לרדת מדרגה והוא ייאלץ להתייעל; אם הממשלה תשמור על המבנה הנוכחי, הבנק יוכל להמשיך להרוויח ללא צורך בהתייעלות.

פרופיל הסיכון שהבנק יכול לקחת נקבע על ידי בנק ישראל: אם בנק ישראל יחליט לדרוש העלאה מהירה בהלימות ההון של הבנק, הוא ייאלץ להקטין את היקף האשראי שהוא נותן לציבור ולשנות את תמהיל האשראי.

לא עוד עסק

בנק לאומי, יחד עם הפועלים, הוא ספק האשראי העיקרי של החברות הגדולות במשק ובכללן הקונצרנים וחברות התקשורת והמדיה. ככזה, יש לו השפעה עצומה ומנופי לחץ על אלפי אנשי עסקים, ובעקיפין גם על פוליטיקאים. בידיים הלא נכונות, מוסד פיננסי כה גדול יכול להיות כלי לעיוות ושיבוש הדמוקרטיה.

השיח הציבורי סביב מערכת הבנקאות הישראלית, כמו גם סביב המינוי של המנכ"ל הבא של לאומי, מנסה לטשטש את המעמד הציבורי המיוחד של הבנקים בישראל וליצור מצג שווא שיקרי כאילו בנק הוא עסק כמו כל עסק אחר, שדורש בעיקר מנכ"ל שיידע לייצר רווחים לבעלי המניות.

ברור גם למה: למנהלי הבנקים, ללווים הגדולים ולעובדים שלהם אין עניין שהציבור יבין שהרווחיות של הבנק נגזרת בעיקר מהחלטות ממשלתיות, שמדובר באוליגופול גדול מכדי ליפול ושבנק הוא עסק ציבורי לחלוטין עם השלכות דרמטיות על המשק. הם רוצים שהציבור יתייחס אליהם כאל עסק רגיל.

למעשה, גם העידן שבו עסקים שאינם בנקים גדולים יכולים להתמקד רק במיקסום הערך לבעלי המניות שלהם - נגמר. אירועי השנים האחרונות בכלכלה העולמית בכלל ובבנקאות המערבית בפרט הוכיחו את הסכנה של רגולציה חלשה ומנהלים הממוקדים רק במיקסום רווחים. הלקח היה כפול: מיקסום רווחים הוביל לעתים לנטילת סיכונים אדירה, שהותירה בסוף את בעלי המניות והציבור עם הפסדי עתק; ומיקסום רווחים יכול לבוא על חשבון כל שאר "בעלי העניין" בחברה.

גם במקומות הקפיטליסטיים ביותר בעולם מהרהרים כיום בקול רם בשאלה אם עסקים צריכים לשרת רק את בעלי המניות (והמנהלים) או להיות ממוקדים גם בעובדים, בלקוחות, בספקים ובעיקר בקהילה ובסביבה. הדוגמה הבולטת האחרונה היא המתקפה של המועמדים למפלגה הרפובליקאית נגד המועמד מיט רומני, על שהיה חלק מתעשיית קרנות הפרייווט אקוויטי, שהתמקדו רק ביצירת ערך לבעלי המניות שלהן.

מחויבות כפולה לאינטרס הציבורי

לאומי הוא הבנק היחיד בישראל שלא "הופרט", כלומר הממשלה לא מכרה גרעין שליטה בבנק למשקיעים פרטיים. בדיעבד מדובר במזל גדול: הפרטות הבנקים במדינה התגלו ברובן ככישלון - הן לא הגדילו את התחרות בבנקים, לא הקפיצו את איכות השירות והקצאת ההון, לא הביאו להתייעלות ובמקום זאת הביאו בעיקר לזינוק חד בשכר המנהלים ולפרשיות פליליות חמורות או מחדלים במשטר תאגידי כמו בבנק הפועלים.

בנק לאומי עדיין נשלט בעקיפין על ידי הממשלה ולכן ליו"ר הבנק, דוד ברודט, צריכה להיות מחויבות כפולה ומכופלת לאינטרס הציבורי הרחב, עוד מעבר למחויבות העצומה שיש לשאר הבנקים שבהם יש גם בעלי שליטה פרטיים.

בבואם לראיין ולבחור מנכ"ל לבנק לאומי צריכים ברודט וחברי הדירקטוריון להתמקד באינטרס הציבורי הרחב ביותר ולראות במנכ"ל בנק לאומי כ-Civil Servant - משרת ציבור שצריך לפני הכל להיות שקוף, חשוף ו-Accountable בכל פעולה שלו לכל בעלי העניין בבנק: לקוחות, לקוחות פוטנציאלים, ספקים, בעלי מניות, עובדים, הממשלה, משלמי המסים והמגזר העסקי כולו.

מנכ"ל בנק לאומי צריך לשתף פעולה עם הרגולציה, הן בשינויים מבניים במערכת הבנקאות שהממשלה מובילה והן בשינויים שבנק ישראל דוחף כדי לשמור על יציבות הבנק והאינטרס הציבורי; הוא צריך להתנתק מיד עם מינויו מכל מראית עין של קשרי ידידות עם לווים גדולים; הוא לא יכול להיראות באירועים פרטיים וחגיגות של לווים גדולים, פוליטיקאים ושאר גורמים שיכולים להטות את שיקול דעתו. מי שיושב על 270 מיליארד שקלים של כספי ציבור, צריך לגזור על עצמו כללי טוהר, אתיקה ושקיפות חריגים.

הריכוזיות הגוברת במשק בחמש השנים האחרונות, הקשרים הפסולים והאסורים בין טייקונים ממונפים, בעלי שליטה בקונצרנים לבין מנהלים ודירקטורים בתאגידים הפיננסים יוצרים אתגרים עצומים לשוק החופשי ולרגולציה שאמורה להסדיר אותו. בנק לאומי, בנק ללא גרעין שליטה, צריך להיות השחקן הפיננסי העצמאי ביותר בישראל - וזה אפשרי רק אם האיש אשר יוביל אותו יהיה אמיץ, ישר ועצמאי.

דן קינן

ודבר נוסף לסיום: עלות שכר של המנכ"לית הפורשת, גליה מאור, הסתכמה ב-2011 ב-8.5 מיליון שקל. עלות שכרה של מאור התנפחה לסכום זה בגלל טעות מקובלת: הדירקטוריון חשב שהבנצ'מרק של שכרה צריך להיות השכר בבנק הפועלים, שגם הוא מנופח בצורה קיצונית.

כל המועמדים לתפקיד מנכ"ל בנק לאומי יסכימו לקבל את התפקיד גם אם ייקבע מראש שעלות שכרם בחמש השנים הבאות תהיה שליש משכרה של מאור. כמה מהבנקאים והמנהלים הבכירים במשק אישרו באוזני בשבוע שעבר שהם מוכנים לקבל את התפקיד בשליש שכר בגלל האתגר, היוקרה והתנאים הנלווים.

קיצוץ שכרו של מנכ"ל בנק לאומי הבא בשליש אינו עניין אישי או רכילותי, אלא מקרו-כלכלי. ככל שהמשכורת של מנכ"ל הבנק תהיה נמוכה יותר, כך תהיה לו יכולת טובה יותר לנהל את ההתייעלות הנדרשת בבנק מעמדת כוח טובה בהרבה. ה"דיל" הסמוי במערכת הבנקאות בשנים האחרונות היה: המנכ"לים מושכים משכורות עתק ובתמורה הם משלימים עם עודפי כוח אדם הנאמדים במיליארדי שקלים בשנה. עודף כוח האדם מגולגל על הלקוחות ועל בעלי המניות.

לברודט ולחברי דירקטוריון בנק לאומי יש השבוע הזדמנות להוכיח שהם נאמנים לאינטרס הציבורי הרחב ביותר. הם צריכים להבטיח שלמנכ"ל הבא של בנק לאומי יש את התכונות, האופי והאומץ להיות גם מקצוען, גם מנהיג וגם נאמן של הציבור. הלקחים מהמשבר של המערכת הפיננסית העולמית והאתגרים הכלכליים, הפיננסים והחברתיים של ישראל בשנים הקרובות דורשים זאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#