משרדי האוצר והמשפטים צפויים לתמוך בחוק פיקוח ה"תספורות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרדי האוצר והמשפטים צפויים לתמוך בחוק פיקוח ה"תספורות"

ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעה לחייב אישור בית משפט להסדרי חוב הכוללים "תספורת" של יותר מ-10% מהחוב ■ ח"כ זהבה גלאון: ""אישור החוק ישים סוף להונאה הממוסדת של החוסכים לפנסיה על ידי בעלי ההון"

32תגובות

ועדת השרים לחקיקה תדון מחר בהצעת החוק המכונה "חוק התספורות", הקובעת חובת מינוי נאמן מטעם בית המשפט על כל הסדר חוב הכולל "תספורת" בגובה של יותר מ-10% מהחוב. הצעת החוק, שהוגשה על ידי חברי הכנסת זהבה גלאון (מרצ) ויצחק וקנין (ש"ס), קובעת גם שאישור הסדרי חוב כאלה ייעשה בפיקוח הנאמן, ויאושר בתיאום עם המפקח על שוק ההון במשרד האוצר ועם ורשות ניירות ערך. משרד המשפטים ומשרד האוצר צפויים לתמוך בהצעת החוק.

עופר וקנין

גלאון הסבירה כי "אישור חוק התספורות ישים סוף להונאה הממוסדת של החוסכים לפנסיה על ידי בעלי ההון במשק. בשנים האחרונות חלה ואלה מסתכמים ביותר מ 15 מיליארד שקל בשלוש השנים האחרונות בלבד. ההסדרים האלה כוללים תספורות עמוקות למחזיקי האג"ח והם נערכים במשא ומתן המתקיים מחוץ לכותלי בית המשפט ומאושר על ידו רק בדיעבד.

"הם פוגעים בראש ובראשונה בציבור החוסכים, שכספו מנוהל על ידי הגופים המוסדיים. אותו ציבור התרגל להשקיע את כספו בטייקונים ממונפים, ששוב ושוב מתגלים כחסרי
יכולת לעמוד בהחזר חובותיהם. למרות זאת, המוסדיים מאשרים כמעט תמיד את הבקשות להסדרי חוב, מועלים באמונם של החוסכים, ומאפשרים לבעל השליטה לגלגל את חובתיו על חשבון כספם של החוסכים".

נתונים שאסף הצוות הכלכלי בלשכת גלאון על היקף הסדרי החוב בישראל חושפים כי בשלוש השנים האחרונות נחתמו לפחות 53 הסדרי חוב בישראל על סדרות אג"ח בהיקף של 15.8 מיליארד שקל. ההיקף הכספי של הסדרות שנכללו בהסדרים שנחתמו מהווה 6% מסך כל האג"ח המונפק כיום בישראל, בסך 263.6 מיליארד שקל, נכון לאמצע 2011.

בין ההסדרים הבולטים שנחתמו בשנים האחרונות ניתן למצוא את ההסדר של אפריקה ישראל על התחייבויות אג"ח בשווי של כ 8 מיליארד שקל, והסדר החוב של צים על אג"ח בשווי 1.33 מיליארד שקל. כיום נמצאים לפחות עוד 36 הסדרי חוב במשא ומתן בין מחזיקי האג"ח לבין בעלי השליטה בחברות, על אג"ח בהיקף של לכל הפחות 3.1 מיליארד שקל נוספים.

לדברי גלאון, "האישור הסיטונאי של הסדרי חוב בהיקף אדיר, בתקופה שבה המשק הישראלי דווקא נהנה מצמיחה מחודשת ¬ מלמדת עד כמה השוק פרוץ ושופכת אור על הכשלים המובנים בייצוג האינטרס הציבורי על ידי הנושים המרכזיים של החברות הלוות. המצב הקיים מחייב החלת פיקוח של גוף אובייקטיבי, שאינו נגוע בניגוד אינטרסים, כדי לבחון את סבירות ההסדר המוצע. לכן אנו מציעים חובת מינוי נאמן מטעם בית המשפט".

גלאון הוסיפה כי הגופים המוסדיים אינם מענישים בעלי שליטה שהחברות שלהם אינן עומדות בהחזרת חובות. "לא רק שהם אינם דורשים פירוק והעברת שליטה בחברות שלא פורעות את חובות האג"ח שלהן, אלא שהם ממשיכים להעניק אשראי שוב ושוב לטייקונים - גם אם החברות שלהם מתגלות כממונפות וחדלות פרעון. ראינו את זה אצל יצחק תשובה ואילן בן דב", אמרה. "על המדינה לאסור באופן מוחלט אחזקה של גופים פיננסיים על ידי מי שבבעלותו נכסים ריאליים, ובמקביל להוציא את הסמכות לניהול הסדרי חוב מידי
המוסדיים, כפי שהצעת החוק מבקשת לקבוע".

עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#