משרד הפנים דופק ערבים ויהודים - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד הפנים דופק ערבים ויהודים

כל ההחלטות על חלוקת שטחים בין הרשויות נתונות לשיקול דעתם של שר הפנים

12תגובות

>> מרכז המחקר של הכנסת בדק לפני שנה את תשלומי הארנונה הממשלתיים. מדי שנה משלמים מוסדות ממשלתיים - משרדי ממשלה, בתי חולים, בסיסי צה"ל, חברת החשמל, מקורות וכן הלאה - ארנונה בסך 1.1 מיליארד שקל. מדובר בסכום נכבד, שיכול ליצור את ההבדל בין רשות מקומית מבוססת לרשות ענייה.

חלוקת הארנונה הממשלתית נעשית על פי השיוך הגיאוגרפי - השטח שבו יושב המתקן הממשלתי. לשאלת הגבולות בין הרשויות יש אפוא השלכה ישירה על מצבן הכלכלי של הרשויות השונות ועל הפערים ביניהן. חלוקה לא הוגנת, שבה יותר קרקעות ויותר נכסים מניבים נופלים בשטחה של רשות מסוימת ולא אצל שכנתה, יוצרת פערים חברתיים וסכסוכי גבולות.

הראיות המצטברות מלמדות על עיוותים רבים בגבולות בין הרשויות. כך, לפי נתוני משרד הפנים, ברשויות היהודיות מתגוררים 60% מהתושבים, והן מחזיקות ב-85% משטחי התעסוקה בישראל. ברשויות הערביות מתגוררים 15% מאזרחי ישראל, והן מחזיקות ב-3.4% משטחי התעסוקה. כמו כן, 8% מתושבי ישראל מתגוררים במועצות אזוריות, המחזיקות ב-86% משטח הארץ וב-62% משטחי התעסוקה.

האחראי על קביעת הגבולות בין הרשויות הוא המשרד הממשלתי הממונה - משרד הפנים. איך קובע משרד הפנים את הגבולות בין רשויות? לפי שיקול דעתו. "על פי החוק", מסבירה דוברת משרד הפנים, "אם רשות מקומית מגישה למשרד הפנים פנייה רשמית להקמת ועדת חקירה בנושא גבולות שיפוט מוניציפליים או חלוקת הכנסות, בסמכות המשרד לשקול אם יש מקום לדון בה".

בסמכות משרד הפנים לשקול אם יש בכלל מקום לבחון הקמת ועדה מקצועית, שתדון בשינוי שטח שיפוט עירוני. בסמכות שר הפנים לדחות או לאמץ, בחלקן או כולן, את ההמלצות של הוועדות. בסמכותו גם לבחור הצעה חלופית, שכלל לא הועלתה על ידי הוועדה שהקים משרדו שלו. רק במקרה של ועדה לבחינת חלוקת הכנסות (להבדיל משינוי גבולות) השר לא יכול לערער על המלצות הוועדה - הוא חייב לקבלן או לדחותן כמות שהן.

כל ההחלטות על חלוקת שטחי מדינת ישראל בין הרשויות נתונות לשיקול דעתם של פקידי משרד הפנים, ושל שר הפנים באופן אישי. שיקול דעתם אינו מוגבל בשום צורה. אין אפילו קריטריון החלטה אחד שהשר ופקידיו מחויבים לו - הכל נעשה על פי שיקול דעתם.

מרכז המחקר של הכנסת מצא כי חלוקת כספי הארנונה הממשלתית הביאה לכך שהרשויות הערביות, המשרתות 15% מאזרחי מדינת ישראל, נהנות מ-0.2% בלבד מכספי הארנונה (2.2 מיליון שקל מתוך 1.1 מיליארד שקל). מאחר שאין קריטריון מחייב בנוגע לחלוקת הגבולות וההכנסות בין הרשויות, אין גם בעיה חוקית בכך שאזרחי ישראל הערביים כמעט אינם נהנים מכספי הארנונה של משרדי הממשלה.

כך למשל, שר הפנים יכול להחליט, על פי שיקול דעתו הבלתי מוגבל, לאן ישויכו כספי הארנונה העצומים של עיר הבה"דים ההולכת ונבנית בנגב - למועצה האזורית רמת הנגב או לעיר הענייה הסמוכה ירוחם. למותר לציין כי הרשויות הבדוויות, העניות עוד יותר מירוחם, כלל אינן מועמדות לקבל חלק מכספי הארנונה של עיר הבה"דים.

במקרה או שלא במקרה, גם ההמלצות של ועדת הגבולות, שביקשו להעביר את כספי הארנונה שמשלמים המפעלים הכימיים במישור רותם מהמועצה האזורית תמר אל הערים ערד, דימונה והרשויות הבדוויות, נדחתה בעבר במלואה על ידי שר הפנים.

כך למשל, שר הפנים הנוכחי אלי ישי החליט על הקמת ועדת גבולות, שהמליצה על הצעד האגרסיבי של הלאמת אזור תעשייה שלם והעברתו מהמועצה המקומית מטה יהודה לעיר בית שמש, וזאת בטענה לצדק חלוקתי. באותה עת, שר הפנים מתעלם מאי צדק בוטה לא פחות - אזור התעשייה של ראש העין המבוססת יושב בכניסה לכפר קאסם העני - ואינו פועל אפילו להקים ועדת גבולות שתבחן את המקרה.

"מה צריך להיות מקומו של שיקול הצדק החלוקתי בהתוויה מחדש של מפת השלטון המקומי", שואל פרופ' ערן רזין, ראש המכון ללימודים עירוניים באוניברסיטה העברית, במסגרת עבודה שערך עם אנה חזן בעבור מרכז השלטון המקומי. "סוגיה זו מפלגת את הרשויות בין אלה שדורשות צדק ושוויון ברמת השירותים המוענקים לכל תושבי המדינה, לאלה המדגישות את הדמוקרטיה, התחרות, וההשפעה השלילית שיש למנגנוני חלוקת העושר על היוזמה המקומית. עוד מקשה על מימוש עיקרון חלוקת העושר העובדה שחלוקה לפי קריטריונים עשויה להביא לכך שהנהנים העיקריים ממנה יהיו קבוצות מיעוט - עובדה שמצננת לעתים את התמיכה הפוליטית בצעד כזה". אין צורך להסביר, בקבוצות מיעוט מתכוונים רזין וחזן לערבים.

היעדר קריטריונים מחייבים בחלוקת גבולות והכנסות בין רשויות בישראל אינו מקרי. לפי חשדם של רזין וחזן, כמו גם של מרבית חוקרי השלטון המקומי בישראל, זוהי מגמה מכוונת, שנועדה להביא לכך שהרשויות הערביות פשוט לא יקבלו את החלק שמגיע להן בעוגת ההכנסות הלאומית.

קיפוח הרשויות הערביות, לפיכך, אינו רשמי. בהיעדר קריטריונים, לא ניתן לקבוע כי הערבים מקופחים, ובדיוק מהסיבה הזאת לעולם לא ייקבעו קריטריונים שוויוניים ומקצועיים לחלוקת הגבולות וההכנסות בין הרשויות.

מדיניות ה"קיפוח המסווה" הזו מובילה לכך שמשרד הפנים ממשיך לנהל את השלטון המקומי בישראל בשיטת השליפות מהמותן: הוא עושה מה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה. התוצאה היא היעדר מדיניות מושכלת בניהול השלטון המקומי, התרחבות עצומה בפערים בין רשויות, ודרדורה של ישראל לכדי המדינה שבה רמת הפערים היא השנייה בגובהה בין כל מדינות OECD.

בפועל, יוצא שהיהודים, שיצאו לדפוק את הערבים בכך שנמנעו מלקבוע מדיניות מסודרת וקריטריונים מקצועיים לחלוקת גבולות והכנסות בין רשויות, דופקים את עצמם. מחוכם, לא?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#