הלופט בראשון לציון מושקעת ונעימה אבל משהו חסר - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הלופט בראשון לציון מושקעת ונעימה אבל משהו חסר

השירות קשוב ונעים אם כי קצת בוסרי; המחירים מ-38 שקל להמבורגר ועד 156 שקל לפילה רוסיני

תגובות

יש משהו חינני בבני 20 פלוס מינוס שממלאים מסעדות יקרות, צוחקים ומשחקים באייפון שלהם, מבלי לחשוב על כך שיהיה עליהם לעבוד אחר כך יום שלם כדי להחזיר את ההוצאה.

לא רק חינני, אלא גם מלמד על התרבות שהשתנתה בעשור האחרון, שבה אתה נכנס למסעדה בערב רגיל וקפוא של אמצע השבוע ומגלה שאם לא הזמנת מקום - אתה בבעיה. וזה לא שהכיסאות מלאים בטייקונים - כולה מסעדה באזור התעשייה הישן של ראשון לציון. מסעדות מושקעות, גדולות, מעוצבות, ניו-יורקיות, מלאות - הן תופעה משמחת.

דודו בכר

נכון, רק הלארג'ים מזמינים סטייק (100 שקל פלוס). החסכנים לוקחים המבורגר (38-78 שקל), והקמצנים מרק (24 שקל), או דוגרים על קולה. אז מה? זה כיף ומשחרר ונותן קצת קונטרה לדיכאון יוקר המחיה.

זה לא אומר שצריך לנצל את זה כדי להוריד את הרמה ולצמצם את הכמויות. בביקור שלנו בלופט הרגשנו שזה קצת ככה. האמת היא שבאנו משתי סיבות: הראשונה היא שכבר מהבוקר לא היה מקום בסוהו, המסעדה הסמוכה והפופולרית (אבל שלא יחגגו שם, גם אליהם נגיע בקרוב). השנייה היא שהבטיחו לנו "שילוב איכותי של תרבות בשר ויין, חוויה רב חושית, אווירה נעימה, מוסיקה טובה ושירות חם ומקצועי". "מממ, נשמע טוב", אמרנו לעצמנו, והרמנו טלפון לבייביסיטר.

ובאמת, המקום נעים ומזמין (חוץ מבעיית המוסיקה, שכמקובל קצת רועשת מדי). אז ממה התאכזבנו? מהאוכל, מהטעמים, מהיצירתיות ומהחוויה. לא שהיה נורא, אלא שכמעט שום דבר בלופט לא היה ממש מיוחד. לפחות שלא יבטיחו.

שתי המנות הראשונות שלקחנו - קוביות עגבניות בשלות עם בצל סגול בוויניגרט (32 שקל), ופטריות שמפיניון בציפוי פריך, ממולאות בגבינת עזים ועירית (44 שקל לארבע יחידות) - היו ברמה שאפשר למצוא בכל בית קפה. פילה מוסר (אפוי בתנור עם צ'אטני, כוסברה ופירה - 89 שקל) היה גם הוא סביר, אך קטן מדי.

האכזבה הגדולה היתה בתחום הבשר. הזמנו סטייק סירלוין (106 שקל), סטייק דגל של מסעדת בשרים וגאוותו של כל שף. אלא שבלופט טעו אפילו בשם וכתבו סירליון (בניגוד לסירלוין), גם בתפריט, גם באתר האינטרנט (החדש) וגם בחשבון. זאת טעות תרגום שטותית, אבל ייתכן שהיא מלמדת משהו על מישהו שרוצה להיות משהו שהוא לא.

בקיצור, הסירלוין (סינטה) היה גם קטן מדי (הבטיחו 300 גרם, אבל זה היה פחות), גם לא טעים מספיק וגם מלוח מדי (אולי כדי להסוות את בעיית הטעם). השירות היה סבבה לגמרי, אם כי המלצרית היתה קצת צעירה (בגילה של הבייביסיטר) מכדי לפטפט על בשרים ויינות.

לגמנו את היין הכי זול במסעדה, אורקסטרה קברנה (25 שקל לכוס), מה שהזכיר לנו את מחאת מחירי היינות המוצדקת. על הדרך אולי כדאי למחות נגד הבלוף של 2 שקלים כדמי אבטחה, תשלום המסווג כרשות - כאילו שבא לך להיות לקוח שעושה עניין מ-2 שקלים, ועוד מול כל הצעירים האלה עם הסמארטפונים וההורמונים.

ההצעה: מ-38 שקל להמבורגר ועד 156 שקל לפילה רוסיני | טוב לביזנס: מקום גדול, נעים ומזמין | בשולחנות הסמוכים: גם מי שלא מצא מקום בסוהו הסמוכה | יתרון יחסי: אזור בילויים, עם מגוון אפשרויות | מישהו מטפל בך: שירות קשוב ונעים, אם כי קצת בוסרי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#