בנק ישראל נותן רוח גבית להגברת התחרות במשק - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל נותן רוח גבית להגברת התחרות במשק

הערך המוסף שלו הוא במיפוי הסיבות למחירים הגבוהים - בעיקר במוצרי מזון

תגובות

>> בדיוק בימים אלה, כשמחירי מוצרי החלב ברשתות חוזרים לרמתם ערב המחאה החברתית, מנחית בנק ישראל את הדו"ח על מחירי מוצרי הצריכה ומזכיר לכולם כי המחירים מוגזמים.

רוח הדו"ח מוכרת מדו"ח ועדת טרכטנברג. הערך המוסף שלו הוא במיפוי הסיבות למחירים הגבוהים - בעיקר במוצרי מזון: מכס גבוה המונע תחרות מיבוא, מע"מ גבוה יחסית על חלק ממוצרי החלב, מיעוט מוצרים בפיקוח וריכוזיות ענפית.

בנק ישראל אמנם לא מסמן במפורש הצעות לפתרון, ואולם מתוך הסיבות שהביאו למצב העגום ניתן להקיש לגבי כיווני פעולה אפשריים: הגברת התחרות הענפית, הורדת מכסים, הכנסת מוצרים בסיסיים לפיקוח מחירים והורדת מע"מ על מוצרי מזון בסיסיים.

חלק מההמלצות כבר נדונו בממשלה בעקבות ועדת טרכטנברג ונוצותיהן נמרטו. מביטול המכסים נותרה הפחתה מדורגת על פני כמה שנים. בנוסף, ועדת המזון בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת טרם גיבשה המלצות להורדת מכסים במוצרי מזון.

יש להמשיך במתווה הורדת המכסים המדורג ולבחון את השפעתו על התעשייה המקומית. תעשייה שלא תשכיל להתייעל ולשרוד תוכל לקבל סבסוד זמני נקודתי מהממשלה. בכך תפחת הסכנה של גל פיטורי עובדים לא מיומנים. לצד הורדת המכסים ראוי ליצור מנגנון תחרותי שיבטיח שההורדה תגיע לצרכן ולא תישאב על ידי יבואנים וקמעונאים. כבר היו מקרים שרשתות קיבלו הנחה מיצרנים והותירו אותה במלואה בכיסן.

גם נושא התחרות הענפית נבחן ובהקשר זה הוסכם על חיזוק משמעותי של רשות ההגבלים העסקיים. אלא שחיזוק זה לא יתרחש תוך ימים, או שבועות, ועד שיביא לצמצום הריכוזיות בענפי המשק יחלפו חודשים רבים, אם לא שנים.

הורדת מע"מ על מוצרים בסיסיים היא נושא שנוי במחלוקת. יש מדינות מתקדמות שמנהיגות מע"מ מופחת או מבטלות את המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים. ארגון המדינות המפותחות (OECD) לא אוהב את הפיצול הזה, וגם שר האוצר, יובל שטייניץ, מתנגד לו בתוקף. לגישתו, ברגע שיוזל מע"מ על כמה מוצרים, יחל שטף של לחצים פוליטיים להסרת מע"מ על מוצרי צריכה סקטוריאליים. מנגד אפשר לטעון, כי ממשלה אמורה לדעת לעמוד מול פרץ לחצים מסוג זה.

טיעון נוסף שעולה הוא, שאם יוזל מע"מ על חלב, לדוגמה, ייהנו מכך שלא בצדק גם עשירי כפר שמריהו ומסעדות יוקרה. הטיעון נגד הוא, שבעלי הכנסות נמוכות ייהנו יותר, מכיוון שהם צורכים יותר מהמוצרים הבסיסיים.

הכנסת מוצרים בסיסיים לפיקוח שנויה במחלוקת גם בקרב התומכים בשוק חופשי. פשרה שהובאה לממשלה, אך ככל הנראה טרם אושרה, קובעת כי במקרים שבהם מחירי מוצרים יעלו בשיעור קיצוני, המוצר יוכנס לאחר התרעה לפיקוח מחירים.

דו"ח בנק ישראל מהווה רוח גבית חזקה לממשלה לקדם את ההמלצות לחיזוק התחרות שתוביל להורדת מחירים. ראוי שהמהלך יפסיק לדשדש ויעבור לשלב הביצוע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#