מיליארד סינים מחכים לטכנולוגית המים הישראלית - תשתיות וסביבה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיליארד סינים מחכים לטכנולוגית המים הישראלית

60 מיליון דולר, קיצור ביורוקרטיה ושיתוף פעולה במכרזים ממשלתיים - זו החבילה שמציעות ממשלת סין וחברת Dowell המקומית לחברות טכנולוגיות מים מישראל, כדי שיפעלו במדינה שמשוועת למים נקיים

3תגובות

>> 48 מיליארד דולר - זהו הסכום שהקצתה ממשלת סין בשנים 2015-2011 לפיתוח משק המים שלה. מחזור הפעילות במשק ענק זה מגיע כבר היום ל-25 מיליארד דולר בשנה, והוא מציג את קצב הצמיחה המהיר בעולם: 10%-15% בשנה. אלא שבה בעת, סובלת האומה הענקית ממצוקת מים קשה, אשר עלולה להמיט אסון על תושביה. כאן נכנסת לתמונה ישראל - שאותה סימנה ממשלת סין כמוקד פיתוח טכנולוגיות מים עולמי.

בפארק תעשייה ייחודי שתקים חברת התעשייה Dowell בדרום סין, יוצע לחברות טכנולוגיה ישראליות שוק ענק ופתוח לשיתופי פעולה, "מסלול ירוק" ברישוי ובהשגת אישורים, ומימון שנתי של לא פחות מ-60 מיליון דולר בשנה.

"למיטב ידיעתי, מה שמגביל את הישראלים הוא שוק מקומי קטן ויכולות מימון ותיעוש מוגבלות", אומר בראיון ל-TheMarker נשיא Dowell, הוואגנג פאן. "את זאת בדיוק אנחנו מציעים לפתור עבורכם, בסינרגיה שבה 1+1 הם לא 3 ואפילו לא 4, אלא 10".

24 משלחות לתערוכה אחת בישראל

במדינת הענק, שאוכלוסייתה מונה 1.25 מיליארד נפש, נמצאים רק כ-6% ממאגרי המים בעולם, והיא סובלת מאקלים יבש, אשר מאיץ את מדבור השטחים הפתוחים, בעיקר במערב סין. המשמעות היא אובדן של שטחי ענק של צמחיה טבעית, המשמשת למרעה ולחקלאות, לצד התיעוש המוגבר, שמזהם מקורות מי שתייה רבים.

בדומה לישראל, אזורים גדולים בסין סובלים בשנים האחרונות מבצורות תכופות. אלפי בארות מי שתייה יצאו בעשורים האחרונים מכלל שימוש בשל שאיבה בלתי מבוקרת, שגררה המלחה, זיהום בחנקות ובמתכות כבדות ומי ביוב שחדרו למאגרי מי התהום. מקורות המים העיליים מזדהמים גם הם בקצב מהיר מהפסולת התעשייתית וממי הביוב שזורמים אליהם ללא טיהור. 71% מהאגמים באזורים העירוניים בסין ו-51% מהאקוויפרים התת-קרקעיים זוהמו ואינם מתאימים לשימוש ביתי - כמו גם 21%מהנהרות.

כל אלה מקטינים את יכולת אספקת מי השתייה בסין בעשרות מיליוני מ"ק בשנה. זאת, כאשר מפעלי ההתפלה במדינה נמצאים עדיין ברובם על שולחן התכנון. כך, סובלות 400 מתוך 600 הערים הבינוניות והגדולות בסין ממחסור במים לשימוש ביתי - אף שצריכת המים לנפש בסין נמוכה פי ארבעה מהצריכה במדינות המערב.

"תכנית החומש למשק המים בסין כמעט כפולה מהסכום שהשקענו בחמש השנים הקודמות", אומר פאן. "כמעט כל צפון סין סובל ממחסור במים לשימוש ביתי ולהשקיה, בעוד ששפע המים מצוי בדרום. זהו אתגר ענק שסין מתכוונת להתמודד אתו. לשם כך דרושות השקעות אדירות ואימוץ של טכנולוגיות מתקדמות מרחבי העולם, אך עליהן להיות זולות יחסית, משום דגש מיוחד שאנחנו שמים על עלות תועלת".

סין חייבת להשמיש בינתיים את מי השתייה שזוהמו, ולכן רוכשת בשנים האחרונות טכנולוגיות מתקדמות בכל רחבי העולם. את ישראל זיהתה סין מזה זמן כמובילה בפיתוח טכנולוגיות מים. רק לשם המחשה, סין שיגרה אל תערוכת המים הבינלאומית "וואטק 2011" שנערכה בנובמבר שעבר בתל אביב לא פחות מ-24 משלחות, שכללו כ-200 יזמים, טכנאים, מהנדסים, כלכלנים ופקידי ממשל בכירים, במטרה ללמוד על יכולות תעשיות המים הישראלית.

המשלחת החשובה שבהן הקיפה 60 יזמים פרטיים ואנשי ממשל, ובראשה עמד פאןץ חברת Dowell נבחרה על ידי ממשלת סין להקים פארק תעשיות מים משותף לחברות סיניות וישראליות במחוז גאוונדונג שבדרום סין, שייחנך במחצית 2012. בפארק, שישתרע על 400 דונם, יוכלו החברות הישראליות להקים מתקני פיילוט להצגת יכולתן הטכנולוגית והתאמתה לצרכי משק המים הסיני. הרעיון המנחה את הקמת הפארק מבקש לשלב את היכולות הטכנולוגיות הישראליות ביכולת המימונית ובכושר היצור הסיניים. כך, סין התחייבה לפתוח בפני החברות הישראליות שיפעלו בפארק את מכרזי תעשיית המים שלה, והחברות הישראליות, כך הובטח, ישולבו במיזמי הענק של החברות הקבלניות הסיניות שיקימו את הפרויקטים.

"אנחנו מציעים לכם שלוש דרכי סיוע: חשיפה להזדמנויות עסקיות, תמיכה כלכלית-מימונית וסיוע ממשלתי, הכולל בין היתר הגנה על הקניין הרוחני של החברות הישראליות", אומר פאן, ומבקש להתמקד בסיוע המימוני: "אין זה סוד שמרבית החברות הישראליות מצטיינות בטכנולוגיות, אך הן קטנות וחסרות הון להשקעה בפיתוח וחדירה לשווקים. בשיתוף ממשלת סין, אנחנו מציעים לחברות הישראליות שישתלבו במיזמי התשתית של משק המים הסיני מענקים בסך 6 מיליון דולר בשנה, הלוואות נוחות מקרן השקעות מיוחדת בסך 18 מיליון דולר בשנה, והון שיגוייס ממשקיעים פרטיים בסך 36 מיליון דולר בשנה, כך שמובטחת לחברות הישראליות תמיכה מימונית בסך 60 מיליון דולר בשנה".

הסינים התחייבו עוד כי הישראלים יזכו ל"קיצורי דרך" בנבכי הביורוקרטיה הסינית, המקשה היום על חברות זרות להשתלב במיזמי תשתית לאומיים. אחת השיטות לשילוב החברות הישראליות תהיה, כאמור, "שידוכן" כקבלניות משנה לחברות תשתית מים סיניות, וחיבורן לתאגידי מים ציבוריים. "אנו מודעים לקשיים של חברות זרות להשתלב בשוק הסיני, וזהו בדיוק הרציונל שעומד מאחרי הפארק המשותף", מודה פאן. "הפארק יוקם בתמיכה ובסיוע הממשל הסיני בכל הרמות - המרכזי, המחוזי והמקומי. כל אלה יבואו לידי ביטוי בקיצור ובחיתוך הביורוקרטיה, בהפחתת מכסים, בחשיפה להזדמנויות עסקיות ובתמיכה מימונית", הוסיף.

"אימצנו את מודל החממות"

לדברי הסינים, כ-30 חברות מים ישראליות כבר הודיעו למנהלי פארק התעשיות המשותף על רצונן לקחת בו חלק. עשר חברות חתמו על מזכר הצטרפות, בהן "טריטק21 תעשיות" שעוסקת בטיהור שפכים ו"עופרה צמחי מים" המתמחה בטיהור מים באמצעות צמחים.

"אנחנו מעוניינים בכל החברות, החל מחברות סטארט-אפ ועד חברות בשלות, ומתאימים את הסיוע המימוני לכל אחת מהן", אומר פאן. "אימצנו את רעיון החממות הישראלי, מתוך כוונה לסייע לחברות הקטנות הללו לפתח את הטכנולוגיות שלהן ללא קשיים, עד השגת אב-טיפוס והוכחת היתכנות. הן יוכלו לשהות בפארק לתקופה של שנתיים, ויקבלו שירותי מינהלה, סיוע במימון ותמיכה בשיווק לשוק הסיני. בנוסף, נקים בפארק אולם תצוגה שבו ידגימו החברות את הטכנולוגיות והפיתוחים שלהן, ונתרום בכך להגברת החשיפה שלהן לשוק הסיני".

חברת הקשר של הסינים לשוק הישראלי היא שירת יזמות, שבה שותפים בין היתר בין היתר היזם אליעזר מנור ומנכ"ל משרד התמ"ת בעבר, דב מישור. החברה עוסקת בשיתופי פעולה וביזמות טכנולוגית של חברות ישראליות בסין. תפקידה הוא לאתר את החברות הישראליות המתאימות להשתלב בפעילות בפארק ולסייע בניהול הפארק, תוך גיוס הממשלה בישראל לתמיכה בפארק ובחברות הפועלות בו.

"בפני חברות המים הישראליות נפתח חלון הזדמנויות שיש לנצל בטרם ייסגר", אומר רפי נבו, המרכז את פעילות הפארק והפרויקטים מול חברות המים. לדבריו, במקביל לתמיכה הממשלתית בסין, תומכת גם ממשלת ישראל בפרויקט באמצעות כלי הסיוע שמעמיד משרד התמ"ת. כמו כן, טוען נבו כי גם החברת הממשלתית לביטוח היצוא הישראלי (אשרא), שולבה במהלך, והיא תספק את הביטוח לפרויקטים השונים שבהם יושקע כסף ישראלי.

לדברי פאן, בכירי תעשיית המים ומקבלי ההחלטות שעימם נפגש בישראל קיבלו בשמחה את האפשרויות העסקיות שפתחה סין בפניהם. "פארק תעשיות המים מעורר עניין רב, כי הוא נועד לשלב בין היכולות הטכנולוגיות הישראליות לפוטנציאל הביקוש האדיר שלנו לטכנולוגיות מים מתקדמות וליכולות התיעוש והמימון שלנו. אנחנו מציעים לכם סיוע גדול בחשיפה לשוק תעשיות המים הסיני ולהזדמנויות העסקיות הגדולות שהוא מציע, לצד תמיכת ממשלת סין. בנוסף, אנחנו מציעים שירותים של Dowell, שלה תשתית עמוקה בשוק המים הסיני, שמכירה אותו היטב ושיכולה לכוון את החברות הישראליות לצרכים ולהעדפות של השוק הסיני".

"לטכנולוגיות המים שלכם יצא שם טוב בעולם"

חדירת חברות מים ישראליות לשוק המים הסיני היתה זניחה עד כה, בעיקר בשל החסמים הביורוקרטים שהציבה סין בפני משקיעים זרים. עם זאת, בסין פועלות כיום זרועות ההתפלה של IDE ושם תהל (מקבוצת קרדן), וכן שטראוס, שהשיקה לפני שנה פעילות משותפת עם קונצרן האייר בשוק מטהרי המים בסין.

ההזדמנויות העסקיות העיקריות עבור היזמות הישראלית בסין מתמקדות בתכנון, אספקת ציוד והקמה של מערכות בקרה משולבות, מערכות שאיבה, השקייה חקלאית וניטור פגיעות בצנרת ואיכות מים. כמו כן, קיים עדיין פוטנציאל גדול בתעשיית ההתפלה, אשר לפי היעד שקבעה ממשלת סין צפוי להכפיל עצמו בעתיד פי 20 (4 מיליון מ"ק מים מותפלים ביום).

תעודדו השתקעות חברות ישראליות בסין?

"אנחנו נתווך בין הצרכים הטכנולוגיים של החברות הסיניות לחברות הישראליות שיש להן את הטכנולוגיות הללו. מודל אפשרי אחד הוא הקמת מיזם משותף, אבל אין כל כוונה שהחברות הישראליות יעבירו את כל פעילותן לסין, אלא שיקימו כאן שלוחות".

שיתוף הפעולה יישמר לגבולות סין בלבד?

"לטכנולוגיות המים הישראליות ייצא שם טוב בעולם, ונוכל לייצא אותן לארצות שלישיות, כמו מדינות אפריקה, שבהן יש לסין נוכחות חזקה".

סין מדורגת רק במקום התשיעי ביעדי יצוא טכנולוגיות המים

יצוא טכנולוגיות המים מישראל עמד ב-2010 על 1.44 מיליארד דולר, אך היצוא לסין הסתכם ב-31 מיליון דולר בלבד - כאשר סין מדורגת רק במקום התשיעי מבין מדיניות היעד ליצוא בנישה זו.

ייצוא טכנולוגיות המים מישראל זינק מאז 2006 פי ארבעה. מכון היצוא העריך באחרונה כי הוא יצמח בסיכום 2011 ב-15%, ויגיע בתוך שלוש שנים להיקף של 2.7 מיליארד דולר, מתוך שוק מים עולמי שהיקפו נאמד ב-500 מיליארד דולר.

סין מדורגת רביעית במדרג סך היצוא הישראלי לחו"ל (לאחר ארה"ב, בריטניה והולנד). הסחר של ישראל עם סין ב-2010 הסתכם ב-6.8 מיליארד דולר. היצוא הישראלי לסין הגיע במחצית הראשונה של 2011 ל-2.8 מיליארד דולר, והוא אמור להסתכם בסכום קטן במקצת במחצית השנייה של השנה.

משרד עוה"ד פרופ' יובל לוי ושות' דיווח אתמול כי היקף החובות של לקוחות סינים ליצואנים ישראלים עומד על כ-500 מיליון דולר. מבדיקה שערך דסק סין במשרד עולה כי היקף החובות המהותיים - חובות בסיכון גבוה בהם ישנה חריגה של מעל 30 יום בתנאי האשראי המוסכמים בין היצואנים ללקוחות בסין - עומד על כ-50 מיליון דולר. בנוסף, במשרד אומדים את היקף החובות של יצרנים סינים ליבואנים ישראלים בעשרות מליוני דולרים נוספים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#