מחקר של בנק ישראל מוכיח: בישראל יקר - בגלל חוסר התחרותיות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר של בנק ישראל מוכיח: בישראל יקר - בגלל חוסר התחרותיות

מחירי המזון בישראל גבוהים ב-30% ממה שהם צריכים להיות - בהתחשב בהכנסה לנפש בישראל ובהשוואה למדינות ה-OECD ■ ב-2008-2011 הפער רק התרחב

139תגובות

בנק ישראל פירסם היום חלקים מסקירה שתתפרסם בחודש הבא, המצביעים על פער מחירים גבוה בין ישראל למדינות ה-OECD. הפער נובע בין היתר ממבנה שוק לא תחרותי במוצרים מסוימים וכן מהמע"מ הגבוה בהשוואה בינלאומית על מוצרי מזון. אם משווים זאת למוצרי הביגוד וההנעלה, החשופים לייבוא, נמצא כי רמת המחירים היא תחרותית בהשוואה בינלאומית.

דודו בכר

כבר בשנת 2008 היו מחירי המזון בישראל גבוהים ביותר מ-15% ממה שהם אמורים להיות במדינה עם הכנסה לנפש דומה לישראל. כאשר מדובר על מחירי מוצרי החלב, הדגים, והמשקאות הלא-אלכוהוליים הפער הגיע ליותר מ-30%. מניתוח התפתחות מדדי המחירים לצרכן, שערי החליפין, והצמיחה, עולה כי פערים אלו רק התרחבו בין השנים 2008 ו-2011. בשנים אלו מחירי המזון בישראל המשיכו והתייקרו בהשוואה למדינות גוש האירו בכ-10% נוספים.

בענפים נוספים שלא חשופים לתחרות בינלאומית, כמו מלונות ומסעדות, ושירותי תרבות ופנאי רמות המחירים גבוהות יחסית.  לפי הסקירה, מחירי המלונות והמסעדות בישראל יקרים ב-30% מהממוצע ב-OECD. עוד עולה כי ההוצאה על מלונות ומסעדות מהווה כ-3% מסל הצריכה הפרטית בישראל.

מדינות אחרות בהן רמת התוצר לנפש קרובה לזו שבישראל, כמו ניו זילנד, פורטוגל, קוריאה ויוון, מציגות ברובן רמות מחירים נמוכות יותר מהממוצע של ה-OECD או קרובות לו. ישראל ממוקמת במקום התשיעי מבין 32 מדינות בדירוג המדינות היקרות בקטגוריה זו.

בין המדינות הנוספות שרמת המחירים שלהן גבוהה מהממוצע של ה-OECD וגם יקרות יותר מישראל נמצאות דנמרק, אירלנד ונורווגיה. בין המדינות שלפי הנתונים רמת המחירים שלהן נמוכות מהממוצע בולטת ארה"ב שנמוכה ב-19% מהממוצע וגם הונגריה שנמוכה ב-23% ופורטוגל ב-9%.

קטגוריות המלונאות והמסעדות בישראל, משפיעה לא רק על הישראלי שמבקש לנפוש בארץ, אלא גם על התייר הנכנס ששוקל באיזה מדינה לערוך את החופשה שלו.

מיכל פתאל

שני התחומים מלונאות ומסעדות מאוחדים לקטגוריה אחת ולכן אין אפשרות לדעת האם המחירים של המלונות הם אלו שמובילים את יוקר הקטגוריה או שמא אלו הם מחירי הארוחות במסעדות. עם זאת, בהתאחדות המלונות מודים מזה שנים כי רמת מחירי המלונות בישראל גבוהה מזו שבעולם ונובעת לטענתם בגלל עלויות שונות שאינן קיימות בתמהיל ההוצאות של בתי מלון בעולם כמו כשרות, אבטחה, ארנונה ותקנים אחרים שמעלים את רמת ההוצאות של המלון בישראל.

גם ככל שמדובר על מכוניות, רמות המחירים שנמצאו הן גבוהות בהשוואה בינלאומית, כאשר כאן ההסבר המרכזי הוא רמות המיסוי הגבוהות של הממשלה. כל אלה גורמים לכך שרמת מחירי הצריכה הפרטית בישראל גבוהה יחסית בהשוואה לשאר חברות ה-OECD.

גורם נוסף אותו מציינים בבנק ישראל כגורם לרמת המחירים הגבוהה בישראל הוא חוזקו של השקל. לייסוף שער החליפין הנומינלי, כותבים בבנק, היתה תרומה מסוימת להתרחבות פער המחירים בין ישראל וה-OECD, אולם ההסבר המרכזי למחיר הגבוה יחסית של מוצרי החלב, הדגים, והמשקאות הקלים נעוץ במבנה השוק ובמסים.

הדו"ח קובע, כי רמת מחירי הצריכה הפרטית בישראל בשנת 2010 היתה גבוהה יחסית בהשוואה לשאר חברות ה-OECD, זאת כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שרמת ההכנסה לנפש בישראל נמוכה מממוצע החברות ב-OECD. המחיר הגבוה של מוצרי הצריכה בישראל מבטא שילוב של שקל חזק וכן מחירים גבוהים במיוחד במוצרי צריכה מסוימים.

הדיון בפער המחירים בין ישראל לחו"ל היווה נושא מרכזי במחאה שפשטה בישראל והגיעה לשיאה בקיץ האחרון. השוואת נתוני מחירי הדלק ומחירי מוצרי החלב בישראל ובחו"ל אשר הופיעו על גבי העיתונים נתנה רוח גבית למארגני המחאה ותמכה בטענה כי מדיניות כלכלית שונה עשויה לסייע להפחית את מחירי הצריכה הפרטית בישראל ובכך לפעול לרווחתם של מרבית התושבים.

נתוני ה-OECD מצביעים על כך שרמת מחירי הצריכה הפרטית בישראל בשנת 2010 היתה גבוהה בכ-20% מזו שהיתה צפויה תחת ההנחה שמתקיים קשר ליניארי בין רמת ההכנסה לנפש למחירי התוצר (אם כי פער זה אינו מובהק מבחינה סטטיסטית). המחיר הגבוה של מוצרי הצריכה בישראל מבטא שילוב של שקל חזק וכן מחירים גבוהים במיוחד במוצרים מסוימים ולעומתם מחירים נוחים (בהשוואה בינלאומית) במוצרים אחרים.

מתנועת מחאת הקוטג' נמסר בתגובה כי"בקיץ האחרון הציבור צעק מעל כל במה אפשרית שמחירי מוצרי המזון הרקיעו שחקים, וסוף סוף כיום קיבלנו הכרה רשמית שמאבקינו צודק ואמיתי. כעת נותר לראות האם דברי בנק ישראל ישארו בגדר מילים בעלמא או שלשם שינוי הפעם יכנס הרגולטור לעובי הקורה, יבדוק את הכשלים שהביאונו הלום ויפרק את קרטל המזון כדי שרמת המחירים בישראל תשוב לשפיותה. כל עוד שזה לא קורה, אנחנו הצרכנים לוקחים על עצמנו את הובלת המאבק ומחליטים להשאיר על מדפי הסופר מוצרים שמחירם מופקע".

"אזרחי ישראל חשים בכיס את ממצאי הסטטיסטיקה של בנק ישראל: כבר חמש שנים שהמזון התייקר במדינה בלי שום פרופורציה לעולם", כך מסרו בתגובה ראשי תנועת ישראל יקרה לנו. "כאשר יזמנו בקיץ 2011 את מחאת המזון - תגובתו הראשונה של גדי לסין מנכ"ל שטראוס גרופ ויו"ר התאחדות יצרני המזון היתה כי האשמה היא על מחירי חומרי הגלם, וכי ממשלת ישראל אשמה בכך שהכל יקר כאן. גם בעלת השליטה בשטראוס הבטיחה לתקן את רמת המחירים כאשר נפגשנו עימה והסברנו לה את אחריותה ואת חובותיה כלפי אזרחי ישראל. אולם, פרט למראית עין של "מבצעים" ו"הנחות" שוליות - כלום לא נעשה. לא בשטראוס ולא בשאר יצרניות ומשווקות המזון", הוסיפו.

לדבריהם, בנק ישראל קובע שאפשר וחובה להוריד את מחירי המזון בישראל בממוצע ב-30% מיידית וב-45%-50% תוך שנה. "זהו היעד אותו אנו מציבים בפני ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל. כל מה שהמחאה דורשת מכם הוא להביא לכך שעד הבחירות יהיה פה הרבה הרבה יותר זול. לא מדובר רק במזון. גם מחירי הדיור חייבים לרדת ב-50% לפחות כדי שזוג צעיר יוכל לקנות דירה ב-60 משכורות ולא ב-135 כמו היום. צעדיו של בנק ישראל, אשר מוריד שוב ושוב את הריבית, מונעים את ירידת מחירי הדיור כנדרש", ציינו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#