העוני הוא לא רק בעיה כלכלית - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העוני הוא לא רק בעיה כלכלית

הגידול בתשלומים הישירים מצמצם את תחולת העוני רק בטווח הקצר; השקעה בשירותים חברתיים יעילים יותר, לעומת זאת, משיגה את המטרה בטווח הארוך

4תגובות

>> כתוצאה מתהליכי הגלובליזציה חלה במרבית מדינות OECD עלייה בשיעורי האבטלה וירידה בזכויות הסוציאליות, בעיקר בתחום הפנסיה. כדי להתמודד עם המצוקה החברתית, חלה תפנית במדיניות הרווחה שלהן - מגידול מתמיד בסיוע הישיר למדיניות יזומה של טיפול במוקדי מצוקה, בין השאר באמצעות עידוד מעסיקים, תוכניות להכשרה מקצועית ומתן טיפול ופתרונות למשפחות עובדות עם ילדים קטנים.

בישראל חל תהליך דומה, אך עם תוצאות שונות. בתחילת שנות ה-80 היתה תחולת העוני בקרב משפחות כ-8.7%, בקרב ילדים - כ-11.6% ובסך הכל - כ-10%. כיום תחולת העוני בישראל היא 20% - כפול מהרמה במדינות המפותחות.

תחולת העוני בקרב ילדים גדלה בהתמדה בעשורים האחרונים מרמה נמוכה יחסית בשנות ה-80, ל-20% בשנות ה-90 ולכ-35% בשנים האחרונות. במלים אחרות, מבין 2.5 מיליון ילדים החיים בישראל כיום, כל ילד שלישי נמצא מתחת לקו העוני. זו תעודת עניות למדיניות החברתית-כלכלית של המדינה, בעיקר לנוכח העובדה שההוצאה ליעדים חברתיים מכלל תקציב המדינה היא מרכיב מרכזי מסך התקציב - 35%-36% בשנים האחרונות - אך אין היא מביאה לצמצום העוני והפערים החברתיים.

נשאלת אפוא השאלה אם הכל תלוי בגודל ההוצאה, או שמא קיימת בעיה מבנית בעצם השיטה של חלוקת תשלומי העברה והוצאה ליעדים חברתיים. ייתכן ששיטה זו אינה פועלת כראוי, ומוטב לערוך שינויים לא רק בהיקף המשאבים אלא גם באופן חלוקתם. עצם גידול תחולת העוני בקרב ילדים מלמד כי המצוקה עובדת מדור לדור. העוני בקרב ילדים אינו רק בעיה כלכלית, הוא גם בעיה תרבותית.

מחקרים רבים הוכיחו כי הגידול בתשלומים הישירים מצמצם את תחולת העוני בטווח הקצר, אך בטווח הארוך התשלומים נשחקים ואינם משיגים את המטרה. ההשקעה בשירותים חברתיים יעילים יותר, לעומת זאת, לא באה לידי ביטוי בטווח הקצר, אך משיגה את המטרה - צמצום הפערים החברתיים בטווח הארוך. על רקע זה נוצרו תוכניות רבות במדינות OECD לטיפול במוקדי המצוקה בצורה יעילה וללא עלות תקציבית.

אחת התוכניות הללו היא תוכנית חיסכון לכל ילד, המתבססת על הפרשת כספים מתוך קצבת הילדים האוניברסלית לטובת קופת חיסכון. מטרת התוכנית היא לשנות דפוסי התנהגות שעיקרם צריכה בטווח הקצר ולעודד חיסכון לטווח הארוך. כך למשל, בהגיעם לגיל 18, יוכלו הילדים להיטיב את מצבם באמצעות רכישת השכלה, שיפור בתנאי הדיור שלהם או פתיחת עסק. תוכנית זו זכתה באחרונה לתמיכה משמעותית בדמות יוזמה של ח"כ יצחק הרצוג, שר הרווחה לשעבר, שהגיש הצעת חוק בעניין.

תוכנית חיסכון לכל ילד משיגה כמה מטרות. ראשית, היא מצמצמת את השימוש בתשלומי העברה לצורכי מימון הצריכה השוטפת, שנחשבת ללא יעילה בטווח הארוך. שנית, היא יוצרת הזדמנות לשבור את מעבר העוני מדור לדור. ושלישית, היא עושה שימוש נכון יותר במשאבים הקיימים לצורך השגת היעדים הדרושים במדיניות החברתית.

הכותב הוא מנכ"ל מרכז מ קרו לכלכלה מדינית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#