חוק חובת המכרזים: משרד האוצר לחץ, משרד הביטחון הלך לקראתו - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק חובת המכרזים: משרד האוצר לחץ, משרד הביטחון הלך לקראתו

חוק חובת המכרזים, שנחקק לפני 18 שנה, קבע כי האחראי על התחום בכל משרדי הממשלה יהיה שר האוצר - פרט למשרד הביטחון. השבוע הגיעו משרדי הביטחון והאוצר להסכמות בנושא, שעשויות לסייע בהגברת הפיקוח על התקציב הממשלתי הגדול במדינה

תגובות

>> הלחצים של משרד האוצר מתחילים לשאת פרי: לפני יותר משבוע אישרה הממשלה מהלכים לשקיפות ובקרה בניהול תקציב מערכת הביטחון ומערכת השכר בצה"ל, והשבוע הגיעו משרדי הביטחון והאוצר להסכמות בנושא חוק חובת המכרזים במשרד הביטחון (התקשרויות משרד הביטחון).

בעוד בנושא השקיפות והבקרה התנהלה מלחמת עולם בין מערכת הביטחון ומשרד האוצר, שהצריכה את התערבות הממשלה והעומד בראשה, הרי הנושא השני הסתיים בלחיצת ידיים חגיגית ובנייר חתום.

חוק חובת המכרזים נחקק לפני 18 שנה, ב-1993. בכל משרדי הממשלה האחראי על תקנות חובת המכרזים הוא שר האוצר פרט למקרה אחד - במשרד הביטחון האחראי על תקנות חובת המכרזים הוא שר הביטחון. המצב האנורמלי הזה יימשך גם בעתיד אם כי המרחקים בין משרדי הממשלה ומשרד הביטחון צומצמו. השינוי שהושג לאחרונה, לאחר מאמצים לא רבים, הוא קירוב חובת המכרזים במשרד הביטחון לחובת המכרזים במשרדי הממשלה האזרחיים. גם בנושא זה משרד הביטחון עמד לא פעם על רגליו האחוריות, ועמדתו התקבלה.

באחרונה הגיש את המלצותיו בעניין צוות משותף למשרד הביטחון ולמשרד האוצר בראשות מי שהיתה עד סוף 2011 היועצת הכלכלית למערכת הביטחון, חמדה מרק (שתעמוד מעתה בראש הקרן והיחידה לחיילים משוחררים) וסגן בכיר לחשבת הכללית באוצר, יריב נחמה. ההמלצות הוגשו למנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אודי שני, ולחשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. המלצותיו התקבלו.

הצוות המליץ בין היתר על צמצום השימוש בספק יחיד במערכת הביטחון, על הרחבת השקיפות בנושאי פטור ממכרז במערכת הביטחון ועל הגברת התחרותיות ושוויון ההזדמנויות במכרזי המשרד בין כלל הספקים במשק. שינויים אלה מחילים במידה רבה יותר את נורמות המכרזים בכל משרדי הממשלה על משרד הביטחון.

גיא רייביץ

בעקבות ההמלצות הוכנסו למערך המכרזים של מערכת הביטחון כמה שינויים. בין היתר מערכת הביטחון התחייבה לפרסם אחת לרבעון את כל הפטורים ממכרז שהיא נותנת; חלק ממכרזי מערכת הביטחון ייעשו בתמחור דינמי, כלומר, באמצעות מכרזים ממחושבים; צומצם מסלול הפטור מוועדת פטור, כלומר, צומצם הנוהג שלפיו לא היה צורך לבקש פטור מוועדת הפטור מלגשת למכרז (ועדה מקצועית מיוחדת נתנה את הפטור הזה). נקבע כי כדי לקבל פטור ממכרזים של יותר מ-1.8 מיליון שקל יהיה דרוש אישור של מנכ"ל משרד הביטחון.

המחלוקות עדיין שם

כמה נושאים נותרו במחלוקת, כנראה עד להקמת הוועדה הבאה - בראש ובראשונה תפקידי ועדת המכרזים במשרד הביטחון. בכל משרדי הממשלה יש תקנות כלליות המנחות את ועדות המכרזים. התקנות מציבות קריטריונים וקובעות את דרכי פעולתן של הוועדות. במערכת הביטחון סירבו לאמץ את העקרונות והקריטריונים. באוצר אומרים כי עבודת ועדות המכרזים במערכת הביטחון היא יותר טכנית - פתיחת מעטפות המכרזים.

על פי גישת משרד האוצר יש להטיל על ועדת המכרזים את הסמכות והאחריות לטיפול ברכש כולו, בדומה לאמור בתקנות הכלליות. לעומת זאת, על פי גישת משרד הביטחון, האגף הרוכש הוא הגוף העיקרי המטפל ברכש, ואילו ועדות הפטור וועדות המכרזים נכנסות לתמונה רק בשלב מתקדם של הליך הרכש. במערכת הביטחון אומרים: "אנחנו מסתכלים על הנושא אחרת".

את עמדתם מסבירים במערכת הביטחון בכך שהיא הרוכש הגדול במשק ויש לה מערכות לכל תחום רכש - בין היתר מערכות ייעודיות, שירותים, טובין ונדל"ן. "ועדות המכרזים אצלנו הן חלק מהתהליך. באוצר דרשו כי על כל הסכם שנחתם יעבור משפטן. יש לנו אלפי עסקות בשנה. היועץ המשפטי שלנו אמר ‘בסדר, אבל שיוסיפו לנו עוד 15 תקנים למשפטנים'", אמרו במערכת הביטחון.

משרדי הביטחון והאוצר לא הגיעו גם להסכמה בכל הנוגע להתקשרות עם בעל מקצוע מומחה. עמדת האוצר היא כי בכל התקשרות עם יועץ יש לתת בהליך התחרותי משקל מסוים למחיר העסקה. עמדת משרד הביטחון היא שבהתקשרויות מסוימות לא תקוים תחרות על התעריף ומשרד הביטחון יהיה רשאי להחליט אם לקיים תחרות על הנחה מהתעריף. במשרד הביטחון טענו גם כי הסכומים שהם משלמים נמוכים מהסכומים שמשלמת המדינה למומחים.

במסמך שעליו חתמו משרד הביטחון והאוצר, נאמר עוד כי "משרד הביטחון יערוך מכרז בשקיפות ככל הניתן בנסיבות העניין, בהגינות ובשוויוניות, המבטיחים את מרב היתרונות לעורך המכרז". עוד נאמר במסמך: "משרד הביטחון ינהל את ההליכים לבחירת הספק עמו יתקשר שלא באמצעות מכרז לפי תקנות אלה, ככל הניתן בנסיבות העניין, לפי עקרונות אלה"; וכן "תקנות חובת המכרזים של מערכת הביטחון יתוקנו כך שיקבע שמשרד הביטחון יפרסם, בכפוף למגבלות ביטחון, אחת לרבעון את התקשרויות בפטור שאושרו ברבעון שקדם לו". עוד במסמך, תקנת הפטור להתקשרות לשכירת מקרקעין תורחב לבחינת כמה חלופות, ככל הניתן.

מילרוד מוטי

מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, בירך על החלטות הצוות ואמר כי הן צעד חשוב מאוד בכיוון של התייעלות כלכלית, הגדלת התחרותיות ומזעור הצורך בשימוש בספקים יחידים. החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, ציינה כי "עבודת הצוות חשובה מאוד. היא נעשתה בשיתוף פעולה בין משרדי הביטחון והאוצר, ומהווה הוכחה לכך שניתן לפעול ביחד ולבנות אמון בין המשרדים. העבודה הזאת תוביל לשינוי, ייעול ושיפור שהם בבחינת צו השעה בתקופה זו".

ראש אכ"א: שליש ממשרתי הקבע מחפשים עבודה חלופית

>> כשליש ממשרתי הקבע מחפשים עבודה חלופית במהלך שירותם - כך טענה ראש אכ"א, אלוף אורנה ברביבאי, בדיון סוער שנערך אתמול בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. הדיון עסק באופק השירות והסכם שכר חדש למשרתי הקבע בצה"ל.

"כשדנו בוועדה על העלאת גיל הפרישה לאנשי הקבע חששנו מאיבוד האטרקטיביות של השירות הצבאי בגלל חוסר יכולת החיילים להתקדם", אמר בפתח הדיון יו"ר הוועדה, חיים כץ (ליכוד). "אם עד כה נשארו באותה דרגה חמש שנים, הרי שכעת הם עלולים לשהות בה 15 שנה. אם יחשוש איש קבע שאין לו אופק ואפשרות לקידום, יפרוש. לכן דרשנו לערוך תכנון מקיף".

לדברי ברביבאי, אם לא תהיה התאמת מודל שכר למודל הקבע החדש שנחתם באוגוסט 2010, לא ניתן יהיה לממש את מודל הקבע החדש. "איך נבטיח שהטובים יישארו, אם האטנו להם קידומים, הארכנו להם את השירות והפחתנו את שכרם?", תהתה האלופה. "אני מוטרדת מהירידה בתפישת צה"ל בעיני המשרתים בו. מסקרים שערכנו עולה כי 80% ממשרתי הקבע סבורים שהם יכולים להשיג עבודה רווחית יותר מחוץ לצה"ל".

הממונה על השכר באוצר, אילן לוין אמר בתגובה כי "עד היום לא ראיתי את מודל השירות החדש ולא התקיימה פגישת עבודה בנושא למרות שאני יזמתי פגישות".

ברביבאי השיבה, "אני אישית יזמתי פנייה בנושא, ונעשו פניות מטעמי יותר מפעם אחת. אני מציעה לא להטיל דופי ולטעון כי צה"ל לא רצה לקדם את מודל הקבע. יש לי ניירת והוכחות. האוצר בחר שלא לדון ולא לעסוק בעניין עד לרגע זה וזאת עובדה. הייתה התעקשות לא להתקדם מילימטר עד שמסיימים את הצמדת הגמלאים למדד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#