החתולים השמנים של הנמלים ממשיכים לחגוג - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החתולים השמנים של הנמלים ממשיכים לחגוג

קבוצות עובדים גדולות וחזקות השתלטו על רכוש ציבורי - וסוחטות מהממשלה דמי כופר

18תגובות

>> תנועת המחאה ביטאה רצון של רבים מתושבי ישראל שיש לחלק את העוגה הלאומית באופן שונה. אחת הדרכים לקבוע אם קבוצה במשק מקבלת יותר או פחות מהמגיע לה היא באמצעות השוואה בין מה שהקבוצה היתה מקבלת לפי כוחות השוק, לעומת מה שהיא מקבלת באמת.

לפי קנה מידה זה, חיילי שירות החובה, במיוחד בשנת השירות השלישית, הם המנוצלים ביותר במשק הישראלי. ניתן להעריך כי רופאים מתמחים, אחיות ומקצועות פארא-רפואיים אחרים גם מקופחים, כמו גם עובדי קבלן או עורכי דין שנמצאים בהתמחות. לעומת זאת, יש קבוצות גדולות של עובדים, כמו עובדי חברת חשמל, מקורות, נמלי האוויר והים, הרכבת, התעשייה האווירית, פנסיונרים צעירים יחסית של הצבא וכוחות הביטחון, הנהנים מתקבולים העולים בהרבה על המגיע להם לפי כוחות השוק.

המשימה המרכזית של ועדת טרכטנברג היתה להמליץ על חלוקה חדשה של העוגה הלאומית - למי לתת וממי לקחת תקציבים. המלצות הוועדה נעלמו ונטחנו ברובן בממשלה. באחרונה קראנו על "תיאום" בין ועדי נמלי אשדוד וחיפה במאבקים להגנת העובדים. סוג של איום ברור שבפעם הבאה ישבתו שני הנמלים יחדיו. הכוח הזה תמיד פועל כמטה קסם על הממשלה, הנכנעת לדרישות.

אסייג אילן

תנועות המחאה העלו דרישות שונות לחלוקת תקציבים אחרת. הסיסמה היתה ונשארה צדק חברתי. המושג צדק חברתי הוא סובייקטיבי, וכנראה אינו בר הגדרה תפעולית. למעצבי המדיניות הכלכלית והחברתית כדאי לאמץ תחילה את הקריטריון האובייקטיבי של צדק כלכלי, ולאחר מכן לנסות ולהתעמת עם הבעיה המופשטת והקשה של צדק חברתי.

הסטייה מהצדק הכלכלי יכולה להיות מוגדרת כהפרש בין התמורה הפיננסית שמקבלת קבוצה לעומת מה שהיתה מקבלת לפי כוחות השוק ללא התערבות ממשלתית. דרך נוספת מעשית לבחון צדק כלכלי היא להשוות את תקבולי המגזר בישראל לנעשה בעולם.

בישראל יש קבוצות עובדים גדולות וחזקות פוליטית שמצליחות לקבל תמורה פיננסית העולה בהרבה על המגיע להם לפי כוחות השוק. עובדי חברת חשמל, מקורות והנמלים הפכו רכוש ציבורי לרכוש הנמצא בחזקתם. קבוצות עובדים דומיננטיות אלה השתלטו על משאבים חיוניים ורגישים של המדינה וסחטו מהממשלות דמי כופר עבור התנהגות טובה.

קבוצות אלה יצרו סימביוזה עם ההסתדרות ונהנות מתמיכה בלתי מסויגת שלה, וכמובן של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, השבוי בכוח הוועדים המאורגנים. בד בבד, ההסתדרות גם תומכת בתנועות המחאה. ברור כיצד תגיב ההסתדרות לדרישה לקחת יותר מהחתולים השמנים כדי להעביר משאבים לקבוצות מנוצלות. מבחינת ההסתדרות, ידוע שוועדי הנמלים וחברת החשמל חשובים מכל דבר אחר במשק.

ואולם יש מנוצלים כלכלית רבים שקולם לא נשמע כלל, בעיקר כאלה ששכרם נקבע בהסכמים קיבוציים. היעדר צדק כלכלי בהתפלגות ההכנסות בישראל ידוע. את רמת המחירים הגבוהה יש לנצח באמצעות התחרות והיבוא. שינוי בהתפלגות ההכנסה, לעומת זאת, נראה כקרב אבוד מראש. לא נראים באופק מנהיגים שמוכנים להתמודד בזמן הקצר עם הפסקות חשמל, מים ושביתות בנמלים כדי שבטווח הארוך יהיה לנו משק הוגן ויעיל.

ועדת טרכטנברג התייחסה להגברת התחרות וריסון המחירים, לדיור, לחינוך ולנשים עובדות. ואולם הוועדה התרחקה כמו מאש מאי צדק כלכלי של חלוקת ההכנסות בישראל. הממשלה וההסתדרות ברחו מאי הצדק הכלכלי, ורק הנתבים והמנופאים בנמלים עם עובדי חברת חשמל ממשיכים לחגוג, כרגיל.

הכותב הוא מרצה לכלכלה ומימון במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#