אלי ישי הוא שר פנים גרוע - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אלי ישי הוא שר פנים גרוע

כך נכשל משרד הפנים בפיקוח על הרשויות המקומיות

45תגובות

>> תשאלו את עצמכם: איך אתם קובעים את דעתכם על שר בישראל? סביר להניח שדעתכם עליו קשורה לעמדתו בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, למספר ההופעות שלו בתקשורת, לעמדתו בנוגע ליחסי חילונים-חרדים או שמא גם ליכולת הביטוי שלו. הכל טוב ויפה, אבל מה לגבי העשייה שלו?

קחו לדוגמה את שר הפנים, אלי ישי. מה בדיוק אתם יודעים על העשייה שלו? אז נכון, כולכם ראיתם את המערכונים ב"ארץ נהדרת" לגבי תפקודו במהלך שריפת הענק בכרמל, ואתם תולים בו את האשם לתפקוד הלקוי של מערך הכבאות באותו אסון. בכנות, בנקודה הזאת אתם כנראה עושים לישי עוול. מצבו הנורא של מערך הכבאות בישראל הוא תולדה של החלטות אומללות של שרי הפנים במשך 25 השנים האחרונות. ישי הוא רק האחרון שבהם. הטלת מלוא האחריות עליו, לאחר 25 שנים של חידלון מתמשך, צריכה להיחשב ללא הגונה.

אז מה כן אתם יודעים על שר הפנים, אלי ישי? הנה כמה דברים שכדאי היה שתדעו, בבואכם לקבע את עמדתכם בנוגע לתפקודו.

א. דו"ח מבקר המדינה, שפורסם לפני חודש, חשף כי במשרד הפנים פושה הנוהג של חלוקת מענקים לרשויות, בסכום שנתי של כ-350-800 מיליון שקל, ללא כל קריטריונים. דו"ח מבקר המדינה בדק את השנים 2009-2007, שבהן כיהנו שלוש שרי פנים (רוני בר-און, מאיר שטרית וישי), ומצא שכולם נהגו בעניין בדרך דומה. מהבחינה הזאת, ישי נכנס אל משרד עם תרבות ניהולית קלוקלת של חלוקת כספי ציבור לפי שיקול דעתו של השר, ושמח להמשיך במסורת המבורכת. הוא אפילו הביא אותה לשיא חדש - סכום המענקים שחולק כלאחר יד, לפי החלטת השר, הגיע בתקופתו לכ-800 מיליון שקל.

אמיל סלמן

מה יש לנו להגיד על שר שנהנה לחלק כספי מדינה ללא כל קריטריונים? שהוא שר שאינו מבין את האחריות הכרוכה בתפקידו, איך צריך לנהל ארגונים גדולים ומסובכים, ואין לו כל עניין לשפר את תפקוד המשרדים שבראשם הוא עומד. כמו במקרה של הכבאות, ישי ירש מקודמיו מערכות לא מתפקדות, ולא נקף אצבע כדי לשפרן.

ב. השלטון המקומי בישראל הוא ספק השירותים הגדול ביותר במדינה. בפועל, מרבית שירותי השלטון - רווחה, חינוך, ביוב, תשתיות מים וכבישים עירוניים, תרבות, ניקיון ועוד - מגיעים לאזרח דרך הרשות המקומית שלו. לפיכך, השלטון המקומי הוא החולייה החשובה ביותר בקביעת איכות החיים של האזרח במדינת ישראל.

אלא שלחשיבותו הקריטית של השלטון המקומי אין זכר בתפקודו של משרד הפנים. זה עשרות שנים, ובמיוחד מאז המשבר של 2003 (אז קוצצו מענקי האיזון), שהשלטון המקומי נמצא במשבר מתמשך. מתוך כ-250 רשויות מקומיות ישנן כ-50 רשויות עצמאיות חזקות, השורדות בכוח ההכנסות העסקיות שלהן. 200 הרשויות האחרות סמוכות על שולחן הממשלה, ועל מענקי האיזון שהממשלה מעניקה להן. מתוכן, כ-60 רשויות נכנסות ויוצאות מתוכניות הבראה. עוד כ-20 רשויות נמצאות במצב ההבראה הקשה ביותר - המועצה הנבחרת שלהן פוזרה, ומונתה להן ועדה קרואה.

מודל ניהולי שמביא לכך ש-80% מהאוכלוסייה לא מתפקדת באופן קבוע, וזאת במשך עשור ויותר, הוא מודל שצריך להיחשב לכישלון. הגיע הזמן להבין כי המודל, שעל פיו מתפקד השלטון המקומי בישראל, פשט את הרגל - ומחייב חשיבה מחדש. פשיטת הרגל הנמשכת הזאת היא הבסיס לשביתות החוזרות ונשנות של השלטון המקומי, כמו השביתה הנוכחית. כיבוי שריפות בנוסח של הגעה להסכמה מחודשת לגבי מחירי המים או חלוקת הכנסות עם מפעל הפיס, רק דוחים את הקץ ותו לא. בחינה מחודשת של כל המודל של יחסי שלטון מרכזי-שלטון מקומי בישראל היא הכרחית. שיקום מי ששמע לאחרונה את ישי מדבר על כך או יוזם מהלכים כלשהם לבחינה כזו.

ג. מי שדווקא הבחין בכישלון המתמשך של מודל הניהול של השלטון המקומי, בידי משרד הפנים, היה שר הפנים ב-2000, נתן שרנסקי. שרנסקי הבחין בעובדה כי השלטון המרכזי (משרד הפנים) ממשיך לנהל את השלטון המקומי (רשויות) באמצעות הפקודה המנדטורית. כן, כן, פקודה שנכתבה בזמן המנדט הבריטי, שניהל יחסי כובש-נכבש עם השלטון המקומי היהודי בפלסטינה, ולכן היה חשוב לראשי המנדט להבטיח שאף אטב לא יזוז ברשויות המקומיות בלי אישורם.

מאז ימי המנדט, הזרזיף של מי הירדן לא חדל מלזרום, ובתווך גם קמה מדינה יהודית-ציונית-דמוקרטית, אבל הפקודה המסדירה את יחסי הכובש-נכבש לא שונתה. לכן, שרנסקי יזם את כתיבתו של חוק עיריות חדש, מודרני ותואם לרוח התקופה. כתיבתו של החוק, המקיף יותר מאלף סעיפים ונחשב לאחד החוקים הגדולים ביותר שנכתבו אי פעם במדינה, ארכה שנים ארוכות. כל שרי הפנים מאז שרנסקי תמכו בכתיבת החוק ונלחמו על אישורו בכנסת פופוליסטית - שהעדיפה לשרת את האינטרסים הפוליטיים של כמה ראשי ערים, ולכן לא אישרה את החוק. כל שרי הפנים, פרט לשר הנוכחי. הוא אפילו לא טורח לקדם את החוק המונח על שולחנו, ובכך מוכיח קבל עם ועדה את חוסר העניין המוחלט שלו לנסות ולקדם את השלטון המקומי בישראל.

ד. העדות הנחרצת של חוסר העניין של ישי במצבו של השלטון המקומי היא החלטתו הפופוליסטית מלפני שבועיים לשנות את מערך ההנחות בארנונה, ובפועל להגדיל את ההנחות. כבר כיום מגיעות ההנחות בארנונה לכ-2 מיליארד שקל בשנה, וישי רוצה להגדילן בעוד 25%. משמעות הגדלת ההנחות בארנונה היא החמרה במצבו, המעורער גם כך, של השלטון המקומי בישראל, אשר כספי הארנונה הם מקור ההכנסה כמעט היחיד שלו. אז נכון, נורא נחמד להיות שר נדיב, אבל זאת חוכמה קטנה מאוד להיות נדיב על חשבון אחרים - על חשבון ההכנסות של הרשויות המקומיות. זאת חוכמה קטנה עוד יותר להיות נדיב על חשבון דירדור מצבם של מפוקחיך - הרשויות המקומיות - והמסקנה המתבקשת היא שמצבם של המפוקחים פשוט לא מעניין את ישי.

יכולנו להמשיך עוד, אבל נדמה לנו שהתמונה די ברורה. ישי הוא שר פנים גרוע, ועל פניו נראה שהתפקיד פשוט אינו מעניין אותו. לא פחות חמור, העובדה שהוא שר פנים כלל אינה פוגעת במוניטין הפוליטיים שלו, כי לכם, אזרחי ישראל, אין כל מושג על כך.

המסקנה המתבקשת היא שנדרשת רפורמה מקיפה ביחסי שלטון מרכזי-שלטון מקומי בישראל. רפורמה כזו חייבת לכלול ניעור יסודי של משרד הפנים, שכושל כישלון חמור כמפקח על הרשויות המקומיות. יתרה מזו, נדרשת רפורמה מקיפה בכל עבודתה של ממשלת ישראל: רפורמה שתכלול הגדרת יעדים ומטרות לכל משרדי הממשלה, הגדרת מדדים אשר יבחנו את התקדמות המשרדים להשגת היעדים ופרסום קבוע של המדדים. זאת, כדי שלכם, אזרחי ישראל, יתחילו להיות כלים מקצועיים אמיתיים לבחון את איכות השרים שלכם - ולא רק מפלס החיוכים שלהם בתקשורת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#