חינוך לעשירים וחינוך לעניים - השכלה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חינוך לעשירים וחינוך לעניים

הפרטה משמעה פגיעה בנגישות של חלקים הולכים וגדלים בחברה הישראלית לחינוך ראוי מסיבות כלכליות ופגיעה בסולידריות החברתית

3תגובות

באחרונה אנו עדים להתגברות הקולות הקוראים להפרטת מערכת החינוך. המצדדים ברעיון זה מבססים את הצורך בהפרטה בצורך לחזק את החינוך בישראל.

במצב זה טוענים מצדדי ההפרטה כי חלקים הולכים וגדלים של החינוך בישראל מופרטים כבר עתה הלכה למעשה ומעורבות המדינה והשפעתה על התכנים הנלמדים בחלק ממוסדות החינוך מצומצמת, כמו החינוך העצמאי החרדי, החינוך הערבי והחינוך הפרטי.

כפרי ניר

הקריאה לביטול אזורי הרישום שנשמעה באחרונה על ידי יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ח"כ אלכס מילר, משמעותה היא הפרטת מערכת החינוך הלכה למעשה. זו התחלת תהליך שיוביל לקריסת מערכת החינוך הציבורי בישראל.

באמצעות האצת תהליכי ההפרטה לא נצליח לקבל חינוך טוב יותר. ההשלכות וההשפעות של תהליך כזה על החברה הישראלית הן משמעותיות ביותר. כשאנחנו מדברים על חינוך המשמעות היא באיזו חברה אנחנו רוצים לחיות. חינוך הוא אמצעי לצמצום פערים חברתיים, לצמצום האלימות ולביטול התלות של הפרט במנגנוני הרווחה באמצעות הגדלת יכולת ההשתכרות ועוד.

החלטת משרד החינוך והרשויות המקומיות על אזורי רישום אינה רק החלטה טכנית של קרבת הילדים לבתי הספר וחיסכון בעלויות הסעות. שיטת אזורי הרישום מבטיחה אינטגרציה, גם אם לא מלאה, ומונעת אבחנה ממיינת על ידי בתי הספר שמשמעותה בחירת התלמידים החזקים וריכוזם בבתי ספר מסוימים, והתלמידים החלשים באחרים.

ביטול אזורי הרישום יוביל ליצירת פערים הולכים וגדלים בתוך הרשויות המקומיות ובחברה בישראל. כל מי שידו משגת, יעזוב את מוסדות החינוך החלשים ויצטרף לבתי ספר טובים יותר, שיבטיחו את עתידו. בכך יונצחו ויתעצמו הפערים החברתיים, והחינוך הציבורי יתאפיין ברמה נמוכה יותר של התלמידים שנשארו על פי מדד סוציו-אקונומי.

הפרטה משמעה פגיעה בנגישות של חלקים הולכים וגדלים בחברה הישראלית לחינוך ראוי מסיבות כלכליות ופגיעה בסולידריות החברתית. כך ייווצר חינוך לעשירים אל מול חינוך לעניים. הניסיון בישראל מלמד כי הפרטת שירותים בסיסיים כמו רפואה וחינוך יוצרים חוסר שוויון ואי צדק, ומונעים נגישות של השכבות החלשות לשירותים הבסיסיים.

אם שיעורי הגיוס לצה"ל הם מדד לסולידריות חברתית, אזי יש מקום לדאגה כבר כיום. לאחר הפרטת מערכת החינוך ודאי יהיו מי שיאמרו כי הגיע העת גם להפריט את הצבא - לנוכח תחזיות מערכת הביטחון בדבר צמצום נוסף בהיקף הגיוס. נשמע מוזר? הזוי? אבל בקצב הזה אנחנו לא רחוקים גם מהצעות כאלה.

למי ששכח את המחאה החברתית בקיץ האחרון, הרי שהיא תהיה כאין וכאפס לעומת המחאה בעתיד כאשר בישראל לא תהיה רק ישראל השנייה, אלא יהיו גם ישראל השלישית, הרביעית והחמישית, והמאבקים לא יהיו תרבותיים כמו בקיץ האחרון.

אם לא נדע לפעול בחוכמה, תוך יצירה ושמירה על מערכת החינוך הציבורית שבמידה רבה היא שוויונית, אנו ניצוק במו ידינו את היסודות לתהליכים שישנו את פניה של החברה הישראלית ויהפכו אותה לחברה מעמדית, מנוכרת, מפולגת ומשוסעת.

הכותב הוא ראש המועצה האזורית דרום השרון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#