יאיר לפיד שואל "איפה הכסף" - מוזי ורטהיים עונה - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יאיר לפיד שואל "איפה הכסף" - מוזי ורטהיים עונה

כדי להגיע לכסף הגדול, ייאלץ לפיד לריב עם כמה אנשים חזקים

57תגובות

במדור הפוליטי הרשמי הראשון שלו שפורסם בשישי האחרון במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", מעלה יאיר לפיד את השאלה "איפה הכסף" לרמה של סיסמת בחירות. לדברי לפיד, כל הדיון על עתידה המורכב של ישראל נמצא בין שתי המלים האלה.

לפיד שואל מדוע המעמד היצרני, משלם המסים, ממלא החובות, עושה המילואים, המחזיק על גבו את כל המדינה, אינו רואה את הכסף. "זה הכסף שלנו והגיע הזמן שישקיעו אותו בנו", הוא כותב. לפיד מבטיח גם שהסטיקר הראשון בקמפיין הבחירות שלו יהיה "איפה הכסף", ומוסיף כי המטרה היא חלוקה הוגנת יותר של המשאבים וסדר עדיפויות אחר.

איפה הכסף היא שאלה מצוינת, כמעט הברקה. ייתכן שלפיד למד מכישלון המחאה החברתית שמוביליה סירבו לעסוק בשאלה הזאת. אנשי המחאה אמנם דיברו על סדר עדיפויות חדש, אך לא השכילו להבין שכדי לייצר אותו צריך שיהיו גם מפסידים. אי אפשר רק להגדיל את התקציבים ושכולם ייהנו. לפיד ציין שלושה מקומות שבהם קבור הכסף שלנו: בהתנחלויות ("שנראות כמו שווייץ"), בתקציבי החרדים ("שצריכים ללמוד לימודי ליבה ולעבוד") ובמנגנונים ממשלתיים מנופחים ובזבזניים ("שלא נותנים שירות נורמלי").

אבל מה שבעיקר מעניין מבחינת לפיד הוא שדה המוקשים החדש שאליו הוא פוסע, יש לקוות שבעיניים פקוחות ובלא מעט מרץ: הוא מפנה את שאלתו גם למגזר העסקי ולטייקונים. שאלה שממנה הוא נמנע עד כה.

אתמול התברר שאחד הטייקונים הגדולים במשק, מוזי ורטהיים - מי שחתם עד יום שישי שעבר על הצ'קים הגדולים שקיבל לפיד מערוץ 2 - מעביר את האימפריה שלו לילדיו. הסיפור על ורטהיים, יזם שעשה מיליארדים בעשר אצבעות, יפה אך אינו מושלם. הסיפור האמיתי הוא שקוקה קולה הוא מונופול כבר 40 שנה. ורטהיים השתלט על החברה כשבעל הבית אייב פיינברג נפטר, באמצעות הרווחים המונופוליסטים של קוקה קולה. הרווחים האלה איפשרו לו להקים קבוצת מזון ענקית בחסות הרגולציה - בירה קרלסברג וטובורג, נביעות, פריגת, יקב תבור, משקר, משק צוריאל ומחלבות טרה. ובנוסף לרכוש לעצמו נכסים וכוח - אלוני חץ, זכיינית ערוץ 2 קשת, בנק המזרחי (בשותפות עם משפחת עופר) ועסקים נוספים.

ורטהיים הקים אימפריה עסקית מכיוון שלקוחות קוקה קולה שילמו יותר מדי בעבור המשקאות שהוא מכר להם. כששואלים "איפה הכסף" צריך להזכיר גם את הרווחיות החריגה של מי שהיה מקורב במשך שנים לראשי המדינה.

ורטהיים לפחות לא גייס מהציבור כסף שהוא לא יכול להחזיר. אבל האחיין שלו, אבי ורטהיים, דווקא גרר את החוסכים הישראלים להפסדים גדולים. עליו ועל הטייקונים האחרים שגייסו איגרות חוב ושכחו להחזיר כתב לפיד: "הכסף נמצא בידיהם של טייקונים חסרי בושה (וחסרי אחריות) שמשחקים עם כספי הפנסיה שלנו, משחק מסוכן והרסני שצריך לעצור". המשפט הקטן הזה גרר תגובות חריפות. ואין פלא. מדובר בכסף גדול והמצב אצל חלק מהטייקונים לא כל כך פשוט. וכידוע חיה פצועה מפחידה יותר. אבל מה לעשות שלפיד צודק. השימוש בכסף הציבורי היה חסר אחריות וחסר בושה. הוא פוזר על פני הגלובוס ועכשיו לא פשוט לאסוף אותו חזרה.

אלא שלפיד מכיר אותם טוב מאחרים, והוא יודע שטייקונים מתנהגים כמו טייקונים: הם מגייסים כסף שאפשר ומשחקים איתו - אם זה מצליח, הם מתעשרים ואם לא הם עושים הסדר חוב. הבעיה היא בחוסר האחריות של מי שנתן להם את הכסף ומי ששומר על מי שנתן להם את הכסף - מנהלי קרנות הפנסיה ביטוחי המנהלים, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות והרגולטורים. אליהם לפיד צריך לבוא בטענות. בתי ההשקעות וחברות הביטוח יודעים לגבות דמי ניהול מוגזמים שחותכים את הפנסיה של הציבור בשליש, אבל כשזה מגיע לניהול אחראי הם נעלמים. טריליון שקל מכספי ציבור מנוהלים כאן בחוסר אחריות ובחוסר בושה.

את השאלה איפה הכסף צריך להפנות גם לרגולטורים במשרד האוצר וברשות ני"ע. גם הם איפשרו את החגיגה הזאת והם מאפשרים את חגיגת הסדרי החוב הנוכחית. אילן בן דב סגר אתמול עם המוסדיים על התספורת שיעבור אצלו הציבור. בקרוב יהיה גם הסדר אצל יצחק תשובה (המעסיק הקודם של לפיד ושותף של ורטהיים בקשת) ואצל יוסי מימן (המתחרה מערוץ 10). אחר כך יגיעו עוד כמה הסדרים.

את השאלה איפה הכסף כדאי להפנות גם לוועדת הריכוזיות שהשאירה את כל ניגודי העניינים בענף הפנסיה בעינם, ולא פתרה כמעט אף בעיית ריכוזיות אחרת. ויש עוד אנשים שאותם צריך לשאול איפה הכסף. למשל את ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יעקב נאמן שפירסמו מסקנות בנוגע לשכר המיליונים של המנהלים בבורסה וקברו אותן במהירות (ורטהיים הוא בין הטייקונים שמרפדים את המנהלים שלהם בעשרות מיליוני שקלים). ומה לגבי עסקות בעלי עניין בבורסה? והעמלות והריביות שהציבור משלם בבנקים (של הלבנים ושל השחורים)? במערכת הפיננסית מתבצעת העברת כספים אדירה מהמוני ישראלים לכיסיהם של כמה מאות מנהלים ועשרות בעלי שליטה והכל חוקי והכל תחת פיקוח של רגולטורים.

יש עוד כמה מחוברים שיודעים טוב מאוד לחגוג על הכסף של הציבור. למשל מערכת הביטחון והמונופולים ההסתדרותיים: חברת חשמל, הנמלים, רשות שדות התעופה. אם לפיד יתעמק הוא ימצא בוודאי גם בורות של שחיתות ובזבוז ברשויות המקומיות. ואולם כדי להגיע לכל הכסף הגדול הזה לפיד ייאלץ לריב עם כמה אנשים חזקים ולספוג עלבונות מהתקשורת. זה לא יהיה פשוט. ראינו כבר שלפיד יודע לחטוף מכות, אבל השאלה הגדולה (גם באיגרוף) היא כמה זמן אתה יכול להחזיק מעמד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#