הממשלה שואפת לרכז אותנו במחנות ממולכדים של מאגרי מידע אינסופיים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה שואפת לרכז אותנו במחנות ממולכדים של מאגרי מידע אינסופיים

ישראל נהפכה בשנים האחרונות למדינה הלוקה בתסמונת "המאגריזם"

3תגובות

הדליפה של פרטי כרטיסי האשראי מעלה את השאלה למה זה קרה ומה ניתן לעשות כדי שזה לא יקרה שוב. ואולם באותה נשימה היא גם מעוררת את המחשבה מהיכן תגיע המכה הבאה?

המכה הקודמת הגיעה לא מזמן. לפני כמה שבועות שמענו שמאגר פרטי האימוץ בישראל נגנב ממשרד הרווחה. אחד הסודות השמורים בישראל לא הגיע לרשת, רק בגלל פעולה נמרצת של הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, שעלתה ברגע האחרון על עקבות הפורצים. המרחק לדליפה כזו לא היה רב.

bloomberg news

לא יהיה מוגזם לטעון כי ישראל נהפכה בשנים האחרונות למדינה הלוקה בתסמונת "המאגריזם", שבה הממשלה שואפת לרכז את כולנו במחנות ממולכדים של מאגרי מידע אינסופיים. כך קמו בעבר הלא רחוק מאגר נתוני זיהוי במסגרת חוק נתוני תקשורת, מאגר של נתוני האשראי שלנו, מאגר ד.נ.א, הצעות למאגרים רבים נוספים ובשבועות הקרובים יתחיל הניסוי של תעודת הזיהוי הביומטרי, ולצדו מאגר הנתונים הביומטרי.

בניגוד לעיוורון שבו לוקים חברי הכנסת והממשלה, המציאות מוכיחה לנו שוב ושוב כי אין מאגר מידע שעמיד בפני פריצה. פרשת כרטיסי האשראי היא כמו אות אזהרה לאדם חולה, שמסמן לו שעליו להתחיל לטפל בעצמו, לפני שיהיה מאוחר מדי. כפי שנפרצו אתרי חברות נשק, הפנטגון ומרשם האוכלוסין, כך צפויים להיפרץ עשרות המאגרים שישראל מתכננת להקים, ובראשם המאגר הביומטרי.

ואולם הבעיה לא מסתיימת באישורים שניתנים להקמת מאגרים מיותרים. כך, האקורד האחרון של הליכי חקיקת החוק הביומטרי והתקנות הצמודות לו היה רק לפני חודשים אחדים. אז דחתה הכנסת את הרעיון של ההפרדה המוצפנת של הנתונים במאגר, שהיתה מקשה מאוד על פריצת המאגר.

שמירת הנתונים במאגר אחד בלבד מגבירה את הזמינות של הנתונים ואת היכולת של גורמי הביטחון והאכיפה לשים עליהם יד ולעשות בהם שימוש, תוך ניצול החוק הביומטרי בהיקפים לא מידתיים. פריצת האבטחה של המאגר הביומטרי תוביל לכך שהנתון הכי שמיש לנו כאמצעי זיהוי, טביעת האצבע שלנו, יעבור לידי גורמים שיעשו בו שימוש לא חוקי, ומשם קטן המרחק עד שנתונים אלה יגיעו לרשת. אלא שבניגוד לסיסמה שאנחנו קובעים, שאותה ניתן לשנות, הדבר בלתי אפשרי לגבי טביעת האצבע. זו מלווה אותנו לכל אורך חיינו. האזרח גם יכול למצוא את עצמו, שלא בטובתו, קורבן לטעויות של המערכת, וכך להיכלל ברשימה שחורה שתמנע ממנו, למשל, לצאת לחו"ל.

ואולם גם מקרים מבהילים כמו שליפת נתוני האשראי של אזרחים רבים לא מוציאים משלוותם את מקבלי ההחלטות בישראל. הרושם הוא שכנראה אין לממשלה כוח או חשק לעשות את הדברים בצורה מורכבת מדי, וודאי שלא להוציא על כך כסף. למה להכביד על המערכת אם אפשר להעביר את הדברים בצורה פשוטה למדי. ופרטיות האזרח? זו, חושבים כנראה בממשלה, מתה כבר מזמן.

בחוק המאגר הביומטרי נקבעה תקופת ניסיון של שנתיים. תקופה זו עומדת להתחיל בראשית מארס. יש לקוות, למרבה האירוניה, שהנתונים שיהיו במאגר אכן ידלפו. אולי אז יבינו רשויות השלטון שאין למהר ולהקים מאגרים מיותרים, ואם כאלה כבר מוקמים - יש להנחיל בהם הוראות אבטחה מהחמורות שיש.

הכותב הוא עורך דין, מומחה לדיני טכנולוגיה ואינטרנט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#