5 עקרונות פעולה לכל מי שמעוניין בשכפול בינלאומי של מודל חברתי - כלכלת ישראל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

5 עקרונות פעולה לכל מי שמעוניין בשכפול בינלאומי של מודל חברתי

האמריקאים מחקים אותנו, ואנחנו מחקים את פינלנד

תגובות

באותו השבוע שבו הביאו שליחי TheMarker את הבשורה על המודל הסקנדינווי, זכה הטכניון יחד עם אוניברסיטת קורנל בזיכיון להקים מכון מחקר מדעי-טכנולוגי בניו יורק. בישראל שואלים כיצד לייבא את המודלים חברתיים מפינלנד, דנמרק ושוודיה - ובניו יורק מבקש ראש העיר מהטכניון לייצא לניו יורק את "מנוע הצמיחה של מדינת הסטארט-אפ".

השכפול של מודלים חברתיים מקומיים בתוך זירה גלובלית נראה טבעי בעולם שבו הולכים ומיטשטשים הגבולות הכלכליים, חברתיים והתרבותיים. אם ניתן להעביר מוצרי טכנולוגיה ושירותים ממדינה למדינה, מדוע שלא נוכל לעשות זאת עם מודלים חברתיים וכלכליים?

גם אם נניח ששכפול של מודל הטכניון או מודל החינוך של פינלנד דומה לשכפול פארקי השעשועים של דיסני או הפצת מותגי אופנה, הרי עדיין אנו נדרשים לבצע את המשימה הזו ביעילות. הנה חמישה עקרונות פעולה לכל מי שמעוניין בשכפול בינלאומי של מודל חברתי.

1. פשטות. אם המודל שאנו רוצים לשכפל מסובך ומורכב מדי, הסיכוי להעבירו בשלמות מוטל בספק. ייתכן שבכלל לא מדובר במודל אלא באוסף של תובנות, תהליכים וסיסמאות, ולא במערכת תפעולית המבוססת על ידע וניסיון מוכחים. אם בכל זאת מדובר במודל מצליח אך מורכב, הדרך הנכונה לטפל בו היא באמצעות פירוקו לכמה מודלים עצמאיים המבוססים על עיקרון פעולה ברור.

2. אפקטיביות. האם המודל מצליח לקיים את ההבטחה שלו. לפני כמה שנים כולם דיברו על הצלחת המודל האירי. כיום כבר לא כל כך ברור אם ההצלחה לא היתה בעצם אשליה. כדאי גם לבחון את השיח הביקורתי המתקיים סביב המודלים האלה במדינות מוצאם. בכל מקרה, חשוב ללמוד גם את המחירים ולא רק את התועלות של המודל.

3. התאמה חברתית-תרבותית. לא כל מודל מתאים לכל מדינה. כפי שיצרני מזון המייבאים לישראל מביאים בחשבון את הכשרות, כך גם לחברות הקולטות מודלים חברתיים-כלכליים יש כללי כשרות. למשל, היומרה שנכשלה של ממשל בוש לייבא את הדמוקרטיה המערבית לעיראק ולאפגניסטאן. יש להניח שלמודל הדמוקרטי הטורקי יש סיכוי גדול יותר להצליח במצרים מאשר למודל האמריקאי.

4. שותפות. מי שינסה להעתיק מודל או לדחוף אותו באופן חד-צדדי, מפחית באופן ניכר את סיכויי הקליטה המוצלחת של המודל. שכפול מודל מחייב שותפות בין מי שמיישם בפועל את המודל לבין מי שמעוניין לקלוט אותו. השותפות הזו מאפשרת ללמוד את הידע הסמוי, את קשיים ואת הפרטים הקטנים של היישום. השותפות מאפשרת גם להכניס את ההתאמות הנדרשות של המודל באופן אפקטיבי.

5. רתימה. כל שינוי חברתי, ובמיוחד כזה שמקורו מחוץ למערכת הקולטת אותו, מזמין התנגדויות. מי שמעוניין לייבא מודל חייב להכשיר את הקרקע לקליטתו. לדוגמה, ההחלטה על הפעלת תוכנית ויסקונסין בישראל התקבלה בקיצור הדרך המקובל באמצעות חוק ההסדרים, בלא כל ניסיון אמיתי לרתימת הארגונים החברתיים ומנהיגות המגזרים הרלוונטיים לתוכנית. הללו הביאו בסופו של דבר לסיום התוכנית.

כדי לאמץ או לתרום מודל מצליח, ישראל זקוקה בראש ובראשונה למודל של שכפול. את המודל הזה עלינו להמציא בעצמנו או לייבא ממדינות אחרות.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל עמותת המודל החברתי-ישראלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#