8% יושבים על 86% מהקרקע - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

8% יושבים על 86% מהקרקע

כיצד מממנים דמי הארנונה של דימונה את המועצה האזורית היוקרתית בסמוך לה

37תגובות

כאשר ראש העיר דימונה, מאיר כהן, רצה להמחיש את העוול שנעשה לעירו, הוא לא צריך היה ללכת רחוק. "בארון התרופות של כל אחד מתושבי דימונה", הוא אמר בקיץ האחרון במסגרת מסיבת עיתונאים של פורום ראשי הערים לצדק חלוקתי, "יש כדור שאמור לעכב את מותו בשעה וחצי, אם יקרה משהו בכור הגרעיני הסמוך לעיר. ולמרות זאת, במשך שנים, כל הארנונה ששילם הכור הגרעיני בדימונה זרמה לכיסה של המועצה האזורית תמר".

בעיר דימונה מתגוררים 40 אלף תושבים על שטח של 172 אלף דונם. המועצה האזורית תמר, הסמוכה לה, חולשת על שטח עצום של 1.65 מיליון דונם, וזאת כאשר מתגוררים בתחומה 1,300 איש בלבד. למרות המספר הזניח של תושבים בתחומה, המועצה האזורית נהנית מהכנסות ארנונה של עשרות מיליוני שקלים בשנה ממפעלי הכימיקליים במישור רותם, מפעלי ים המלח, בתי המלון שלאורך ים המלח, מחנות צבא הנמצאים בתחומה, ועד לפני חמש שנים - גם 1.2 מיליון שקל בשנה דמי ארנונה מהכור הגרעיני הסמוך דווקא לדימונה. לחץ של דימונה הביא לכך שהחל מ-2005 ההכנסות מהכור הועברו מהמועצה האזורית לעיר.

אלא שדימונה אינה מסתפקת בכך. העיר דורשת כי הכנסות ארנונה נוספות הזורמות לכיסה של המועצה האזורית העשירה יועברו לעיר הפיתוח הענייה. היא אינה היחידה. בפורום ראשי הערים לצדק חלוקתי חברות כיום לפחות שמונה ערים. רובן ערי פיתוח עניות יחסית (אך לא רק, גם נתניה נמצאת ברשימה), הגובלות במועצות אזוריות עשירות יחסית, וכולן דורשות תיקון גבולות והעברת מוקדי הכנסות מהמועצות אל הערים.

8% מאזרחי מדינת ישראל מתגוררים במועצות אזוריות. מדובר ב-587 אלף איש בסך הכל, מתוך 7.3 מיליון אזרחים. אותם 8% יושבים על 86% מאדמות מדינת ישראל. לעומתם, 92% הנוספים של אזרחי ישראל מצטופפים על 14% מהאדמות בלבד. בנוסף, מתוך סך שטחי אזורי התעסוקה בישראל - 62% נמצאים בשטחים של המועצות האזוריות.

המועצות האזוריות הן המועצות הכפריות-חקלאיות של ישראל. הן משתרעות על שטחים נרחבים, הכוללים שטחי חקלאות וכן שטחי טבע (שמורות טבע, יערות) רבים. בדרך כלל, בתחומן יש מספר מועט יחסית של יישובים - בעיקר יישובים חקלאיים. מרבית המועצות האזוריות יושבות בפריפריה, אך לא כולן. המועצה האזורית חוף השרון, למשל, עם אזור התעסוקה הענק והמצליח של קיבוצי געש ושפיים, ממוקמת במרכז המדינה, בואכה יישובי היוקרה הרצליה פיתוח וכפר שמריהו. היא לא המועצה האזורית היחידה היושבת על קרקעות אטרקטיביות במיוחד, ומנקרת את עיני שכנתה העירונית הענייה.

"זו בעיה", מודה פרופ' ערן רזין, ראש המכון ללימודים עירוניים באוניברסיטה העברית. "קרית שמונה צריכה לבקש תרומה של 2.5 מיליון שקל כדי שהספרייה העירונית לא תיסגר, ובה בשעה למועצה האזורית גליל עליון יש קניון צמוד, שמכניס לה ארנונה מהקניות שעורכים בו תושבי קרית שמונה. ערי הפיתוח הן מסכנות, עם אוכלוסייה חלשה הדורשת הרבה השקעה ועם מחסור בקרקעות אפשריות לפיתוח - ובלי קרקעות לפיתוח קשה להן מאד להתאזן".

כדי להתאזן ראשי הערים לוטשים עיניים לעבר מוקדי הכנסות גדולים מאוד הנמצאים בסמוך להם, ושרובם הגדול זורם אל כיסיהם של בעלי הקרקע העיקריים במדינה - המועצות האזוריות. "מזל, היסטוריה, מיקום וגם יזמות מקומית - זה מה שהופך רשות מקומית לבעלת הכנסות ולמצליחה", אומר רזין, ומביא כדוגמה את עיירת העולים רמת השרון, שזוכה עקב הגדרתה כעיירת עולים להכנסות גדולות יותר מארנונה ממשלתית. אין צורך להזכיר, כי ב-50 השנים שחלפו מאז הוגדרה רמת השרון כעיירת עולים, היא מזמן שכחה את ההגדרה הזאת, אבל את הטבת הארנונה הממשלתית היא ממשיכה לקבל.

חוסר הצדק הזועק לשמים, בחלוקת הקרקעות וכתוצאה מכך בפוטנציאל ההכנסות, הוציא את ערי הספר בישראל למלחמה נגד המועצות האזוריות השכנות להן. הדברים הגיעו לידי כך שהקשת המזרחית - אותו גוף שהביא להפסקת הקצאת הקרקעות לבני הקיבוצים לפני כעשור - פנה אל שר הפנים, אלי ישי, בדרישה לפרק את המועצות האזוריות ולהעביר את הקרקעות שלהן לידי הרשויות העירוניות המשוועות לקרקע.

"ההתיישבות האידיאולוגית החקלאית עברה מן העולם", כותבת הקשת המזרחית לשר הפנים, "ויישובי המועצות האזוריות נהפכו לפרוורי וילות בעבור העשירון העליון בישראל. המועצות האזוריות בישראל הן שריד ארכיוני לחלוקת הארץ בימים רחוקים, ואין יותר טעם בקיומן".

הבהרה

במהלך השנים האחרונות פירסם TheMarker שורה של מאמרים הנוגעים לטיפול המדינה בשיקום מתיישבי גוש קטיף. במאמרים אלה נמתחה ביקורת על מהלכי הממשלה בכל הנוגע לפרויקט השיקום, בין היתר, בהתבסס על מסמכים רשמיים של גורמי השלטון השונים. עם זאת, במאמרים אלה נמתחה גם ביקורת על חלק ממתיישבי קטיף ובאשר לכך ברצוננו להבהיר את הדברים הבאים:

אין אנו מזלזלים בעומק הטרגדיה ובסבל שעברו מתיישבי קטיף. אכן מדובר בפינוי טראומטי.

העיתון אינו סבור שמפוני קטיף התעשרו על חשבון הציבור הישראלי. זאת, מבלי לגרוע ממסקנות ועדת החקירה הממלכתית לגבי שווי הקרקעות שקיבלו המפונים ומבלי לגרוע מהעובדה שרבים מהמפונים איבדו את מקור פרנסתם ונקלעו למצוקה כלכלית.

יובהר כי אין בפרסומינו משום הטלת דופי או טענה נגד עובדת היותם של המפונים אזרחים שומרי חוק ופרודוקטיביים של מדינת ישראל. כן יצוין כי חברי הוועדים המוניציפליים של גוש קטיף לא קיבלו שכר על כהונתם.

כאמור, מטרת סדרת המאמרים היתה לבקר את ההתנהלות של משרדי וגופי הממשלה, לא להיכנס לפולמוס הפוליטי ולא לזלזל במפוני קטיף ובחוויה הקשה שעברה עליהם.

ככל שהדברים לא הובנו באור זה, אנו מצטערים על כך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#