הממשלה: בקשת דלק לשעבוד לוויתן למאגר גז בקפריסין חצתה גבולות - אנרגיה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה: בקשת דלק לשעבוד לוויתן למאגר גז בקפריסין חצתה גבולות

מילא לבקש לסנדל את רשות ההגבלים ולדרוש כיסוי מהמדינה לקשיים שיוצרת דלק נדל"ן - אבל לשעבד את הנכס הלאומי החשוב ביותר לטובת מאגר גז מתחרה במדינה זרה? ■ מה עמד מאחורי סירוב מועצת הנפט לבקשת דלק לשעבד את לוויתן

39תגובות

>> מועצת הנפט, הגוף החשאי שאחראי לרישוי זכויות החיפושים והקידוחים בשטחי ישראל, הפתיעה בשבוע שעבר כשסירבה לבקשת קבוצת דלק של יצחק תשובה לשעבד את זכויותיה במאגר הגז הטבעי לווייתן, עבור נטילת הלוואה בסך 500 מיליון דולר מ-HSBC.

ההפתעה נבעה מכך שתכלית הבקשה נועדה לכאורה למימון חלקן של שותפויות דלק (31.25%), דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט, בפיתוח המיוחל של שדה הגז תמר. ההפתעה הועצמה משום שבלשון עדינה, מועצת הנפט לא נודעה בשנים האחרונות כמי שנוטה להניח מקלות רגולטוריים בגלגלי הפעילות של דלק בענף.

גם בדלק נדהמו מן הסירוב החצוף לכאורה. מקורבי החברה צוטטו בכלי תקשורת אומרים כי מדובר ב"חלמאות וליקוי מאורות", תוך פיזור האיומים השגרתיים בדבר עיכוב פיתוח משק הגז, הנשמעים אחת לתקופה - כל אימת שדלק אינה מקבלת את מבוקשה.

מה גרם, לפיכך, לחברי המועצה לדחות פה אחד את בקשת השעבוד שהגישה דלק? מה היה חמור כל כך בבקשה, עד שהדחייה אף גובתה על ידי משרד התשתיות - המשרד שבעבר התאבד ציבורית עבור דלק כדי לסכל את ועדת ששינסקי, לתקוף את הסכמי הגז של המתחרה שלה וללחוץ על חברת החשמל לחתום עמה על חוזה?

1. דלק נדל"ן קילקלה - המדינה תתקן הקורא מתקשה בוודאי להבין מדוע דלק לחוצה כל כך לשעבד מאגר גז שטרם הוכר רשמית כתגלית מסחרית, כדי לממן פיתוח של מאגר מוכח אחר, שכבר מוכר גז. מה הבעיה של שותפויות דלק להנפיק אג"ח לצורך מימון פעילות הפיתוח והחיפושים שלהן, כשהן מחזיקות בצבר רישיונות הקידוח המבטיח והגדול ביותר בענף הגז - תוהה בוודאי הקורא. מה הבעיה שלהן לאג"ח את חוזי הענק שעליהם חותמת בימים אלה שותפות תמר מול הלקוחות השונים בשוק הישראלי? הרי גיוס הון מהציבור אינו זר לקבוצת דלק - עשוי הקורא להעיר לעצמו בחיוך.

ואמנם, שותפתה של דלק למאגר תמר, אלון גז, תצא בימים הקרובים להנפקת אג"ח - בעקבות יתר שותפויות הגז, שגייסו בחודשים האחרונים הון מהציבור וממשקיעים מוסדיים לצורך פעילות החיפושים והקידוחים שלהן.

אלבטרוס

אך מי שדיפדף במדורי שוק ההון בעיתונים לא יכול היה לפספס את הסדר החוב שאליו יצאה באחרונה דלק נדל"ן. לגופים המוסדיים בישראל יש בכל זאת, כך נראה, קווים אדומים, ומי שמספר אותם בידו האחת - כדאי שלא יבנה על גיוס כסף זול ביד הנותרת.

המדינה, עם זאת, כבר הוכיחה בעבר כי גבולות המותר והאסור אצלה מטושטשים יותר. כך, עם מעט לחץ בעיתונים, לוביסטים במסדרונות וטלפונים רצופים ומציקים - אפשר לעתים "לסדר עניינים". לכאורה, היינו מצפים כי משרד התשתיות יעצום עין וייאפשר את השעבוד החריג, כדי להוזיל עבור דלק את מימון חלקה בפיתוח מאגר תמר. אלא שמתן אישור לשעבוד לווייתן, בעוד קבוצת דלק מודה למעשה בקשיי גיוס ההון שלה, העלה מיד את התהייה המתבקשת - ממה תממן דלק את פיתוח מאגר לווייתן?

אם תתיר המדינה כבר כעת את שעבוד המאגר לטובת תמר ורישיונות אחרים, כיצד תוכל דלק לממן את חלקה (45%) בפיתוח היקר והגדול יותר של מאגר לווייתן? למעשה, היענות לבקשת דלק עלולה לסנדל את המדינה, כך שבעתיד תיאלץ להשלים עם גרירת רגליים בפיתוח לווייתן, ולהשעין את המשק על מונופול תמר - עד שכל הגז בו יימכר.

ואמנם, מי שעיין היטב בכותרות העיתונים כבר ראה את דלק קוראת למדינה להשתתף במימון מתקני הפיתוח של המאגר, לצד כתבות המתריעות מפני מחסור במזומנים בשוק ההון המקומי עבור מימון פעילויות הקידוח העתידיות.

2. לחשק את רשות ההגבלים העסקיים

גם אם היתה מועצת הנפט נעתרת לבקשה, הרי ששעבוד לצורך קבלת הלוואה אפשרי רק כנגד חזקה, כלומר - רק לאחר שתגלית הגז/הנפט הוכרזה בידי משרד התשתיות כמסחרית, ולאחר שזה קבע את תנאי פיתוחה וחייב את בעלי הזכויות בהפקת המשאב בתוך תקופה קצובה.

אלא שדלק, כמו שותפתה בלווייתן, נובל אנרג'י (40%), אינה מעוניינת כרגע להתחייב לתאריך הפקה של הגז מלווייתן, בגלל האינטרסים הרבים והמנוגדים שלהן. אלה מתבררים בימים אלה בשטחי קידוחים סמוכים - ועם כל הכבוד לצורכי המדינה, תגליות נוספות בשטחים אחרים עשויות לשנות את השיקולים של דלק ונובל בבואן להחליט היכן להפיק גז ומתי.

לכן הגו בדלק רעיון מבריק: לשכנע את HSBC להעניק להם הלוואה כנגד מאגר לווייתן - אף שזה עדיין לא זכה בתואר רשמי של תגלית בידי הממונה על ענייני הנפט בישראל. באמת, האם נדרשת חתימתו של זה כדי לדעת שבמאגר אצור גז ב-100 מיליארד דולר?

אלא שגם כאן עשוי המהלך להתברר כמסוכן עבור האינטרסים של ישראל, משום שהסכמתה עלולה לחשק אותה לקראת הכרעות קשות שתקבל בעתיד. בהליך הענקת חזקה, קובעת המדינה את התנאים שבהם תחייב את בעל הזכויות בתגלית לעמוד - ומתחייבת כי אלה היחידים שבהם יחויב במשך 30 שנות זיכיון. למעשה, הופך שטר החזקה לזירת התגוששות בין האינטרסים המנוגדים של הזכיין ושל המדינה, משום שמדובר למעשה במנוף האחרון שבידי המדינה כדי להבטיח את זכויות אזרחיה למשך שנות הזיכיון.

אם בוחרת המדינה לעצום עין, לעקוף את התקנות שנגזרו מחוק הנפט ולאפשר לדלק בהסכמתה את שעבוד המאגר עוד לפני שהעניקה לו חזקה - איזה מנוף ייוותר בידה כשתגיע למשא ומתן מול דלק על תנאי החזקה? כיצד יוכל בעוד שנה משרד התשתיות לקחת מידי דלק את המאגר אם תסרב לממן הנחת צינור גז אל החוף, לאחר שאישר בעצמו ל-HSBC להעניק הלוואה כנגד הזכויות של דלק במאגר? ויתרה מזו, כיצד יוכל הממונה על ההגבלים העסקיים לדרוש בעוד חצי שנה מדלק למכור את זכויותיה בלווייתן - אם ישתכנע כי רק בכך ניתן להימנע משוק מונופוליסטי?

3. זעזוע עמוק

אם לא די היה באלה, הגדישה דלק את הסאה כשצירפה לבקשת השעבוד את חוזה ההלוואה שעליו חתמה עם HSBC, ולא הותירה במועצת הנפט פה אחד שלא נפער. עיון ביעדי הגיוס העלה כי לצד מימון הפיתוח של תמר, סיכמה דלק עם הבנק הזר כי הסכום שיגויס יוכל להיות מופנה עד תקרה של 30 מיליון דולר גם למימון חלקן של שותפויות דלק (30%) בקידוחי בלוק 12 שבשטח קפריסין.

"הלם" - כך הגדירו בשבוע שעבר בענף את התגובה לסעיף הנחבא בחוזה. למעשה, ביקשה דלק מהמדינה אישור לשעבד נכס לאומי כדי לממן פרויקט במדינה זרה, ועוד פרויקט שנועד להתחרות בגז שלה (!). במלים אחרות, חברה ישראלית מבקשת, כבדרך אגב, להעמיד בסיכון את הנכס הלאומי היקר ביותר שבידי ישראל - כדי לשרת אינטרס פרטי וזר, שכישלונו - וגם הצלחתו - יהוו פגיעה באינטרס הלאומי.

משהתחוור הזעזוע העמוק שבו התקבלה בקשת השעבוד, וכשנדרשה דלק להבהרות, מיהרה זו לטעון כי תיקנה את הסכם ההלוואה עם HSBC והבהירה כי הסכום שיגויס לא יופנה למימון פרויקטים במדינות זרות. אלא שאת התחושה של חציית קווים אדומים כבר היה קשה לתקן. לנוכח מכלול ההשלכות המסוכנות שפורטו לעיל, סירבו חברי מועצת הנפט לבלוע את הגלולה המרה ממילא - ובאופן נדיר, הרימו יחדיו את ידם לשלילת הבקשה החריגה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#