עיני הבטיח שקט תעשייתי - שיקיים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עיני הבטיח שקט תעשייתי - שיקיים

כשביה"ד לא אישר את השביתה במשק הוא למעשה הגן על עיני

תגובות

>> "הבטחתי לא להכריז על שביתה, אבל לא הבטחתי שלא אכריז על מגה-שביתה", יכול לומר יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בפרפראזה על האמירה שיוחסה ללוי אשכול (וגם לפנחס ספיר ויצחק שמיר) - "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים".

מהזיכרון הקולקטיבי נשכחה מסיבת העיתונאים הדרמטית שנערכה לפני מעט יותר משנה. באותו אירוע חתמו עיני ושר האוצר, יובל שטייניץ, על הסכם שכר מקיף במגזר הציבורי, שבו התחייב יו"ר ההסדתרות ל"שקט תעשייתי" עד סוף 2012. ההסכם נחתם לאחר מו"מ לילי, כמה שעות לפני שביתה כללית שעיני עמד להנחית על המשק. שטייניץ דחף את היד עמוק לכיס ושילם לא מעט מבחינתו (תוספות שכר של יותר מ-6% על פני שלוש שנים, מענק לאמהות עובדות, מענק חד-פעמי לעובדים ועוד) ובלבד שעיני יתחייב לא להכניס את המשק לסחרור כל שני וחמישי.

תומר אפלבאום

באותו לילה של נובמבר 2010 נותרו רק סוגיות אחדות שההסתדרות והאוצר הותירו לעיון עתידי (למשל, העובדים הסוציאליים המקופחים). למחרת אמר עיני לעיתונות כי "ההסכם טוב" וכי "מדובר באחת הפעמים הבודדות שבה הושג הסכם שכר ללא צורך אפילו ביום שביתה אחד".

עורכי דין העוסקים בניסוח חוזים והסכמים יודעים שהסכם יכול להיות טוב, אבל לעולם אין הוא יכול להיות מושלם. קוצר הזמן, מגבלות השכל האנושי וגם חוסר היכולת לחזות את העתיד - מונעים ממנסחי הסכמים, אפילו אם הם הנסחים הטובים ביותר, לגבש הסכם שיהיה מושלם.

ובאמת, מעת לעת מגלה עיני תחום נוסף ששכח להסדיר באותו "הסכם טוב". כשמתגלה נושא כזה, נזעק עיני ומבקש להשתמש שוב בנשק יום הדין שלו. יש להניח כי שטייניץ מצטער שנתן בו אמון. עיני אמנם הבטיח לו שקט תעשייתי, אבל ההבטחה נותרה על הנייר. בחודשים האחרונים מבקש עיני להורות על מגה-שביתה שנועדה להסדיר את מעמדם והעסקתם של עובדי הקבלן. תופעת עובדי הקבלן היא אכן מגה-בעיה, ולכן מפליא כי עיני לא התעקש להתייחס אליה כשערך עם שטייניץ את אותו מגה-הסכם לפני שנה וקצת.

המגה-שביתה נחתה על שולחנה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד. המדינה והמעסיקים ביקשו ממנה לבלום את המגה-שביתה. אפשר גם בלי שביתה. אגב, חוץ משביתה יש להסתדרות מנופי לחץ אחרים. הפגנות למשל. שביתה היא זכות יסוד, אבל יש לה נזקים ישירים ועקיפים, וכמכשיר אגרסיבי בשירות ארגוני עובדים מוצדק לשים לה גבולות.

ארד הורתה לצדדים להמשיך להידבר. בהסתדרות מיד מתחו ביקורת קשה על בית הדין. טוענים שם כי זכות השביתה נשללה מבחינה אפקטיבית וכי ללא נשק השביתה קשה להגיע לתוצאות. למעשה, ארד ביצעה תמרון התחמקות משפטי בסגנון הקוסם הארי הודיני. "איני שוללת את זכות השביתה", אמרה כדי לסבר את אוזני ההסתדרות מצד אחד. מצד שני, היא נמנעה מהכרעה סופית. כלומר, יש להסתדרות זכות למגה-שביתה. הזכות שמורה בארון זכויות סגור ומאובטח בשרשראות ברזל. המפתח לארון נמצא אצל ארד. דברו עמה בעוד שלושה שבועות, במועד הדיון הבא.

ההחלטה דווקא מיטיבה עם ההסתדרות, ולא פוגעת בה. לא הרצון להחליש את ההסתדרות הניע את בית הדין לכפות על הצדדים את המשך המשא ומתן, אלא הרצון להגן על אמינות ההתחייבויות של עיני. אם יפר את התחייבותו לשקט תעשייתי, כיצד יוכל לקבל ממשרד האוצר הישגים בעתיד בשעה שהוא מרשה לעצמו להפר התחייבויות בכל עת שעולה בפניו נושא ששכח לטפל בו? לא די להבטיח. צריך גם להבטיח לקיים, אחרת ההבטחה אינה שווה דבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#