המהפכה האמיתית: סבסוד הצהרונים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המהפכה האמיתית: סבסוד הצהרונים

מההחלטה להקדים את חוק חינוך חובה חינם ייהנו רק 60 אלף ילדים

22תגובות

>> 60 אלף ילדים גילאי 3-4. זוהי ככל הנראה האוכלוסייה שבמצבה צפוי שיפור בעקבות ההחלטה ההיסטורית של הממשלה להקדים את חוק חינוך חובה חינם לגיל 3 על פי המלצות ועדת טרכטנברג. 60 אלף ילדים הם אלה הצפויים לחוש את השינוי כתוצאה מההחלטה - 20% בלבד מאוכלוסיית הילדים בגילאים הרלוונטיים.

איך זה? פשוט מאוד. מתוך 300 אלף ילדים גילאי 3-4, 105 אלף (35%) כבר נהנים כיום מחוק חינוך חינם. מדובר בילדים למשפחות העניות ביותר - בהם ערבים, חרדים, תושבי קו העימות. כל אלה שבאמת זקוקים לסיוע המדינה כדי ליהנות מחינוך בגיל הרך כבר נהנים כיום בפועל מהסיוע הזה. אלה לא יחושו כל שינוי בעקבות החלטת הממשלה.

צהרון בגן בירושלים
תומר אפלבאום

עוד 115 אלף ילדים (38%) לומדים כבר כיום בגן עירוני, אבל בתשלום. הסכום המרבי הוא כ-800 שקל בחודש, הסכום הממוצע הוא כ-500 שקל בחודש. החלטת הממשלה מבטלת את התשלום. הילדים יישארו באותו הגן בדיוק שבו הם נמצאים כיום, והוריהם יחסכו כ-500 שקל בחודש בממוצע. כל שיתרחש במקרה שלהם הוא העברת צ'ק מהמדינה להורים. מבחינה חינוכית לא יחושו גם ילדים אלה כל שינוי.

היתרה היא 80 אלף ילדים, גילאי 3-4, שלא נמצאים כיום בגן עירוני. איפה בדיוק הם נמצאים איש אינו יודע - הפיגור הססטיסטי של ישראל נחשף שוב במלוא כיעורו - אבל הערכת הלשכה המרכזית לססטיסטיקה היא כי 23 אלף מהם נמצאים בגנים פרטיים. אלה הם ילדים ממשפחות אמידות יחסית, שיכולות לממן גן פרטי, ואצלם יתחולל שינוי חינוכי מינורי. הם יעברו מגן פרטי לגן העירוני, הוריהם יחסכו עד כ-3,000 שקל בחודש כתוצאה מהמעבר. שוב, עיקר השינוי גם לגבי ילדים אלה הוא כספי, לא חינוכי.

מי שנותרו הם עוד 57-60 אלף ילדים (20%), שככל הנראה לא נמצאים כיום בגן אלא בהשגחה משפחתית. איש אינו יודע מדוע הם נמצאים בבית, האם בשל קושי כלכלי לממן שליחת הילד לגן או בעקבות העדפת ההורים לחנך את הילד בבית, אבל מבחינת 60 אלף הילדים הללו החלטת הממשלה היא משמעותית. אלה הם הילדים שצפויים לעבור מהפך חינוכי - הם יוצאו מהמסגרת הביתית וישולבו, לראשונה, בגן.

הסבסוד יגדל פי עשרה

במילים אחרות, בהחלטת הממשלה לאמץ את המלצות ועדת טרכטנברג לגבי חינוך חינם מגיל 3 אין מהפכה חינוכית ממשית. מבחינת הרוב המוחלט של הילדים מדובר יהיה רק בהקלת הנטל הכלכלי מהוריהם - הורים למעמד הבינוני והגבוה, שיכלו לממן גם כך גן פרטי או עירוני לילדיהם, ועתה לא יצטרכו יותר לעשות כן. רק 20% מהילדים צפויים לחוות מהפך חינוכי.

לא כך פני הדברים בנוגע לחלקה השני של המלצת ועדת טרכטנברג, החלק שקיבל פחות תשומת לב - מימון צהרונים לכל הילדים גילאי 3-9. מי שמחפש את המהפכה החינוכית, הרי שהיא נמצאת דווקא בהחלטה על מימון הצהרונים, כלומר, מימון השארת הילד במסגרת הגן או בית הספר עד לשעה 16.00.

הסיבה המיידית לכך היא שהיצע הצהרונים המסובסדים על ידי המדינה כיום כמעט שאינו קיים, גם לא בשליש התחתון של היישובים החלשים בישראל. כיום מקצה המדינה לסבסוד צהרונים רק כ-200 מיליון שקל בשנה. בעקבות אישור המלצות טרכטנברג יזנק סבסוד הצהרונים בתוך חמש שנים ל-2.5 מיליארד שקל בשנה - גידול של פי עשרה, המעיד כבר על שינוי ממשי של סדר עדיפות.

לעומת הגנים, ש-80% מהילדים נמצאים בהם כבר כיום, בצהרונים נמצא כיום רק מיעוט מהילדים. מרבית הילדים מסיימים את שהותם בגן או בבית הספר בשעה 13.00-14.00 והולכים הביתה. לפני נתוני ועדת טרכטנברג, רק 16% מילדי הגן ו-27% מילדי כיתות א-ג' נשארים בבית הספר או בגן מאוחר יותר, חלקם במסגרת יום לימוד ארוך וחלקם במסגרת צהרונים מסובסדים או פרטיים.

בעקבות אימוץ ההמלצה של ועדת טרכטנברג כל הילדים גילאי 3-9 (שישה שנתונים) ללא יוצא מהכלל, יסיימו את יום הלימודים שלהם לא לפני השעה 16.00. בכך, הכניסה של המדינה לסבסוד צהרונים יוצרת מציאות חברתית וחינוכית חדשה בישראל.

הפרישה התקציבית של סבסוד הצהרונים עדיין לא נקבעה. ככל הנראה יישובים הנמצאים בשלושת האשכולות הנמוכים - בעיקר חרדים וערבים - יקבלו סבסוד מלא של הצהרונים על חשבון המדינה. המבחן כאן, צריך להדגיש, הוא מבחן מצבו הכלכלי של היישוב, ולא מצבם הכלכלי של זוג ההורים. באשכול 4-10 שיעור הסבסוד יירד כנראה מכ-80% עד ל-40%-30%. שיעור הסבסוד הממוצע יהיה 50%. בכל מקרה, מכיוון שהמדינה היא שתוציא את המכרזים על הפעלת הצהרונים, התשלומים להם יפחתו באופן דרמטי. ההערכה היא שבמקום כ-800-1,000 שקל בחודש שמשלמים הורים עבור צהרון כיום, התשלום עבורו יהיה בעתיד רק 500 שקל. המשמעות היא שגם הורים ביישובים עשירים, שיקבלו סבסוד חלקי בלבד מהמדינה, לא ישלמו יותר מכ-300 שקל עבור הצהרון של ילדיהם. זוהי הקלה משמעותית של נטל הטיפול בילדים בכל השכבות הסוציו-אקונומיות.

התוכנית פשוטה לתפעול

להבדיל מתוכנית הגנים, שמחייבת בניית גנים חדשים ולכן צפויה להתקדם בקצב אטי, תוכנית הצהרונים פשוטה בהרבה לתפעול - מבנה הגן או כיתת בית הספר ישמשו גם את הצהרון. אין כל צורך בבנייה, יש רק צורך בגיוס מפעילים לצהרון.

כלכלית, לכן, תוכנית הצהרונים תהיה הקלה דרמטית בהרבה על יוקר המחיה של ההורים בהשוואה לתוכנית הגנים. גם חינוכית יש לה משקל רב בהרבה - בפועל, כל הילדים הצעירים בישראל נכנסים למעין יום לימודים ארוך. אבל רק מעין יום חינוך ארוך, מכיוון שלא מדובר בחינוך. הילדים לא צפויים ללמוד בשעות הצהרון. במקום זאת הם יקבלו ארוחה חמה, עזרה בשיעורי בית ואולי גם קצת חוגים.

בעלות מרבית של 500 שקל לילד, כנראה שתוכן חינוכי איכותי מדי לא יינתן שם. גם קשה לצפות כי הצוות החינוכי, כנראה בעיקר סטודנטים שיעבדו בשכר מינימום, יהיה איכותי מאוד.

עם זאת, הוגי התוכנית דוחים את הטענה כי מדובר יהיה בייביסיטר משודרג בלבד. הם מצביעים על החשיבות שיש ליום חינוך ארוך על שוק התעסוקה ועל האפשרות של אמהות לצאת לעבוד. הם מצביעים גם על החשיבות שכל ילד בישראל יקבל ארוחה חמה, בעיקר לילדים משכבות מצוקה. ובכלל, על החשיבות של מתן עוד שעות מסגרת לילדים, במיוחד כאלה שבאים ממשפחות לא מתפקדות.

"הצהרון לא יתחרה בחוגים של נוער שוחר מדע אבל הוא גם לא רק בייביסיטר", הגדיר זאת בכיר השבוע, "בכל זאת תהיה שם עוד פעילות חברתית לילדים, עזרה בשיעורי הבית וגם קצת העשרה. בסך הכל זה לא רע, וזה בוודאי שינוי משמעותי ברמת שירותים החברתיים שמדינת ישראל מעניקה לאזרחיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#