הפיטורים, הקיצוצים והרעת התנאים - כך נערכות החברות להאטה במשק - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפיטורים, הקיצוצים והרעת התנאים - כך נערכות החברות להאטה במשק

אחרי המחאה ובעיצמו של המשבר באירופה מתכוננים בארץ ליום סגריר ■ בענף הקמעונות מקצצים במטה, בסלולר נערכים לתחרות, בתיירות מעדיפים את יוון ובהיי-טק מקצצים בטיסות

27תגובות

מוצדקת או לא, האווירה של טרום מיתון כבר כאן. בחודשיים האחרונים מתארכת רשימת החברות שמאמצות מדיניות של הידוק החגורה ומיישמות תוכניות התייעלות: מפטרות עובדים, מקצצות בשכר ובתנאי ההעסקה, כלומר נפטרות מ"שומן עודף". אם מצאתם בתיבת המייל שלכם מכתב מהמנכ"ל עם שורת גזירות, אם האירוע השנתי של החברה התכווץ לכדי הרמת כוסית והמתנות לחג נהפכו לצנועות יותר - גם אתם חלק ממעגל הצמצומים.

חלק מהחברות תולות זאת בשפל הכלכלי באירופה, בעליית מחירי הדלק ובתשומות או בשינויים ענפיים עולמיים. אבל מעל כל אלה מרחפות כמה שאלות: האם מדובר בריאקציה של המחאה החברתית? האם זהו חלק מתהליך ההסתגלות של כלכלת ישראל לשיח כלכלי-צרכני חדש, או שמא מעמד הביניים ירה לעצמו ברגל מבלי משים?

"באופן מפתיע אנחנו רואים פחות קיצוצים בתנאי ההעסקה של עובדים, בתקציבי רווחה ובנסיעות, ויותר חברות שעוברות היישר לשלבים של קיצוצי שכר ופיטורים", מסבירה תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת של חברת המידע העסקי BDI. "בחברות רבות יש היערכות מחודשת, בכלל זה חשיבה מחודשת על השקעות שתוכננו לשנה הקרובה, וכן קיצוצי שכר שנעים סביב 5%-10%. ראינו תופעות דומות גם במחצית השנייה של 2008. זה לא אומר שהמצב דומה, אבל יש חברות שתופסות טרמפ על אווירת המיתון הזו".

מילרוד מוטי

2012 רחוקה עדיין מלהידמות לאפקט הסאבפריים של 2008 - על כך קיימת הסכמה רחבה. תחזית הצמיחה של בנק ישראל היתה בספטמבר 3.2%, אך עודכנה בדצמבר ל-2.8%, בדומה לתחזית OECD - 2.9%. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר בחודש שעבר כי "אנחנו נמצאים במצב טוב יחסית, אבל ברור שיש האטה בצמיחה ואנחנו לא במצב שבו היינו לפני שנה".

המשק הישראלי, שרק לפני כמה חודשים התגאה בשיעור אבטלה נמוך במיוחד, מתחיל לשחרר מאז נובמבר עוד ועוד עובדים למעגל האבטלה, כמעט בכל ענף - קמעונות, תעשייה, פרסום, תקשורת, סלולר והיי-טק.

ענף הפרסום: הראשון לחטוף

בימים כתיקונים שמורה ההתעניינות בעולם הפרסום לקומץ אנשי ברנז'ה ולמזימות המסורתיות סביב פרס "קקטוס הזהב" היוקרתי. אבל הפרסומאים - שמהווים נקודת השקה חשובה בין החברות לצרכנים - היו הראשונים לחטוף. המסר הצרכני שהגיע מהציבור היה חד משמעי, וכל קמפיין פרסומי היה בזבוז כסף במקרה הטוב או עזות מצח במקרה הרע.

"בתחום הפרסום ראינו קיצוצים באופן מיידי", מסבירה ינאי. "זה הורגש לרוחב כל הענף וזלג מיד לגופי המדיה. פרסום הוא אחד הסעיפים שלחברה הכי קל לחתוך, בוודאי יותר מפיטורים המוניים, ולכן אנחנו יודעים על הסכמים וחוזים שנחתמו והוקפאו".

ענף הפרסום, שיונק מעטיניהן של החברות הגדולות, אמנם אינו מנוע צמיחה של המשק הישראלי אלא ענף משני, אבל כבר בסיבוב הראשון שילמו את המחיר עובדי משרדי הפרסום - רובם צעירים המשתייכים למעמד הביניים - לצד מנהלים ושותפים ששכרם קוצץ. במשרדים הגדולים נאלצו להיפרד מחלק מהעובדים: במקאן-אריקסון, לדוגמה, פיטרו כ-50 מתוך 400 עובדים.

"ההתרחשות בענף הפרסום בחודשים האחרונים הוא תוצאה של כמה גורמים קטלניים שחברו יחד: המחאה החברתית הפחידה את המפרסמים, החופש הגדול והחגים שבאופן מסורתי נחשבים לתקופה חלשות יחסית, ולבסוף 'אפטר שוק' שגרם למפרסמים לחשוש מלחזור ולפרסם. כתוצאה מכך נכנסו משרדי הפרסום לפניקה, וזה הוביל לפיטורים", מסביר גינגי פרידמן, הבעלים של חברת ההשמה ADMAN, הפועלת בתחום הפרסום. "צריך להבין שברוב המכריע של משרדי הפרסום אין 'שומן עודף' - זה לא תחום שהעובדים בו נהנים מתנאים מפליגים, ולכן ברוב המקרים אין ממה לקצץ חוץ מכוח האדם".

לדבריו, את המשבר בענף הפרסום איפיינה תופעה בולטת - גל פניות מצד פרילנסרים המבקשים לחזור ולעבוד במשרדי פרסום כדי ליהנות מיציבות כלכלית. לטענתו, 2012 נפתחת במגמה חיובית עם התעוררות מחודשת בגיוס כוח אדם בענף, אך כעת הפרסומאים מוטרדים מעתידו של ערוץ 10. "אם הערוץ ייסגר, נהיה בדרך לשפל קשה שיוביל לתחרות הרסנית על זמן הפרסום בערוץ המסחרי היחידי שיישאר ולעליית מחירים", הוא אומר.

להערכת גורמים בענף הפרסום, 2012 לא תהיה שונה באופן מהותי מהשנה החולפת, ומשרדי הפרסום יפעלו תחת אילוצים דומים. "השילוב של משבר באירופה, נפילת הבורסות בעולם והמחאה החברתית הובילו לירידה חדה בפרסום, שגרמה למשרדים לסיים את השנה בהפסדים או בירידה של 50% ויותר ברווחים. כיום הם נמצאים בתהליך של צמצום העובדים בכ-20%. זה שילוב של עצירת גיוסים בצירוף קיצוץ בעלי תפקידים שלא זקוקים להם".

לטענת הגורמים, מעבר למשבר הנקודתי נמצא ענף הפרסום במשבר מתמשך שנובע מהעדר תחרות במשק, שמביא לכך שגופים גדולים לא זקוקים לפרסום. לטענתם, במדינות שבהן קיים שוק תחרותי מהווה ענף הפרסום 1% מהתל"ג. בישראל, לעומת זאת, ענף הפרסום נשחק בשנים האחרונות בהתמדה, והוא כיום פחות מ-0.5% מהתל"ג.

הפגיעה במשרדי הפרסום נובעת ישירות מהירידה בהיקפי הפרסום. לפי נתוני איגוד השיווק הישראלי ויפעת בקרת פרסום, כל אמצעי המדיה - פרט לרדיו - רשמו בשנה החולפת ירידה בהיקפי הפרסום. 2011 היתה גם השנה הראשונה שבה ענף האינטרנט רשם ירידה בהיקפי הפרסום, לאחר עלייה רצופה בשנים האחרונות. ענף הטלוויזיה, שממשיך לאחוז בנתח הגדול ביותר בעוגת הפרסום, ספג ירידה של 5%: מ-1.65 מיליארד שקל ב-2010 ל-1.56 מיליארד שקל ב-2011. בסך הכל ירד היקף ההוצאה לפרסום בישראל ב-2011 ב-4.6%, והגיע ל-3.76 מיליארד שקל, לעומת 3.94 מיליארד שקל ב-2010. בכך חזר ענף הפרסום לממדיו ב-2007 ומחק את שנות הצמיחה של 2008-2010. המשבר בעולם הפרסום המשיך להתגלגל הלאה אל כלי התקשורת, שנאלצו להתייעל.

ענף הקמעונות: מקצצים במטה

בחודשי הקיץ נהפכו רשתות הקמעונות הגדולות לזירת קרב צרכנית. מעבר לעובדה שהן מזוהות עם הטייקונים, שנהפכו לשנואי הציבור, הן נאלצו להתמודד עם חרם צרכנים ובהמשך עם תוצאות כספיות מאכזבות. הן התמודדו עם המצב באמצעות תוכניות התייעלות ופיטורי עובדים. אלא שבניגוד למקרים קודמים, ואולי ברוח הרגישות החברתית, הן מבקשות להימנע מהמראות המוכרים של פועלי ייצור קשיי יום מתבצרים מול שער המפעל. הפעם, הנפגע העיקרי הוא הדרג הניהולי.

השבוע נודע כי שופרסל מתכוונת לפטר עשרות עובדים באגף משאבי האנוש, בהנהלה ובמטה, ותצמצם את קליטת העובדים החדשים ב-2012, לאחר שדו"חותיה לרבעון השלישי הסתכמו בירידה חדה של 59% ברווח הנקי ובירידה של 44% ברווח התפעולי. שבועיים לפני כן נודע כי רשת השיווק מגה, מקבוצת רבוע כחול, תפטר כ-40-50 עובדים, על רקע ירידה של 6.5% במכירות הרשת וירידה של 42% ברווח התפעולי.

גם קבוצות תנובה ושטראוס מגבשות תוכניות התייעלות: בתנובה מפוטרים כ-70 עובדים, רובם המכריע ממטה החברה הכללי שנמצא בגלילות, ומיעוטם מתשלובת החלב והמזון. בשטראוס פיטרו עשרה עובדי מטה - רובם עובדים בדרגי ביניים ממחלקת השיווק. את הצעדים האלה מבצעת שטראוס חודש לאחר שהודיעה על שורת צעדים שתאמו את רוח המחאה החברתית וכללו, בין היתר, שיפור בתנאי העובדים, הקפאת שכר הבכירים, תוספות שכר לעובדים בעלי הכנסה נמוכה, חלוקת 100 מלגות ללימודים אקדמיים לילדי העובדים וקליטת מאות עובדי קבלן כעובדי החברה.

לדברי ד"ר איתי שילוני, שמייעץ לחברות גדולות במשק ולמנהלים בכירים, אין זה מקרי שגל הפיטורים הנוכחי מתמקד ביחידות המטה של חברות גדולות. "בארגונים רבים ההתרחבות בתקופות של שפע נעשית במטה החברה. מלבד זאת, ההנהלה הבכירה מבקשת להציג לעובדים הזוטרים ממד של דוגמה אישית: קודם מקצצים בשדרה הניהולית ורק אחר כך מגיעים לרצפת הייצור. בנוסף, ברור שגם מבחינה כלכלית עלות השכר של איש מטה גבוהה בהרבה".

לדברי שילוני, בקרב מנהלים בולטות שתי גישות בנוגע לפיטורים וקיצוצים: לעומת הגישה הטוענת שעדיף לפטר חלק קטן מעובדי החברה, יש גישה הגורסת שעדיף לבצע קיצוץ רוחבי בשכרם של כלל העובדים. "אלה שמעדיפים לפטר סומכים על זיכרון ארגוני קצר. הם אומרים שעדיף לקצץ עשירית ממצבת כוח האדם: הארגון מתייעל ושאר העובדים שוכחים במשך הזמן. לעומת זאת, יש מנהלים המחזיקים בעיקרון של קיצוצים קולקטיביים במטרה להציג מסר שהארגון דומה למשפחה, ויש בו שותפות לדרך לטוב ולרע. אלא שאת הקיצוץ בשכר העובדים לא שוכחים כל כך מהר.

"בתחילת המחאה החברתית היו ארגונים שהעדיפו לערוך קיצוצי שכר, גם כדי לא להיתפש כאנטי חברתיים. בזמן האחרון המחסום התדמיתי הזה נשבר, וחברות מתחילות בזהירות לפטר. לדעתי, יהיו חברות גדולות שישתמשו בטיעון שהפיטורים הם תוצאה של המחאה החברתית ושל הדרישה להורדת מחירים שפגעה ברווחיות. כלומר, הן ינסו לייצר הצדקה אידיאולוגית לצעד הזה".

עדי דברת מזריץ

ענף הסלולר: נערכים לתחרות

סיפור שונה, אך קשור גם הוא לימי המהפכה, הוא זה שמתרחש בשוק חברות הסלולר. בחודשים הקרובים צפויים כ-300 מעובדיהן ללכת הביתה, כשלב ראשון בתוכנית התייעלות וקיצוצים שככל הנראה תוליד עוד כמה סבבי פיטורים. פרטנר פיטרה 70 עובדים, חלקם עובדים ותיקים, ופלאפון פיטרה 60 עובדי מטה. סלקום הכריזה על פיטוריהם של 140 עובדי מטה כחלק מהליך המיזוג עם חברת 013 נטוויז'ן, ואילו מירס נפרדת מ-40 עובדי מטה בדרך למיזוג עם HOT. לצד הפיטורים קיבלו חברות הסלולר החלטה לא לגייס עובדים חדשים.

הדיאטה שחוות חברות הסלולר בישראל היתה צפויה גם בלי קשר למחאה, בעקבות שינוי הרגולציה והגברת התחרותיות בענף, שמתחיל לקלוט שחקנים חדשים. עם זאת, לטענת גורמים בענף, גם אם יבוצעו סבבי פיטורים נוספים בחברות הסלולר בזמן הקרוב, אין לראות בכך מדד למצבו של כלל המשק ויש לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות - בייחוד על רקע העובדה ששלוש חברות הסלולר הגדולות מעסיקות ביחד יותר מ-15 אלף עובדים.

גם בימי שגרה, מחזור החיים הממוצע של עובד שירות ותמיכה בחברות הסלולר הוא 16-18 חודשים - כך שמדי שנה נגרעים ממצבת כוח האדם של החברה באופן טבעי כ-2,500 עובדים, שהם כ-200 עובדים בחודש. לכן די אם החברה תחליט על הפסקת הגיוסים כדי לבצע בפועל קיצוץ משמעותי במצבת כוח האדם שלה.

במקביל מתחיל שוק הסלולר לייצר מקומות עבודה נוספים: חברת רמי לוי תקשורת יצאה לדרך עם כ-110 עובדים חדשים, והיא רק אחת מחמישה מפעילים סלולריים וירטואליים שצפויים להיכנס לשוק, לצדה של חברת הסלולר החדשה שתשתלב השנה בשוק - גולן טלקום.

בכיר בענף משאבי האנוש צופה שחברות במשק, במיוחד חברות האחזקה הגדולות שבשנים האחרונות מינפו את עצמן לצורך מימון עסקות ענק בשוק ההון, עתידות לפטר עובדים לא בגלל הפסדים - אלא פשוט בגלל ירידה ברווחיות. "זה לא משנה שארגונים ממשיכים להרוויח כסף. בעלי בית לא אוהבים ירידה ברווחיות, מכיוון שהרווחים שלהם נועדו לשרת את החוב שלהם מול הבנקים ושוק ההון. חברות ממונפות, כמו אלה של נוחי דנקנר או אילן בן דב, מחויבות להציג רווחים גבוהים כדי לשרת את החובות שהם לקחו על עצמן".

להערכת אותו בכיר, בשנה הקרובה צפויים עוד סבבי פיטורים בחברות הסלולר. "ארגונים כאלה הם עתירי כוח אדם ואין בהם ועדי עובדים, ולכן קל יותר לפטר עובדים. בארגונים שבהם פועל ועד, לעומת זאת, הרבה יותר קשה לפטר".

אלה הדברים בכל הנוגע לחברת הספנות צים. בימים אלה מקיימת הנהלת החברה מגעים עם ועד העובדים לפיטורם של כ-100 מתוך 900 עובדים בישראל. הפיטורים עולים בקנה אחד עם אווירת הקיצוצים הכללית, הכוללת קיצוץ של 10% בשכרם של עשרות מנהלים שעובדים בחוזים אישיים.

אלא שבניגוד לחברות קמעונות וסלולר, שמבוססות על השוק הישראלי, קשה לטעון שהנהלת צים המתינה בציפייה לבשורות שיצאו משדרות רוטשילד בתל אביב: הקיצוץ בכוח האדם הוא אחת התחנות האחרונות בתוכנית התייעלות שמבצעת החברה בשנה וחצי האחרונות.

חברת הספנות של משפחת עופר מעסיקה כ-6,000 עובדים, וישראל אחראית ל-15% מנפח פעילותה. היא מחזיקה כ-100 אניות ומשנעת מדי שנה כ-2.5 מיליון מכולות. מחזור הפעילות שלה הוא 4 מיליארד דולר, אך המשבר העולמי בתחום הספנות - שגרם לה להפסד של כ-70 מיליון דולר - חייב אותה לאמץ תוכנית התייעלות. ב-2010 נרשם שיפור בענף הספנות העולמי, אך 2011 נראתה כמו דז'ה-וו של המשבר בענף התובלה הימית ב-2009.

לפני שהנהלת החברה החלה לקצץ במצבת כוח האדם, היא שינתה את נתיבי הסחר שלה, ערכה התייעלות בשרשרת האספקה והשינוע וביצעה כמה פעולות שעתידות לחסוך באחת ההוצאות הגדולות שלה, דלק, שהעלות השנתית שלו עבורה מגיעה למיליארד דולר. תוכנית ההתייעלות כללה איתור מקורות דלק זולים יותר, האטת מהירות השיט של האניות והחלפת סוגי הדלק.

גם לאחר כל אלה נדרשה הנהלת החברה לשבת לשולחן המשא ומתן מול ועד עובדים חזק, ולשאת ולתת לא רק בנוגע להיקף ולאופי הפיטורים, אלא גם לקצץ בהטבות לעובדים שחלקן התקבעו בהסכמים היסטוריים - כמו ההטבה החריגה של השתתפות בתשלומי הארנונה של העובדים.

ענף ההיי-טק: מקצצים בציוד ובטיסות

יהודה זיסאפל, ממייסדי תעשיית ההיי-טק בישראל, לא צופה גלי פיטורים בענף. להערכתו, בעוד שבענפים אחרים במשק צפויים פיטורים, בשנה הקרובה יגדל הביקוש לעובדים בענף, בעיקר לאנשי תוכנה. "הסיבה העיקרית לכך היא שהטכנולוגיה כיום מייצרת עוד ועוד עבודה, בעיקר בתחומים של פיתוח יישומים ותקשורת באינטרנט. יתרה מכך, ב-2011 הוציאו החברות משרות רבות לחו"ל לתפקידים מסוימים, וזה צפוי להימשך בשנה הקרובה".

ינאי מצטרפת ואומרת כי באופן כללי 2011 היתה טובה יחסית עבור הענף: "ראינו הרבה אקזיטים, והענף נכנס למשבר במצב טוב יחסית. עם זאת, אנחנו רואים כבר עכשיו כמה חברות שסוגרות פעילויות מסוימות". בהקשר זה אפשר לציין את חברת אורבוטק שפיטרה 50 עובדים, מתוכם עשרה בישראל, בעקבות ירידה חדה בהיקף ההזמנות של מסכים שטוחים, ואת חברת ECI, שבשנה האחרונה ביצעה שורת קיצוצים שכללה גם פיטורי עובדים והעברת חלקם לבסיס פעילותה באזור הדרום.

לדברי אילנה אחימאיר, מנכ"לית חברת ההשמה Jobinfo, "בחברות הגדולות החיתוך מתחיל בשמנת - מצמצים את ההוצאות של מחלקת הגיוס ומוציאים לחברות ההשמה החיצוניות רק משרות מיוחדות, דחופות או דיסקרטיות. כמו כן, מצמצים תקנים פתוחים ובלתי מאוישים. מעבר לכך, נמשכת המגמה של הוצאת עבודה לחברות מיקור חוץ, וחלק מהפעילות יוצאת לחו"ל - למזרח אירופה, להודו ולסין - במטרה להוזיל עלויות. אנחנו עדיין לא מרגישים שהחברות נערכות למשבר באופן חד. מנגד, אנחנו רואים האטה בגיוסים ובמספר המשרות המגיעות לידינו. חברות שנמצאות במצב קשה מבחינת תזרים המזומנים מבצעות רה-ארגון - הן מעדיפות הנהלה רזה, מצומצמת ויעילה".

לדבריה, מכיוון ששהשוק משדר אי ודאות, תהליכי הגיוס נהפכו לארוכים ולזהירים יותר. "לצד זאת, יש לא מעט חברות שמדברות על תחזיות של צמיחה וגידול ב-2012, על ידי הרחבת פעילויות וצוותים. לצד נבואות הזעם יש גם חברות שממשיכות עם תנופת הגיוסים".

אחימאיר, כמו גם גורמים אחרים בענף, טוענת שבניגוד לתקופות עברו, לא מורגשת מגמה של העדפת קיצוץ בתנאי העובדים על פני פיטורים. גם אם זו המגמה הרווחת בענף, אפשר למצוא חברות שעדיין מעדיפות קיצוץ בתנאי העסקה ובציוד מקצועי על פני פיטורי עובדים. עובד באחת מהחברות הגדולות בענף, שעוסקת במתן פתרונות אחסון ותקשורת, מספר כי באחרונה הודיעה הנהלת החברה על צעדי צמצום בתנאי ההעסקה של העובדים, זו הפעם השנייה בשנה האחרונה. "בהתחלה העלימו עוגיות מהמטבחון, וגם ניסו לחסוך בחשמל של הניאונים ולהדליק מנורה כן, מנורה לא. התוצאה היתה שאנשים יצאו הביתה מוקדם כי הם התעייפו. כיום מגבילים את מספר הטיסות לחו"ל, ומאשרים אותן במקרים דחופים בלבד ולאדם אחד בלבד. קיצצו גם בתקציב של המעבדה, בעיקר בציוד הבדיקה לטלפונים. צוותים נאלצים לחלוק ציוד, וממשיכים לעבוד עם הציוד הקיים במקום לשדרג אותו".

בנוסף כווצו תקציבי המחלקות לאירועים חברתיים. "בדרך כלל התקציב החברתי הוא 140 דולר לעובד בשנה, ואילו כיום הוא מסתכם ב-100 דולר בשנה ובתקופות הקשות - 50 דולר. בתקופות קשות עוד יותר, אין אירועים בכלל. אירוע כזה יכול לעלות חצי מיליון שקל - עם להקה, די.ג'יי ועוד. זו לא הוצאה גדולה בזמנים טובים, אבל כשהמצב קשה זה משמעותי", הוא אומר. "בתקופות קשות גם לא היו העלאות שכר. עכשיו מדברים על כך שהחברות שומרות על רמת השכר, לא מקצצות ולא מעלות. נראה מה יהיה עם ההעלאות המתוכננות לאפריל. ייאמר לזכות החברה שהיא מנסה לעשות את כל הצעדים האפשריים לפני שהיא מפטרת".

ענף התיירות: יוון במקום ברצלונה

קיצוץ בהוצאות הנלוות, שנעדר הפעם מענף ההיי-טק, מופיע בענפים אחרים, בעיקר בחברות גדולות עם ועדי עובדים חזקים. כך, לדוגמה, בתנובה הוחלט באחרונה לצמצם את מספר הכנסים והדיונים האסטרטגיים הנערכים בבתי מלון מפנקים, ולהעבירם למתקני החברה. דוגמה אחרת היא הבנקים: על אף שלמגזר הבנקאי צפויה שנה קשה, בעיקר בשל המשבר באירופה, אין תחזית לפיטורים.

לעומת זאת, בבנקים צופים קיצוצים בתחומים אחרים. מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, שכבר לפני שנתיים הפסיק לקיים את דיון ההנהלה השנתי במלון באילת, מחפש בימים אלה מקורות לקיצוץ אפשרי. "מאז שקינן נכנס לתפקיד הוא מחפש כל הזמן במה לקצץ, ואף הנחה לבצע בדיקה דקדקנית בעניין", אומר גורם המקורב להנהלת הבנק.

דירקטוריון בנק לאומי צפוי להתכנס בשבוע הבא, לדיון שבו יועלו על הפרק צעדי התייעלות שיכללו גם קיצוצים. במקרה זה לא צפויים פיטורים בשל הסכמים קיבוציים, אך גורם בהנהלת הבנק לא פוסל אפשרות של קיצוצים בתחומים אחרים. "אם הדירקטוריון יחליט, יהדקו חגורה בכל גזרה ופינה", אומר מקורב להנהלה. "2012 עומדת להיות שנה קשה בענף הבנקים. אם בלאומי יחליטו לערוך צעדי התייעלות, ייתכן שידברו על קליטת פחות עובדים, חיסכון ביועצים חיצוניים או צמצום קילומטראז' ברכבי הליסינג. האמת היא שהבנק מכווץ גם ככה, אבל תמיד אפשר עוד".

ענפי התיירות והתעופה רגישים לשינויים כלכליים מבית ומחוץ. "בחורף תמיד נערך קיצוץ עונתי, אבל הפעם אנחנו צופים שנה קשה יותר", אומר סמנכ"ל השיווק של ארקיע, דודו מחלב. לדבריו, החברה עושה כמה צעדים כדי לחסוך בעלויות מבלי לפטר: היא עומדת לקצץ בשעות נוספות של עובדים ולצמצם בתקציבי פרסום. במקביל החליטה החברה לעודד את עובדיה לצאת חופשות ארוכות יותר על חשבונם. עובדי ארקיע זכאים אחת לשנה לכרטיס טיסה לכל יעד שיבחרו, אלא שהשנה החליטה החברה לאשר לעובדים להיעדר לזמן ארוך יותר ולנצל את ימי החופשה שלהם, ואת מקומם ימלאו עובדים שנוידו ממחלקות אחרות.

"אנחנו נוקטים צעדים נוספים", אומר מחלב. "אם בשנה רגילה היית מחליט לגייס אנשים לתפקידים חדשים או להשקיע יותר במכירה של מוצר ספציפי, ההחלטות האלה נדחות בגלל המצב. היעד העיקרי של ארקיע ב-2012 הוא שימור הקיים - יותר הגנה מאשר התקפה, וזה נכון לכל ענף התיירות".

בתור מי שמספק שירות לחברות אחרות במשק, טוען מחלב כי הידוק החגורה מורגש. להערכתו, בשנה הנוכחית אפשר לצפות לצמצום של 15%-20% בהיקף הנופשים המאורגנים של חברות לעומת המצב בשנה הקודמת. לדברי בכיר בענף התיירות, שמעיד גם הוא על מגמה דומה, הידוק החגורה לא בא לידי ביטוי רק בביטול נופשים או בקיצור זמן הנופש, אלא גם בשינוי יעדים. כך, למשל, במקום לטוס ליעדים במערב אירופה בוחרות חלק מהחברות ביעדים זולים יותר, כמו יוון או מזרח אירופה, או במקומות זולים יותר בישראל.

עובדי חברת אלביט היו אמורים לטוס בקיץ הקרוב לנופש חברה באתר נופש סמוך לברצלונה, אך במקום זאת ינפשו באילת (מאלביט נמסר כי "החברה בוחנת חלופות שונות לקיום נופש לעובדי החברה ועדיין לא הוחלט דבר"). הנהלת חברת הביטוח הראל תיכננה נופש באילת, אך הוא בוטל. בהראל סירבו להתייחס לדברים.

קשה לבודד את השפעותיה של המחאה החברתית והחלטות הממשלה שהגיעו בעקבותיה על גל הקיצוצים שפוקד את החברות במשק. ייתכן שהחברות שנחשפו באופן ישיר לביקורת הציבורית משלמות מחיר כלכלי, אבל נדמה שעינו הפקוחה של הציבור והחשש מתדמית שלילית הפכו את חרב הקיצוצים בכלל החברות במשק לרכה יותר.

ישראל ידעה בעבר לא מעט תקופות מיתון וגלי פיטורים, שרובם המכריע הסתיים בנגיסה גדולה בתחתית הפירמידה - שהותירה מסה של פועלים ועובדים זוטרים, שמרוויחים פרוטות, ללא עבודה. גם אם במקרה הזה חלק מהחברות ניצלו את אווירת הקיצוצים כדי להתייעל, המסר הציבורי החד משמעי של הקיץ האחרון הצליח לחלחל לחברות: לטפל קודם כל בדרג הניהולי ובבעלי ההכנסות הגבוהות, ועל הדרך להיפטר מכל סממן שעלול להתפרש כנהנתנות בעידן של צניעות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#