זכויות עובדי הקבלן: האזרחים הפכו לשוטרים - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זכויות עובדי הקבלן: האזרחים הפכו לשוטרים

מזמין עבודה שלא וידא שהקבלן שומר על החוק יישא באחריות פלילית

3תגובות

חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה בא לשרת מטרה טובה: שמירה קפדנית על זכויות העובדים והגברת הפיקוח על מעבידים המלינים זכויות עובדים. בכך הוא משקף תפישת עולם סוציאלית שדומה כי אבדה למדינת ישראל בשנים האחרונות. אלא שסעיף 25 לחוק קובע סטנדרט חדש לאחריות פלילית: מזמין שלא נקט פעולה כדי להבטיח שהקבלן שעמו התקשר שומר על חוקי העבודה יישא באחריות פלילית למעשי הקבלן ולמחדליו.

כך לדוגמה, חברה פונה לקבלן כוח אדם ומזמינה העסקת מזכיר לשישה חודשים. נניח כי הועסקו עוד שלושה עובדים באמצעות קבלן כוח אדם. המזמין אינו ער להוראות החוק או הניח בתום לב כי קבלן כוח האדם פועל כדין. לימים התברר כי הקבלן הלין את שכרם של העובדים. על פי החוק, המזמין ומנהלו יהיו חשופים לעיצומים כספיים בסך עשרות אלפי שקלים או לאישום פלילי שיוביל לקנס בשיעור דומה, לתביעת העובדים של חברת כוח האדם נגד המזמין ומנהלו או לחשיפה ציבורית של העיצומים. כל אלה בשל העובדה שהמזמין לא נקט אמצעים לבדוק אם קבלן כוח האדם מקיים את החוק.

טואג אייל

המחוקק הופך את היוצרות: לא עוד אכיפה באמצעות הזרוע המבצעת. האכיפה תתבצע באמצעות גוף פרטי שכלל לא ביצע עבירה, שהוא הגורם החלש במערכת החוזית ושהמערכת הארגונית שלו לא ערוכה לכך. מהבחינה המשפטית, המזמין הוא שומר חינם של שלטונות האכיפה, ואם התרשל בשמירה יישא בתוצאות המשפטיות וייפגע בכיסו.

אין מדובר בחוק בודד. באחרונה רבו המקרים של חקיקה דומה: כך בעניין חובת ההתקשרות הישירה באמצעות מחשב עם שלטונות מע"מ (שימוש באזרח התמים כדי לאתר מעלימי מס), וכך הניסיון להטיל על עורך דין חובות דיווח מוגברות תוך חשיפת לקוחות ופרטים חסויים.

לכל החוקים הללו יש קו ברור - קידום אינטרסים (אף אם לגיטימיים) על חשבון עקרונות ואינטרסים אחרים בלי שניתן משקל מספיק לכלל האינטרסים ובלי שנעשה ניסיון ליישב בין אינטרסים מנוגדים. בבריכה עכורה זו שוחים משרדי ממשלה העושים להרחבת סמכויותיהם העונשיות כלפי האזרחים.

ואולם, מי שסבור כי עיצומים כספיים הם פתרון להליך פלילי, לא מבין שבפועל, כאשר מעבירים סמכויות שיפוטיות ומעין שיפוטיות לרשות המבצעת, הפקיד הוא הרשות החוקרת, השופטת והמענישה. כך נפגעת חלוקת הסמכויות בין הרשויות.

ולנוכח מצב זה משרד המשפטים שותק; לשכת עורכי הדין היא גוף משותק, חסר משקל; חברי הכנסת אדישים למתרחש וחסרי הבנה להליכים דמוקרטיים. כל אלה מערערים את הבסיס הרעיוני והמשפטי של הדמוקרטיה הישראלית. ממש כך.

טוב תעשה הממשלה אם תייעל את עצמה ובמקום להטיל על האזרח מטלות, תפעל להגברת האכיפה שלא על חשבונם של מעסיקים תמימים.

הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד בלושטיין, בר-קהן, ציגנלאוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#