יד שנייה מטייקון: בעלי השליטה מחפשי מזומנים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יד שנייה מטייקון: בעלי השליטה מחפשי מזומנים

הטייקונים לא מתפרקים מנכסיהם כי מדובר בתקופה מצוינת למכור ■ להיפך, פרטנר איבדה 50% וכלל ביטוח ושופרסל איבדו 30%-40%

תגובות

כבר תשע שנים שמשפחת לבנת ונוחי דנקנר מקיימים את אחת השותפויות היציבות ביותר במשק הישראלי, שותפות בין משפחה דומיננטית החולשת על סדרה של מונופולים במשק הישראלי לבין איש עסקים שלא נכנס לעסקות שבהן הוא לא בעל הדעה הקובעת. השותפות הזו צלחה משום שמשפחת לבנת פינתה לדנקנר את ההובלה, ונתנה לו לנווט את קבוצת אי.די.בי מבלי להקשות בשאלות רבות מדי.

בשנים האחרונות היתה בין השותפים הערכה רבה. צביקה לבנת, אדם ריכוזי ודעתן, לא חשש מלהעיד בכל הזדמנות על הערכתו הרבה לדנקנר, ולהסביר כי הם (משפחת לבנת) לא היו מצליחים לעולם לבצע את מהלכי הלוליינות הפיננסית שביצע דנקנר בדרך להשתלטות על אי.די.בי, ולערוך את סדרת הרכישות שהפכה אותה לקבוצת האחזקות הגדולה במשק הישראלי.

זו הסיבה לכך שהמצב שבו מצאה עצמה משפחת לבנת בחמישי שעבר היה כל כך מורכב. בשבועות שקדמו לאותו יום ניהלו בני המשפחה משא ומתן עם שותפם העסקי באי.די.בי. המשא ומתן נסוב על עסקת בעלי עניין שבה הם ירכשו 36% ממניות כלל תעשיות, המחזיקה ביצרנית המלט היחידה בישראל - נשר, ובחברת הסטארט-אפים כלל ביוטכנולוגיה, מידי קבוצת אי.די.בי. במקביל לדיון על רכישת כלל תעשיות, נערכו שיחות על פיצול השותפות באי.די.בי.

אחרי שנים רבות שבהן התרגלו שני הצדדים להיות באותו הצד, משפחת לבנת זכתה להזדמנות להיזכר כמה סבוך הוא ניהול משא ומתן כשדנקנר ניצב בצדו השני של המתרס. בבוקר חמישי התפרסמו ידיעות כי גורם נוסף - קבוצת ההשקעות ויולה - מנהל משא ומתן לרכישת 40% מכלל תעשיות, לפי אותו השווי שעליו דיברה משפחת לבנת, 3.8 מיליארד שקל, וכי המשא ומתן בין לבנת לדנקנר הופסק. מקורבים למשפחת לבנת הופתעו. הימצאותו של גורם נוסף המוכן לשלם את אותו המחיר לא היטיבה את עמדת המשפחה במשא ומתן.

השבוע המשיכו שני הצדדים לשדר כי השותפות ביניהם איתנה והאינטרסים משותפים. ואולם מרגע שרעיון ההיפרדות הונח על השולחן, השותפות של פעם נהפכה לשני צדדים עם אינטרסים עסקיים שונים.

כלל תעשיות לא ניצבת לבדה על המדף. טייקונים ישראלים רבים מציגים את מרכולתם ומחפשים קונה לחברות הישראליות שבשליטתם. פרט לכלל תעשיות, מחפש דנקנר קונה לענקית הביטוח כלל כבר תקופה ארוכה, והוא אף ניהל מגעים למכירת הרשת הקמעונית שופרסל; יצחק תשובה ניהל בחודשים האחרונים מגעים למכירת חברת הנדסת התפלה, ואפשר להניח שהוא ישמח למצוא קונה לחברת הביטוח הפניקס ולבית ההשקעות אקסלנס; מוטי זיסר נמצא במגעים למכירת רשת הקניונים האמריקאית שלו שבבעלות אלביט הדמיה; ואילן בן דב מנהל משא ומתן למכירת הזיכיון ליבוא מכשירי סמסונג וחברת התקשורת פרטנר. בצעד מקדים הוא ויתר השבוע על תפקיד יו"ר החברה.

הפרידה הזו לא קלה. היכולת להיות בעל הדעה בחברות הגדולות במשק היא לא דבר שרוצים להיפטר ממנו, וחלק מהטייקונים האלה הציגו בעבר הזדהות מוחלטת עם החברות שהם מנסים למכור. כך, עבור דנקנר שופרסל היא החיבור הישיר ביותר לאזרח הישראלי.

בשיא ימי ההפגזות על שדרות הוא נסע לסניף המקומי של הרשת כדי לנאום ולחזק את העובדים. בן דב ייחס למערכת היחסים שלו עם פרטנר יותר מכסף. "בחזון שלי נספק תקשורת לכל כפר ועיר, כדי שילד בירוחם או בדימונה יקבל את אותה רמת תקשורת כמו ילד בצהלה או ברוממה. לא באנו לפה רק כדי לעשות כסף", אמר ברכישת החברה.

הטייקונים הישראלים לא מתפרקים מנכסיהם מפני שמדובר בתקופה מצוינת למכור בה חברה. להפך. פרטנר איבדה כמעט 50% משוויה בבורסה בשנה האחרונה. אלביט הדמיה איבדה 75%. כלל ביטוח ושופרסל איבדו 30%-40% משוויין. מדובר בתקופת שפל שבה לא כדאי למכור נכסים, ימים של חוסר ודאות בכלכלה העולמית והמקומית, שבהם הכוח במשא ומתן נמצא אצל הקונה ולא אצל המוכר. דנקנר, תשובה, זיסר ובן דב מעמידים את החברות שלהם למכירה כי הם חייבים.

חלק גדול מהמגעים למכירה נערכים מול רוכשים זרים המודעים למצבם של הישראלים. לדברי בנקאי זר המתווך בחלק מהעסקות למכירת חברות ישראליות, "קרנות זרות מסתכלות כיום יותר מתמיד על מה שקורה בישראל. הן מודעות לשני תהליכים - תקנות הרגולציה, שגורמות לכך שחלק מהטייקונים הישראלים צריכים למכור את החברות הפיננסיות שבבעלותם, ומצב הנזילות הבעייתי של חלק מהטייקונים".

נזילות היא מלת המפתח בניסיון למכור את החברות המדוברות. בכל המקרים, הגורם למכירה הוא הלוואות של מאות מיליוני שקלים שנלקחו על ידי איש העסקים שמחזיק בשליטה בחברה, שאותן יתקשה להחזיר אם לא ימכור את נכסיו.

קנה את פרטנר בג'ינס

כדי למצוא את הסיבות למכירת החיסול כדאי לגשת לנקודת המוצא - הרגע שבו נרכשו החברות המדוברות. "שיה שיה", במלים אלה פתח בן דב את נאומו בחגיגות העשור לפרטנר, לפני שנתיים בדיוק, שכללו את חגיגות העברת החברה לבעלותו. פירוש המלים האלה במנדרינית הוא "תודה". כך הודה בן דב ליו"ר פרטנר היוצא מתאגיד האצ'יסון הסיני שמכר לו את החברה. "הגעתי לפגישה עם קניג פוק (יו"ר האצ'יסון) בג'ינס ובחולצת טי", סיפר בן דב. "דיברנו על החיים, מוסיקה ואהבה. הכל היה פשוט ומדויק, ותוך שבע דקות נסגרה העסקה הגדולה במשק".

בן דב היה אז על גג העולם. ממעמד של איש עסקים בקנה מידה בינוני הוא זינק לשורה הראשונה של הטייקונים של המשק הישראלי - באמצעות עסקה שהפתיעה את כולם. דבריו גם הסגירו את הדרך שבה הוא רואה את עצמו: איש עסקים בלתי מעונב, רוחני משהו, שללא גינונים צבועים יכול לשחק עם הגדולים במגרש הבית שלהם.

במקום שבו סדרה של גופים ואנשי עסקים מכובדים התמהמהו וחששו לשלם את המחיר שדרשו הסינים עבור פרטנר, הוא הפציע, שילם 20%-30% יותר מאחרים והימם את כולם.

הוא עשה זאת בלי הרבה כסף. מתוך 5.3 מיליארד שקל ששולמו עבור פרטנר, רק 800 מיליון שקל היו כסף אמיתי ששכן בקופת סקיילקס, החברה שדרכה נרכשה פרטנר. לבן דב היו גם חובות גדולים בחברת הנדל"ן טאו שבשליטתו, כך שהוא נהפך לבעל השליטה בחברה ששווה 5 מיליארד שקל, כשבפועל החזיק בהון עצמי של 800 מיליון שקל דרך חברה אחת שבשליטתו, ובחובות בהיקף של קרוב ל-800 מיליון שקל בחברה אחרת.

אלא שבאחרונה נראה כי האמונה של בן דב כי הוא האיש שצריך לקנות את פרטנר גרמה לו ליטול על עצמו סיכון לא רציונלי. לדברי מי שהכיר את פרטי העסקה בקרוב, "שני דברים עומדים מאחורי המצב הנוכחי: הוא קנה את פרטנר במחיר לא נמוך, שבמקרה הטוב הוא המחיר המלא עבורה, והוא לקח הלוואות מטורפות עבור הקנייה.

כשאתה לוקח הלוואות בהיקף כזה, זה מביא לכך שכאשר החברה עושה ביצועים מצוינים - אתה גאון והרווח שלך על ההשקעה פנטסטי. אבל כשהמצב משתנה קצת, אתה בבעיה.

"פרטנר מרוויחה כיום 500-600 מיליון שקל בשנה. זה לא מעט כסף. אם הוא היה בונה עסקה באופן אחר עם פחות הלוואות, או מכניס שותף, מצבו היה סביר. אבל הוא עשה את העסקה במינוף גבוה, לגמרי לא אחראי. ככה לא קונים חברה. היה ברור שמשרד התקשורת הולך להיכנס בענף הסלולר ולדאוג לאזרחים. אם אתה נכנס לעולם של אי ודאות - תיכנס אליו ללא מינוף".

התוצאות של ההימורים המשוגעים שנטלו חלק מהטייקונים לצורך רכישת חברות לא נגמרות בכך שהם ייאלצו למכור אותן בסופו של דבר. הן משפיעות גם על ההתנהלות של אותן חברות. לדברי אותו מקורב לעסקת פרטנר, "התוצאה של מינוף כזה היא שבסוף המנכ"לים, במקום לחשוב על טובת החברה, מתחילים לחשוב על טובת הבעלים.

אם בעל הבית היה רגוע לא היית רואה חילופי מנכ"לים בפרטנר לעתים כל כך תכופות. אבל כשיש הלוואות כאלה הבעלים יושבים למנכ"לים על הזנב ואומרים להם 'תביא דיווידנד', כדי שאפשר יהיה להחזיר את ההלוואות. ואז הם לא מתעסקים ברכישה של חברת תוכן לטלוויזיה, או ברכישה של סיב אופטי חדש, אלא בדיווידנד".

עם זאת, כל טייקון - גם אם הוא נהנה להוציא איגרת לעובדים, או לייחס מטרות נעלות לשליטה שהשיג בחברה ציבורית - בוחן בסופו של דבר את השורה התחתונה, הכספית. מנקודת המבט הזו גם שהות של שנתיים עם חברה ציבורית, כמו זו של בן דב עם פרטנר, משתלמת בדרך כלל.

במקרה של בן דב הדיווידנדים שחילקה פרטנר בשנתיים האחרונות, בהיקף של 4.5 מיליארד שקל, נעצרו ברובם בסקיילקס - שם הוקדש החלק הארי שלהם להחזר חובות. עם זאת, סקיילקס בכל זאת הצליחה לחלק רבע מיליארד שקל כדיווידנד הלאה - 200 מיליון שקל מהם הגיעו לחברת סאני שבה מחזיק בן דב 73%.

אלה לא רק הדיווידנדים. ב-2009-2010 הסתכמו עלויות שכרו של בן דב בסאני, דרכה הוא שולט בפרטנר, בכ-25 מיליון שקל. עלויות השכר האלה נראות לעתים קטנוניות בהשוואה לאחזקה בחברות בשווי של מיליארדי שקלים, אבל בעולם שבו טייקון רוכש חברה תוך נטילת הלוואות ענק ומוכר אותה אחרי כמה שנים כדי לכסות את אותן הלוואות, הכסף "הקטן" הזה שנשאר והועבר לאחזקתו הפרטית מקבל משמעות נרחבת.

הכבוד הסיני

לפני יותר מעשור נקלעה ישראל לתקרית דיפלומטית חמורה: עימות עסקי עם המעצמה שנמצאת בדרכה להיות הכוח הכלכלי הגדול בעולם. בעקבות לחץ של ארה"ב נסוגה התעשייה האווירית ב-2000 מעסקת הפאלקון, שבה ישראל היתה אמורה לספק לסין מטוסים המכילים מערכות שליטה והתרעה מורכבות בשווי של מיליארד דולר.

התגובה הסינית היתה קשה. הסינים תבעו שישראל תחזור בה מביטול העסקה, או שתפצה אותם בסכום עתק של 1.26 מיליארד דולר. כשבישראל ביקשו להבין מה עומד מאחורי המספר הזה, הסינים הציגו פירוט לחשבון: 232 מיליון דולר על החזרת המקדמה ששילמו תמורת הפאלקון, 28 מיליון דולר כריבית על המקדמה, ומיליארד דולר נוספים כפיצויים.

אך הסיבה האמיתית לסכום היתה שונה. העלבון שספגו הסינים היה חריף ואישי עד כדי כך, שהאומה הסינית ציפתה כי ישראל תפצה כל אזרח סיני בדולר אחד על העלבת נשיא האומה - מה שהביא אותם לדרוש מיליארד ורבע דולר.

סיפורו של הקנס בעקבות תקרית הפאלקון מבהיר כיצד ענייני כסף ורגש עשויים להתערב ביחסים עסקיים בכלל ועם הסינים בפרט, והוא רלוונטי מתמיד בימים אלה - כפי שהוכיח דנקנר במכירת חברת מכתשים אגן לפני חודשיים לכמצ'יינה הסינית - מפני שגופים סיניים עשויים להיות רוכשים פוטנציאליים של חלק מהחברות העומדות למכירה.

הסינים אינם שותף קל למשא ומתן. המחיר הגבוה ששילם בן דב על פרטנר לקרן האצ'יסון הזכיר זאת. לכן העסקה שבה מכר דנקנר את מכתשים אגן השאירה רבים מאנשי העסקים במשק הישראלי מופתעים.

עסקת מכתשים אגן יצאה לדרכה לפני יותר משנה, באקלים כלכלי שונה לגמרי מהאקלים שבו היא נסגרה. "מגיע לנוחי פרס נובל על כך שמכר את מכתשים אגן", אומר מנכ"ל של בית השקעות גדול. "לעשות עסקה עם סינים זה דבר סופר קשה. על אחת כמה וכמה כשהסינים יודעים שהוא נמצא כמעט על ערש דווי. הם היו יכולים לומר לו בקלות 'תביא לנו עוד 100 מיליון דולר'.

אולי הוא הגיע אתם לדינמיקה כזו שהם כיבדו אותו וכיבדו את המלה שלו. צריך למחוא לו כפיים. כנראה שהוא הצליח להגיע עם הסינים שם לאיזשהו קשר מיוחד, אחרת אי אפשר להסביר את סגירת העסקה במחיר הזה".

ואולם יש הסבורים כי מי שחושב שהמפתח להצלחת מכירת מכתשים אגן הוא הקשר האישי עם הסינים הוא תמים. לדברי עורך דין המתווך בעסקות מול הסינים שנים ארוכות, "בדרך כלל בעסקות כאלה יש מישהו שנהנה איכשהו מהעסקה בסין, מישהו שיש לו אינטרס אישי ששווה הרבה כסף".

סגירת עסקת מכתשים אגן הזכירה שוב את יכולת המשא ומתן של דנקנר. גם אם המצב הפיננסי המורכב שאליו הגיעה אי.די.בי ב-2012 נובע מסדרת החלטות שגויות שנטל, בסופו של דבר דנקנר - עורך דין עסקות בהכשרתו - מגיע מתחום המשא ומתן. "נוחי דנקנר הוא סוחר בנשמתו", אומר בנקאי השקעות. "לאורך הקריירה שלו תמיד תמצא אותו מנהל משא ומתן על משהו, ללא הפסקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#