בריחה אל העולם הישן - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בריחה אל העולם הישן

במרחק של שעתיים ממקסיקו סיטי שוכנת טלקסקלה, עיר קטנה וצבעונית שבה אפשר לטעום מעדנים מקומיים ולנפוש בין שדות תירס רחבים

תגובות

ניו יורק טיימס |

בהשוואה לאוויר החום המעופש סביב מקסיקו סיטי, העיר טלקסקלה - בירתה של המדינה הקטנה ביותר במקסיקו, הקרויה באותו השם - צלולה וצבעונית. הבתים הקולוניאליים הנמוכים צבועים בענבר כהה, בוורוד סלמון ובצהוב חרדל, וכיפות הקתדרלה הכתומה מרוצפות באריחי חרס כחולים. בשונה ממקסיקו סיטי, טלקסקלה בנויה סביב מרכז קטן, מה שמקל מאוד על ההתמצאות במקום היפה הזה.

זהו גורם המשיכה המרכזי של העיר, שבה חיים כ-15 אלף איש. היא נבנתה בקנה מידה קטן ושמרה על הקסם ההיסטורי שלה, ולכן מושלמת לסוף שבוע של בריחה מהעיר הגדולה השכנה. היא גם נמצאת במדינה הבטוחה ביותר במקסיקו, עם שיעור פשיעה נמוך.

טלקסקלה שוכנת בעמק עצום, ותושבי המקום מגדלים תירס וצ'ילי באדמתו הוולקנית העשירה. הרי הגעש התאומים פופוקטפטל ואיזטצ'יהוטל ניצבים במרחק, מכוסים בשלג, ומדי פעם מעלה פופו עשן. בארץ הפורה הזאת בנו אבות הטלקסקלים ערי אבן וצבעו אותן באיורים של יגוארים ונחשים מכונפים. הם נלחמו ביריבה רבת העוצמה, האומה האצטקית השכנה. כשהספרדים הגיעו אל חופי אמריקה, הלוחמים המקומיים חברו לכובשים האירופאים.

במאות השנים שחלפו מאז נבנו במדינה כ-1,000 אחוזות בית - נכסים חקלאיים רחבי ידיים שבהם גידלו את צמחי העולם הישן והחדש, טיפחו בקר וייצרו פולקה, שיכר סמיך המופק מצמח האגווה. כיום נותרו כ-200 אחוזות בית, הכוללות כנסיות, אורוות ובתי ספר הפזורים בין שדות התירס. רובן נטושות והרוסות, אך כתריסר פתוחות למבקרים, בין אם כבתי מלון דמויי מוזיאון עמוסים בעתיקות וביצירות אמנות ובין אם כמסעדות. מבני האבן האלה מספקים הצצה ייחודית וקולנועית משהו לעידן הזהב של מקסיקו.

בעיר הקטנה הואמנטלה, במרחק של כ-45 דקות נסיעה מטלקסקלה, נמצאת סולטפק, אחוזת הבית הפעילה המוכרת ביותר. היא נישאת כטירה מעל שדות האזור, עם צריחי אבן מרשימים ושער עץ גדול. אחוזת הבית נפתחה מחדש ב-1994 עם בריכת שחייה, מגרשי טניס ומסעדה יוקרתית שמציעה תפריט מקומי עשיר עם מנות כגון מיחיוטה דה בורגו (mixiote de borrego) - כבש מושרה במרינדה מבושל בנייר מעלי אגווה, ואסקמולס - זחלי נמלים, שנאספים משורש האגווה. בערבים, כשרק האורחים הלנים נותרים, מבוך המסדרונות הצרים וגבוהי התקרות יכול להיראות כמו התשובה הדרומית למלון אוברלוק בסרט "הניצוץ".

הבעלים של סולטפק, חוויאר זמורה ריוס, הואיל בטובו ללוות אותי לסיור באזורי הכפר של טלקסקלה. סיפרתי לזמורה, שנוהג לערוך סיורים לאורחי האחוזה, על חיבתי לפולקה - משקה אלכוהולי קל, לבן וצמיגי, המבושל באופן מסורתי בחוות כפריות אלה. בבוקר ביקרנו בכנסייה קתולית בת 500 בסן לוקאס, השכונה העתיקה ביותר של הואמנטלה, ובצהריים סעדנו במסעדה ביתית קטנה, לה קאזה דה לוס מאגויס, שהגישה פטריות בר טריות, שנקטפו ישירות ממדרונות הר הגעש הסמוך לה מלינצ'ה, ברוטב שום עם ניצני אגווה מרירים.

לשתות את מי הדבש

מאוחר יותר נסענו דרך שדות תירס אינסופיים אל הגבעות, לביתו של יצרן הפולקה הוותיק ולנטין מונטייל קלדרון. הפולקה שלו, אמר זמורה, תהיה החזקה והטרייה ביותר מכל אלה שטעמתי. בבית המשפחה הצנוע ליווה אותנו ג'ואל מונטייל, נכדו בן ה-17 של ולנטין. הוא ניגש אל עץ אגווה רחב בן 12 שנה, הושיט את ידו אל אחד העלים, הרים אבן שטוחה מתוך מרכז הצמח, וחשף נביעה של נוזל זהוב זוהר. הוא טבל כוס פלסטיק כחולה בלב האגווה והושיט לי. לגמתי בזהירות מהאגווה דה מייל - מי דבש - כדי לא לבלוע את החרקים בתחתית הכוס. המשקה הגולמי, שנהפך לפולקה לאחר התססה, היה מרענן: דומה לחלב קוקוס, רק מתוק יותר. עמדנו ולגמנו בתורות מהכוס, ואז מילאנו אותה שוב.

כשחזרנו לתוך הבית, אביו של ג'ואל, ג'ואל סניור, עמד עם דודו ועם חבר, ושלושתם שתו מכוסות גבוהות. אחרי ההיכרות הגיע הזמן לקרוזדו דה אמיגוס - צלב החברות - שילוב של משחק שתייה והרמת כוסית, טקס הכנסת אורחים מקומי. עמדתי עם ג'ואל סניור, זרועותינו שלובות בסגנון היאבקות, כל אחד מאתנו עם כוס פולקה מורמת.

ג'ואל נאם נאום קצר, בירך את בואי לביתו, וגם אני נשאתי דברים - בספרדית העילגת שלי - והודיתי על הכנסת האורחים שלו. לגמנו לגימות גדולות, וכשהכוסות התרוקנו, העברנו אותן בינינו מאחורי הגב במעין ריקוד מוזר.

כשחזרנו לעיר, בטני היתה מלאה עד כאב. נסענו דרך שדות התירס הזהובים: מעליהם נתלו שמי טלקסקלה רחבים, כחולים ועמוקים. מקסיקו סיטי הרועשת והמזוהמת יכולה באותה המידה להיות אלפי ק"מ מכאן.

איך מגיעים?

אוטובוסים מודרניים יוצאים מדי 20 דקות מתחנת TAPO במקסיקו סיטי, והנסיעה נמשכת שעתיים. מחיר: 8.5 דולרים

איפה ישנים?

אסיינדה סולטפק הוא נכס מרשים המציע חדרים, מסעדה מצוינת, בריכת שחייה, אורוות ועיסויים. מחיר חדר: החל ב-57 דולר ללילה (haciendasoltepec.com)

סביב חצר יפהפייה עם עצי פרי ומזרקה, החדרים בפוזדה לה קזונה דה קורטז אולי אינם יוקרתיים, אך הם נעימים ונוחים. מחיר חדר: החל ב36- דולר ללילה (lacasonadecortes.com.mx)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#