מה הלקח שלמדנו ממשבר 2008? - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה הלקח שלמדנו ממשבר 2008?

יש למנוע מחברות עם הון עצמי אפסי להנפיק אג"ח

תגובות

כאשר החלטנו לכתוב ספר על ישראל והמשבר העולמי, לא ידענו כמה מהר נידרש לשוב ללקחי 2008 כדי להתמודד עם ההשלכות האפשריות של משבר החובות האירופי.

לקח מרכזי מכל משבר הוא הצורך להכין תשתית ניהולית המתרגלת התמודדות עם משבר, וכן תשתית משפטית, סמכויות רגולטוריות ותוכניות מגירה לאירועי שוק מיוחדים הכוללים טיפול נכון בכשל של מוסדות. גם החלפת ההנהלה של מוסדות במשבר, לשם הבטחת המשך פעילותם הפיננסית, היא משימה שכל מפקח חייב לתרגל.

אי–פי

בשעת משבר מתעורר הצורך למזער נזקים ולהבטיח שהמערכת תמשיך לפעול, ולשם כך יש צורך בהכנת תשתית למעורבות לא שגרתית של הבנק המרכזי ושל הממשלה בשוקי ההון. יש להכין את מערכות התשלומים והסליקה ומערכות גיבויי מחשב, וכן לתרגל שיטות התערבות בשוק ההון ושיטות של קנייה ומכירה של נכסים פרטיים.

נחישות והתערבות מיידית מאפשרת לממשלה להיות מתווך פיננסי של מוצא אחרון, ובכך לשקם במהירות את הכלכלה. הנחישות והמעורבות של הרגולטורים בשוקי המט"ח והאג"ח הממשלתיות היו משמעותיים ביותר בזמן המשבר של 2008. לצד זה, הוויכוחים הפומביים על רשת הביטחון לחיסכון פנסיוני, כמו גם על רשת להנפקות אג"ח קונצרניות, הזיקו, והיו עלולים לגרום לנזק גדול יותר.

הלקח המרכזי מהמשבר הוא הצורך בתיאום מלא בין רשויות הפיקוח לממשלה, בריכוזו של הבנק המרכזי. יש להקים צוות תיאום מקצועי לשוק ההון בראשות הנגיד, שיכלול את שלושת המפקחים, את נציגי בנק ישראל ואת נציגי האוצר. הגוף צריך להיות מעוגן בחקיקה, עם חובת דיווח וסמכויות ייעוץ למפקחים ולממשלה, ולהמליץ על מדיניות בימי שגרה ומשבר מבלי לפגוע בסמכויות המפקחים.

על הנגיד לעמוד בראש הגוף בשל תפקידו החשוב של בנק ישראל כתומך ביציבות הפיננסית. שכן, הבנק אחראי על תפקוד שוק הכסף והמט"ח שאליהם נשאבים כל המשברים, הוא המלווה של מוצא אחרון לגופים פיננסיים ויש לו היכולת לשמש מתווך פיננסי כאשר מתגלעים כשלי שוק.

לבנק המרכזי אחריות על מערכות התשלומים והסליקה, והפיקוח על הבנקים הוא אחד ממוקדי הפעילות שלו. לכן, אחד מלקחי המשבר בעולם היה הוספת סמכויות לבנק המרכזי, ובעקבותיו הוקמה בבנק ישראל יחידה אינטגרטיבית ליציבות מוסדות פיננסיים, המפתחת כלים לבחינת יציבות מאקרו פיננסית והבודקת את השפעת מצבי לחץ פיננסיים על בנקים ועל מוסדות פיננסיים אחרים.

השוק העיקרי שממשיך לאיים על היציבות הפיננסית בישראל הוא שוק אג"ח החברות, שצמח ב-2003-2007 בצורה מהירה מדי. למזלנו, המשבר קטע את המשך הצמיחה, משום שתמחור השוק לאג"ח חברות לא תאם את הסיכונים. מדוע? מפני שהיה זה שוק מועדף וחדש ללא פיקוח שפעל להקטנת סיכונים.

בעקבות המשבר ננקטו כמה צעדים: נקבעו הסדרים מקילים לארגון מחדש של חובות ("תספורות") לחברות בקשיים; התקבלו המלצות ועדת חודק להקשחת תנאי אג"ח לחברות הביטוח והפנסיה; ובאוגוסט האחרון עבר חוק להשוואת תנאי ממשל תאגידי לחברות המגייסות הון מהציבור לאלה של חברות המגייסות הון באמצעות מניות.

מה עוד למדנו? שיש למנוע מחברות עם הון עצמי אפסי להנפיק אג"ח, כדי למנוע מהאג"ח לשמש הון; שיש להבליט דיווח של מאפייני סיכון בהנפקה ולאורך חיי האג"ח על בסיס מדדים מקובלים מהספרות המקצועית; שיש להקטין את העדפת גיוס ההון על ידי חוב על פני גיוסו בהון מניות; שיש להשלים את החקיקה שתאפשר איגוח תזרימי מזומנים כתחליף בסיכון נמוך להשקעה של מוסדיים וציבור; ושיש לעודד יצירת שוק CDC להנפקות אג"ח של גופים גדולים תוך פיקוח על סיכונים.

הכותב הוא דקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#