אנחנו נשארים בארץ - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנחנו נשארים בארץ

תגובות

>> תחזית מזג האוויר לא הותירה מקום לספק: החזאי צפה יום מעונן וסגרירי, עם ממטרים פזורים ברחבי הארץ. חמושים במעילים ובמטריות, עשינו דרכנו לפגישה בחברה שעוסקת ביבוא ויצוא.

סניפיה הרבים של החברה מנוהלים על ידי ישראלים היוצאים לשליחות בחו"ל. כמה דקות לאחר צאתנו לדרך הפציעה השמש, ומצאנו את עצמנו מזיעים בתוך הגרדרובה החורפית שאליה נקלענו שלא באשמתנו. הגענו למשרדים ופגשנו סמנכ"ל מוטרד. מתברר שבאחרונה הוחזרו שניים ממנהליה לישראל, עקב מה שהוגדר כקשיי הסתגלות. בשיחת הטלפון המקדימה הוא ציין שבקרוב עומדים לצאת שלושה מנהלים חדשים ויש צורך בהתערבות מהירה שלנו. כשהגענו לפגישה, הסתבר שה"בקרוב" היה סוג של אנדרסטייטמנט: השלושה אמורים לצאת בתוך שבועיים. החלטנו לבדוק מה ניתן לעשות בזמן הקצר שנותר וקבענו פגישה עם היוצאים.

הנושא העיקרי שעלה היה החשש המקצועי מתהליך ההשתלבות במדינה החדשה. כיצד ננהל צוות מקומי במדינה אחרת? שאלו. כשניסינו לבדוק מה עוד מטריד אותם, הם שתקו. אנחנו לא הרפינו. הרי מה שהוא מובן מאליו בישראל נהפך לאתגר של ממש כשיוצאים לתפקיד בחו"ל: מקורות התמיכה של המשפחה, הורים שמסייעים, בייביסיטר, גנים, בתי ספר, ועוד. גם בתחום המקצועי יש היבטים רבים: איך עובדים בתרבות שונה? כיצד להניע את העובדים? איך לייצר עבודת צוות? איך מתנהלת העבודה מול רשויות מקומיות ובעלי מקצוע אתם אתה נמצא בקשר?

כדי לחדד את הנקודה סיפרנו על אותו מנהל שהזמין את צוות עובדיו לביתו בניסיון לשדר פתיחות. הוא הזמין קייטרינג מעולה ויין איכותי תוצרת ישראל, אבל פיספס נקודה חשובה: סוג כזה של מפגש נתפש כלא מתאים בתרבות המקומית מאחר שאילץ עובדים מדרגים שונים לבוא לאירוע חברתי משותף - עניין לא שכיח לחלוטין באותה מדינה. המבוכה היתה גדולה.

הסיפור לא עשה טוב למאזינים שלנו. לרגע נראה שרק הגברנו את החששות שלהם, אבל בסופו של דבר הסתבר שגרמנו לכל אחד למפות בראשונה את כל מה שמטריד אותו, מכל היבט: מקצועי, משפחתי, אישי ותרבותי.

לאחר השיחה הצענו לסמנכ"ל שלב נוסף: לאפשר למנהלים לנסוע לארץ היעד ללא המשפחה לתקופה קצרה כדי להתכונן מראש לאותם דברים מטרידים שסימנו לעצמם. קבענו מפגש נוסף עם חזרתם. במפגש זה כבר הופתענו לראות את אחד המנהלים מגיע עם חולצה בתוך המכנסיים ואת נעלי הסניקרס בצבע ירוק בקבוק שאותם נהג לנעול החליפו עתה נעליים בצבע שחור בוהק. "התלבשת יפה היום", החמאנו לו. "הפנמתי מהר", הוא השיב.

מנהל אחר ציין שגם הוא הבין בנסיעתו שצריך להסתגל לכללים פורמליים יותר של היררכיה. הוא סיפר איך בשיחה עם אחד העובדים שבה ניסה להתקרב אליו ולשאול על המשפחה שלו, העובד נראה מופתע וביקש שלא לדבר על זה. עובד נוסף סיפר שהדבר שהכי הפתיע אותו היה "איך הם עונים שם לטלפון. ראיתם שהם אומרים את השם שלהם בהתחלה ולא אומרים הלו...? מוזרים שכאלה".

כבר אמרו לפנינו שכולם מדברים על מזג האוויר ואף אחד לא עושה דבר בנדון. לפחות לגבי המעבר לחו"ל דווקא אפשר לעשות הרבה - להתכונן היטב, להיערך נכון ולהגדיל משמעותית את הסיכוי להסתגלות חלקה ומוצלחת.

-

הכותבים הם פסיכולוגים ויועצים ארגוניים, המכון למנהיגות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#