במסעדת אנטרקוט דה פאריס בהרצליה יש מנה אחת חד פעמית - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במסעדת אנטרקוט דה פאריס בהרצליה יש מנה אחת חד פעמית

הרשת צרפתית שמחזיקה 15 סניפים בעולם ופתחה סניף ישראלי לפני תשעה חודשים

תגובות

היתה זאת שעת צהריים בהרצליה פיתוח, וחשקה נפשנו בבשר. ההיצע באזור רב, אבל החלטנו לסטות מהזרם ונכנסנו למסעדת אנטרקוט דה פאריס (Entrecote de Paris), רשת צרפתית שמחזיקה 15 סניפים בעולם ופתחה סניף ישראלי לפני תשעה חודשים.

למי שמזדמן לסניף של הרשת בצרפת לא צפויות התחבטויות. לטענת עובדי המסעדה, הבחירה היחידה שתעמוד בפניו תהיה ההחלטה לגבי רמת העשייה של הסטייק, שכן הסניפים באירופה מציעים מנה אחת בלבד: "האנטרקוט המפורסם", כפי שהוא מוגדר בתפריט.

קשה לראות את הישראלים מגיעים למסעדה שמציעה מנה אחת בלבד, והתפריט הישראלי של הרשת מציע מגוון רחב יותר. עם זאת, מבחינות אחרות מצליחה אנטרקוט דה פאריס לשמר את האווירה הצרפתית. השאנסונים המתנגנים בחלל, הנברשות המשתלשלות מהתקרה, האסתטיקה של המנות והמלצרים בעלי המבטא הצרפתי המודגש - עושים את העבודה עבור הסועד הלבנטיני.

הארוחה העסקית, שעולה 55-79 שקל, בהתאם למחיר המנה העיקרית, כוללת לחם, מנה ראשונה, מנה עיקרית ושתייה קלה. הזמנו את מרק היום, ערמונים, וסלט ירוק. המרק לא היה מספק, מפני שטעמו של הפרי העדין נבלע בבטטה ששולבה בו. דווקא רוטב הוויניגרט העז שתיבל את הסלט הירוק היה במקום. שלוש הלחמניות הקטנות וחסרות הטעם שקיבל כל סועד היו תמוהות, על רקע התהילה שלה זוכים המאפים של פאריס.

מפלס הסקרנות הרקיע שחקים לקראת הגעתו של האנטרקוט (79 שקל). הוא לא איכזב: הוא היה עשוי במידה הנכונה וטבל ברוטב חמצמץ מצוין שקשה לשכוח, שלפי המלצר אפילו שף המסעדה לא יודע את סוד הכנתו - והמתכון החשאי שלו שמור בידי בעל הבית. ההימור שלנו היה בסיס של חרדל ועשבי תיבול.

לעיקרית שנייה בחרנו חזה עוף ממולא בתערובת של עוף טחון ורוקט (69 שקל): זאת היתה רולדה שנחתכה לפרוסות עבות, שאליה הצטרף רוטב על בסיס יין. חזה העוף היה יבש, אך המילוי טעים והרוטב ראוי. הצ'יפס הדקיק שהתלווה לשתי המנות היה פריך וטעים.

לקינוח הזמנו טארט טאטן (25 שקל), שטעמו התקשה להתחרות במראהו: מנה מרהיבה של תפוחים מקורמלים, שעליה טבלת שוקולד ולצדה כדור גלידה - שטעם הפרווה המובהק שלו הזכיר לנו לראשונה שהמסעדה כשרה. כל אחת מכוסות התה ששתינו עלתה 14 שקל. בסך הכל עלתה הארוחה 201 שקל לפני טיפ.

היינו מרוצים במיוחד מגודלן של המנות ומכך שלא התמלאנו עד להתפקע, כפי שהיינו מרגישים אם היינו בוחרים באחת המסעדות הסמוכות. החלטנו שהסעודה במקום משתלמת במיוחד למי שיודע להעריך את טעם האנטרקוט הייחודי. השאלה היא אם הסועד הישראלי יהיה מוכן לשלם יותר עבור אווירה אירופית, או ייצמד למנות הגדולות בסגנון הדיינרים האמריקאיים שמציעים יתר מוסדות הבשר באזור.

ההצעה: לחם, מנה ראשונה, עיקרית ושתייה ב-55-79 שקל | טוב לביזנס: אם יש לכם אורחים אירופאים, הם ירגישו בבית | בשולחנות הסמוכים: תיירים מצרפת ומיפן ומשפחות ישראליות | יתרון יחסי: אווירה צרפתית רומנטית | מישהו מטפל בך: שירות מיומן ואדיב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#