תשובה באקדמיה: מרכז לאומי לחקר הים התיכון יוקם ב-2013 - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

תשובה באקדמיה: מרכז לאומי לחקר הים התיכון יוקם ב-2013

כל אוניברסיטאות המחקר בארץ מתחרות על הקמתו ■ עלות הפעלת המרכז בשלוש השנים הראשונות תהיה 60 מיליון שקל ■ המל"ג: "האתגרים העצומים שמציבות תגליות הגז, לצד חוסר אקוטי באנשי מקצוע ישראלים ובתשתיות מחקר - הם תמריץ עיקרי להתנעת התחום"

3תגובות

אוניברסיטאות המחקר בישראל מתחרות על הקמתו של מרכז לאומי לחקר הים התיכון, על רקע תגליות הגז בים התיכון והמחסור באנשי מקצוע ותשתיות מחקר בתחום. המרכז, שבו יושקעו כ-60 מיליון שקל בשלוש שנותיו הראשונות, יפתח את פעילותו בשנה הבאה ויעסוק בין היתר בתהליכים הקשורים להפקת הגז וההשלכותיהם, וכן בהתפלת מי הים והגנה על איכות הסביבה והדגה.

בשבוע שעבר פנתה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אל נשיאי האוניברסיטאות, כדי שיגישו מועמדיות להקמת המרכז. בתוך זמן קצר התקבלו שתי הצעות, שבהן שותפות כל אוניברסיטאות המחקר והמכללה האקדמית רופין.

רויטרס

הצעה אחת להקמת המכון הוגשה על ידי קבוצה שבה שותפות חמש מתוך שבע אוניברסיטאות המחקר בישראל: חיפה, הטכניון, העברית, בן גוריון ובר אילן, עם המכון לחקר הימים והאגמים המסונף למשרד התשתיות הלאומיות. את הקבוצה מובילה אוניברסיטת חיפה ובראשה עומד פרופ' צבי בן אברהם, ראש בית הספר למדעי הים באוניברסיטה, שלפי ההצעה יעמוד בבסיס המרכז החדש. אם תזכה הצעת הקבוצה, יעמוד בן אברהם בראש המכון בארבע השנים הראשונות ויתר נציגי האוניברסיטאות יכהנו בוועדה המנהלת של המכון.

הצעה נוספת הוגשה על ידי אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית רופין, המפעילה גם היא מרכז מחקר לחקר הים.

לפי הבקשה שהוציאה המל"ג, "האתגרים העצומים שמציבות תגליות הגז, לצד חוסר אקוטי באנשי מקצוע ישראלים ובמומחים בתחום ובתשתיות מחקר, הם תמריץ עיקרי להתנעת התחום באמצעות הקמת מרכז לחקר הים התיכון והתנעת הקמתן ושדרוגן של תשתיות פיסיות". יעד מרכזי של התוכנית הוא לעודד מחקר בעל חשיבות לאומית למימוש הפוטנציאל המדעי, הכלכלי והאקולוגי של הים התיכון, ובכלל זה פוטנציאל הגז והנפט.

עלות הקמת המרכז היא, כאמור, כ-60 מיליון שקל לשלוש שנים: שליש מהעלות ימומן על ידי המדינה באמצעות הקצאה של ות"ת, שליש מתקציבן של האוניברסיטאות ושליש ימומן על ידי האוניברסיטאות באמצעות תרומות שיתחייבו להשיג. התקציב ישמש לשכר אנשי סגל וקליטתם, למענקי מחקר, להכשרת סגל טכני ולהקמה או שדרוגה של תשתית המחקר. המדינה תעניק עד 20 מיליון שקל לשנה בשלוש השנים הקרובות ותבחן את המשך המימון לאחריהן.

לדברי יו"ר הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, "חקר הים התיכון, ובו כל נושא הגז והנפט עם גילויים של מרבצי הגז והאנרגיה מול חופי ישראל בשנתיים האחרונות, הצביע על צורך משמעותי להקמת תשתיות מחקר מתקדמות בתחום שיעסקו בכך בצורה מקיפה. אנו נתמוך ונסייע בבניית תשתיות פיסיות ואנושיות , כדי שלאחר כמה שנים יפעל המרכז באופן עצמאי על ידי המוסד שיזכה להקימו".

טרכטנברג הוסיף כי על פי המל"ג, "חקר הים התיכון מקבל משנה חשיבות לאור שורה של נושאים, בהם התפלת מי הים, פיתוח החקלאות הימית, הגנה על הדגה והסכנות מעליות מפלס מי הים לאור ריכוזי האוכלוסייה שעל קו החוף".

מפגרים ב-30 שנה

המרכז הוא חלק מתוכנית חירום לאומית להקמת תשתית מחקרית וקידום נושא הגז והנפט בישראל. כפי שפורסם, ב-TheMarker, התוכנית פותחה באקדמיה הלאומית למדעים, בראשות פרופ' רות ארנון, לאחר שצוות מטעמה אימץ המלצות של ועדת מומחים בינלאומית שבחנה את מצבה של ישראל בתחום.

הוועדה קבעה כי "קיים מחסור משווע באנשי מקצוע ישראלים שיכולים להעריך ולעקוב אחר תוכניות הקידוח, השמירה על הסביבה והבטיחות, וכן לפקח ולנהל את החיפוש וההפקה בים". הוועדה קבעה כי "ישראל תלויה מדי ביועצים זרים בתעשייה וחסרה מומחיות פנימית כדי להעריך את עבודתם, מאחר שתשתית המחקר והיכולת שלה מפגרת בלפחות 30 שנה". לדברי הוועדה הבינלאומית, "פוטנציאל הגז והנפט בישראל גדול בהרבה מהמשוער, ומסוגל לתמוך בפעילות ארוכת טווח של תעשיית דלקים ומחקר אקדמי בישראל במשך עשרות שנים".

נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' אהרון בן זאב, אמר כי "הים הוא נכס אסטרטגי ראשון במעלה לישראל. הוא מקור למשאבים אדירים, אינטרסים כלכליים, עסקים בינלאומיים וחשוב מכך - לעצמאות כלכלית. המשאבים הטמונים בים יכולים לחלץ את ישראל מהתלות בתחום האנרגיה בגורמים חיצוניים ולהוביל אותה לחוסן כלכלי ומדיני. לראשונה, המדינה שמה את הנושא גבוה בסדר העדיפויות".

בן זאב התייחס להצעה שמובילה האוניברסיטה, ואמר כי "זהו צעד נדיר שמשקף את העובדה שנשיאי האוניברסיטאות ערים למשמעות הדבר לעתידה של המדינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#