"בכלכלה יש פוליטיקה של פחד שמונעת דיון על העתיד שלנו" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בכלכלה יש פוליטיקה של פחד שמונעת דיון על העתיד שלנו"

תגובות

>> "התודעה האזרחית בחיתוליה, אך האתגר שלנו הוא לעבוד על העניין הזה" - כך אמר פרופ' יוסי יונה בכנס ספיר 2012, שנערך אתמול במכללת ספיר.

הכנס, שנושאו פוליטיקה של המחאה, עסק בקשר שבין המחאה החברתית לכלכלה. יונה, מראשי צוות המומחים שיעצו למנהיגי המחאה, אמר כי המחאה הלכה לכיוון של רפיון, אך עם זאת, נוצרו ניצנים של סולידריות. "אנחנו עומדים להשלים את הדו"חות שהצגנו וליצור אקדמיה נודדת כדי ליצור תשתית תודעתית שתאפשר להבין את הצעקה והכאב, וכדי שיהיה לנו ידע שבעזרתו נוכל להמשיך את המאבק בעד יצירת חברה טובה, הומנית ושוויונית. מדיניות שוויונית תביא לצמיחה כלכלית יותר ממדיניות ניאו-ליברלית. מתפתחת והולכת תודעה גלובלית שתומכת במחאה", אמר יונה.

על המלצות ועדת טרכטנברג אמר יונה כי תוואי הורדת המסים הוא חשוב, אך נשמע מסויג כשנשאל האם הוא תומך כעת ביישום ההמלצות. לדבריו, "מלכתחילה אמרנו שיש לנו בעיה עם טרכטנברג בגלל מגבלות הדו"ח, כמו כלל ההוצאה שמעודד הורדת משקלה של הממשלה בתוצר, תקציב דו-שנתי וחוק ההסדרים. דו"ח טרכטנברג קושר בין תמורה לתרומה - אדם יקבל לפי מה שהוא תורם, בעוד שלהשקפתנו מגיעה לאזרח רשת ביטחון סוציאלי באופן בלתי תלוי בתרומתו".

ד"ר צבי שולדינר, ממייסדי כנס ספיר, אמר כי היה רוצה לראות בפוליטיקה דיון על ערכים ועל עתיד, בעוד שכיום, במקום דיון על ערכים דנים רק בסכנות העתידיות. לדבריו, "הפוליטיקה של הפחד נמצאת לא רק בתחום השלום והביטחון, אלא גם בכלכלה. אומרים לנו שהרצון בדיור ובצדק הוא מסוכן כלכלית. אומרים שאם נעלה את המסים זה יבריח יזמים. התפישה של הפחד והחרדה היא דומיננטית כל הזמן, ולא משאירה לנו מקום לדון באופן שבו אנו רוצים לעצב את העתיד.

"פוליטיקה היא קודם כל דיון ביקורתי על ערכים. זה לא רק מקח וממכר בין מומחים. המומחיות יכולה לעזור אבל הבעיה היא לא רק חינוך בתורת הכלכלה ולהסביר מהו ניאו-ליברליזם, אלא לפתוח דיון ביקורתי על המשמעות של ערכים חברתיים. מהו צדק חברתי? חייבים סולידריות שלא תלויה בפחד. אל תפחדו לדבר על הקשר בין שמאל לימין".

פרופ' יוסף זעירא מהאוניברסיטה העברית בירושלים אמר שחוק חינוך חינם הצליח בזכות 400 אלף איש שהפגינו בכיכר, אך כעת מנסה הממשלה בדרכים מתוחכמות למסמס את זה.

לדבריו, "50% מהשכירים לא משלמים מס כי הם לא מגיעים למדרגת המס. כשנתניהו שוחק מסים מי שנהנה הוא המאיון העליון. שירותים חברתיים כמו חינוך משרתים בעיקר את השכבות הנמוכות יותר, וכששוחקים מס - שוחקים את השירותים האלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#