הביטוח הלאומי דן את המשפחות החד-הוריות לעוני - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הביטוח הלאומי דן את המשפחות החד-הוריות לעוני

לאם המגדלת בגפה שני ילדים מעניק הביטוח הלאומי 3,182 שקל; הן חייבות לצאת לעבודה, אך אם ישתכרו יותר מ-5,134 שקל תישלל מהן הזכות לדמי המזונות

16תגובות

>> תקנת נקודת איפוס גמלה של המוסד לביטוח הלאומי אחראית לדרדורם של אלפי ילדים בשנה לעוני. מדובר בתקנה הנוגעת לאמהות המגדלות את ילדיהן בגפן, ואשר לא זוכות לדמי מזונות מהאבות. מדינת ישראל קבעה כי מזונותיו של קטין הן חובה הורית שאין לסגת ממנה - אם האב נמנע מתשלום מזונות, תיכנס המדינה לנעליו ותעביר מזונות לאם.

אלברטו דנקברג

מדובר ללא ספק בחוק הומאני וחברתי. עשרות אלפי ילדים נסמכים במזונותיהם על הביטוח הלאומי. ואולם, אליה וקוץ בה. אם האם מצליחה להתפרנס מעט יותר משכר מינימום והכנסתה גבוהה מ-5,000 שקל בחודש, יפסיק הביטוח הלאומי את הזרמת המזונות לילדים, והאם העובדת תצטרך לשאת לבדה בהוצאות גידולם.

אין זה סוד שכיום כלל לא זול לגדל ילדים בישראל. עלות גידולו של ילד בשש שנותיו הראשונות היא 290 אלף שקל בממוצע. יש המעריכים כי עלות גידול ילד אחד בגוש דן היא כמיליון שקל, וגם בפריפריה מגיעה העלות לעשרות אלפי שקלים בשנה ויותר.

מחירי השכירות בישראל מאמירים, יוקר המחיה עולה, אך תקרות הביטוח הלאומי נותרות בעינן ומעניקות לאם שגילה פחות מ-55, המגדלת ילד אחד בגפה, תמיכה בסך 2,733 שקל בחודש, וזו אמורה לכסות את הוצאות הדיור, המזון והלימודים של הילד. לאם המגדלת בגפה שני ילדים מעניק הביטוח הלאומי 3,182 שקל. אמהות כאלה חייבות לצאת לעבודה, אך אם ישתכרו יותר מ-5,134 שקל (או 5,883 אם יש להן שני ילדים או יותר) תישלל מהן הזכות לדמי המזונות מהמוסד לביטוח לאומי.

נקודת האיפוס לא מתחשבת במקורות ההכנסה של האם (למעט דמי אבטלה). כך למשל, אם היא זכאית לקצבה בשל נכות או זכאות אחרת, תחושב לה גם זו כהכנסה לצורך איפוס התמיכה בילדיה. קצבת נכות בסך 2,500 שקל בחודש, למשל, לצד משכורת מינימום של 2,700 שקל, תביא לכך שילדיה של האם הנכה יישארו ללא מזונות. הקצבה ניתנה לנכה כדי לאפשר את מימון הצרכים המוגברים הנובעים מהנכות, אך תקנות הביטוח הלאומי לא רואות כך את פני הדברים. לדידן, הקצבה היא עוד דרך לממן את מזונות הילדים, לאחר שהאב נמנע מלשלמם.

מהם סיכויו של ילד נטול מזונות לאם נכה להיהפך לאזרח מועיל בחברה? נקודת האיפוס אינה אות מתה, היא מיושמת באופן יומיומי בישראל, קושרת את הכנסות האם למילוי צורכיהם הבסיסיים ביותר של ילדיה ומדיחה באופן יומיומי ילדים ואמהותיהם לעוני.

להגנת המוסד לביטוח הלאומי יש לומר כי הוא פועל נגד האבות סרבני המזונות, מעקל את משכורותיהם, מונע מהם לצאת מישראל ונוגס בנכסיהם, אך כאשר אין כספים שניתן לקחת מהאב - משום שהאב מובטל, פושט רגל, או פשוט מעלים את הכנסתו מהביטוח הלאומי - האם אינה מקבלת מענה למצוקתה.

המדינה, באמצעות תקנת נקודת האיפוס, מעודדת נשים המגדלות את ילדיהן בגפן לא לעבוד, לא להרוויח, או להסתיר את הכנסתן, לשחר אחר נדבות מקרובי משפחה, ולהפקיר בלי משים את עתידם של ילדיהן לעוני ולבערות.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בדיני משפחה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#