"אומרים שהמדינה לא שלנו. השיח כאן צריך להראות שותפות" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אומרים שהמדינה לא שלנו. השיח כאן צריך להראות שותפות"

בפאנל שעסק בשילוב ערבים בכלכלה טענו המשתתפים, כי יש צורך בהקצאת משאבים רבה יותר למגזר וכי הבעיות מתחילות בכך שהאוכלוסייה היהודית לא מכירה אותו מספיק

>> בפאנל שעסק בנושא שילוב ערבים בכלכלת ישראל, דנו המשתתפים בחסמים המונעים את השילוב של הערבים בכלכלה וניסו להבין מי האחראים. את הפאנל הנחתה מירב ארלוזורוב, פרשנית בכירה ועורכת מדור הדעות ב-TheMarker, וג'ידא רינאווי-זועבי, מנכ"לית מרכז אינג'אז לקידום הרשויות הערביות.

ראש עיריית שפרעם, נאהד חאזם, אמר כי המגזר הערבי רוצה להתקדם - אבל ללא אפליה מתקנת. "יש לנו את הכישורים והאמצעים שבכוחות עצמנו נמלא כל תפקיד במשרדי ממשלה או תפקיד כלכלי בחברה גדולה וכיזמים", אמר חאזם. "אנחנו רק רוצים נקודת שוויון". מוחמד דראושה, מנכ"ל משותף ביוזמות קרן אברהם טען כי "אומרים לנו שהמדינה לא שלנו, וחוסר היציבות שעדייין נמשך בגלל אמירות של ליברמן ושרים אחרים נותן תחושה של קרקע לא יציבה. השיח צריך להראות לגיטימיציה ושותפות". דראושה הוסיף כי "בצפון אירלנד, כשרצו לקדם את השילוב של האוכלוסייה האחרת, ומינו ראש ממשלה קתולי. בישראל הקימו רשות בתקציב מוגבל של 700 מיליון".

בעיה נוספת שעליה הצביע דראושה היא המחסור בהון. "כשהקימו את נצרת עילית, קודם הקימו מפעל ואחרי זה הביאו את האוכלוסייה - בניגוד ליחס לנצרת. המדיניות הזו הביאה לשוליות של הכלכלה הערבית. זה לא מקרי שיש כזה שיעור של תושבים מתחת לקו העוני".

ראמזי חלבי, לשעבר ראש מועצת דלית אל-כרמל ומרצה על תעסוקה ערבית, הצביע על כך שאזרח ערבי מרוויח 60% לעומת אזרח יהודי וכי קיימת בעיה של שיעורי אבטלה גבוהים במגזר. על השאלה מדוע אין ניהול פיננסי תקין ברשויות, השיב חלבי כי "צריך לשקם את הבעיה הזו, אבל בנוסף, אין הפניה של מפעלים. אינטל בקרית גת נהנתה מהשקעה של 600 מיליון דולר. אין השקעות כאלה במגזר הערבי. ההישג העיקרי כיום הוא העלאת שיעור הגבייה של מסים ברשויות. ראשי הערים מבינים שבלי גבייה לא ניתן יהיה להתקדם", אמר חלבי.

רון גרליץ, מנכ"ל משותף בעמותת סיכוי, הצביע על כך שרוב אמצעי הייצור במשק הם במגזר היהודי, ולכן קשה ליישם שינוי ללא תשתיות ואמצעי ייצור. "השלטון המקומי הערבי נמצא במצוקה פיננסית גדולה מאוד. שיעור תשלומי הארנונה ממגורים הוא חלק קטן המתקציב. גם 100% גבייה לא ישדרגו את המצב ויעשו שינוי משמעותי - גם אם צריך לעשות זאת", אמר גרליץ. "לגופים עם מעט כסף יש יכולת מועטה לפיתוח. אנחנו עובדים מול הממשלה לקידום הקצאת משאבים לחברה הערבית ויש יותר פקידים שמוכנים לעשות זאת. הממשלה מעוניינת, אבל לא מספיק - וזה רחוק מההיקף הדרוש. צריך להעביר משאבים מהמגזר היהודי. על הרשות לפיתוח כלכלי אפשר להגיד רק מלים טובות, אבל התקציב שלה מוגבל ביחס לאי-שוויון שקיים בשאר המשרדים הממשלתיים. הבסיס לפיתוח כלכלי הוא חלוקה שוויונית של כל משרדי הממשלה", הוסיף גרליץ.

זיאב אבו-חבלה סבור כי הממסד היהודי לא רוצה את הערבים כחלק אינטגרלי. "התוכניות הן קוסמטיות", אמר. "דו"ח טרכטנברג התייחס אלינו כבני מיעוט. צריך להתייחס אלינו כחלק משמעותי - מליון וחצי איש. אנחנו כמו מחצית מאוכלוסיית קטאר וחמש פעמים אוכלוסיית מיקרונזיה", אמר אבו-חבלה. "השלטון המקומי לא מוביל אותנו לדרוש את מה שמגיע לנו מהשלטון המרכזי. אנחנו לא מגובשי מטרה. אין לנו מפלגה אחת ויחידה שממצה את פוטנציאל הבוחרים", סיכם אבו-חבלה.

שילוב ושיפור

אל המשתתפים הופנתה השאלה אם יכול להיות שחלק מהבעיה של האוכלוסייה הערבית שהיא חיה בגיטאות המדירים אותה מהכלכלה וממערכת החינוך היהודית?

לדברי חאזם, מכיוון שאין למגזר הערבי מקומות תעסוקה, הם פועלים כל הזמן במגזר היהודי. לדבריו, "האוכלוסייה פתוחה ורוצה בשילוב ושיפור המצב הכלכלי".

מוחמד דראושה שאל אם אפשר להסכים על מקצועות ליבה אחידים. כלומר, שלא תהיה מתמטיקה לערבים ומתמטיקה ליהודים. "ליבה אחידה תכשיר את הבוגרים להשתלב ביחד בצורה שוויונית. זה ימנע כניסה לשוק מנקודת מצב מוחלשת. בתחום ההשכלה יש בעיה שנובעת מפערי רמה. למשל, יש 15 אלף מורות ערביות אקדמיות מובטלות. או עורכי הדין שלא מצליחים להשתלב באקדמיה אז הולכים ללמוד בירדן. יש 5,000 סטודנטים ערבים שלומדים רוקחות בירדן. מה הם יעשו כשיחזרו ובישראל יש ביקוש ל-400 רוקחים מדי שנה? אולי מדינת ישראל תסייע להם להקים את חברת טבע הבאה?. בלי השקעות ופיתוח הון לא תצמח כלכלה ערבית", אמר דראושה.

רמזי חלבי הצביע על החשיבות של הקמת אזור תעשייה משותף עם יישובים יהודיים. "אנחנו צריכים להקים קואליציה של הפריפריה נגד מדינת תל אביב. בנוסף, כדי להתגבר על הבידול, היזם הערבי צריך להתגבר על הנטייה להסתגר בקהילה - לצאת מהניהול המשפחתי, ולהיעזר במימון מבחוץ. צריך גם לפתוח שווקים ברמה ארצית. חברת קפה נחלה, תעשיות רושדי ואחרים הם דוגמאות ליזמים ערבים שפרצו את המחסומים.

איך מקרבים בין האוכלוסיות

גרליץ ציין כי היתרון של מקומת עבודה משותפים שבהם יש שוויון בתעסוקה הוא בהשפעה על מערכת היחסים ועל מעגלי ההשפעה של היהודים וערבים לתוך החברה שלהם. עם זאת, גרליץ סייג את דבריו ואמר כי על רקע המהלכים בציבוריות לפגיעה בציבור הערבי בשיח הפוליטי, קשה לבודד את המציאות הכלכלית מההשפעה השלילית, ולכן האליטה הכלכלית לא יכולה לשתוק מול תהליכים שמתרחשים בפוליטיקה.

חאזם אמר כי "האוכלוסייה היהודית לא מכירה את האוכלוסייה הערבית. יש שינוי מסוים בשנה האחרונה בזכות התקשורת ועמותות, אבל מה שרואים בטלוויזיה על המגזר הערבי לא יעודד אף אחד. זה המקור של הבעיה. כשבאים יהודים ומסתובבים בשפרעם, הם לומדים להכיר - לעומת מי שגר בתל אביב ולא מכיר", אמר. "אם רוצים לשנות משהו, צריך להתחיל משיתופי פעולה - בבתי ספר, דרך תקשורת שתקרין את המציאות. כל עוד הממשלה לא רואה בנו שותף לפיתוח המדינה, נישאר באותו מקום. יש גם אחריות עלינו, אבל לא אנחנו מחזיקים בשלטר. אין לנו נציגות בממשלה או במשרדי הממשלה".

בנוגע לתעסוקת ערבים בחברות יהודיות אמר זיאד כי בתקופתו הוא היה הערבי היחיד שעבד בקסלמן וקסלמן. "המשרדים הגדולים נוטים לא להעסיק ערבים", אמר. "הגיע הזמן שיהיה מדד חברתי שיבדוק כמה מעסיקים ערבים".

שאולי כצנלסון, המנהל פרויקט במכון היצוא לשילוב יזמים ערבים, ציין מהקהל כי הגיע הזמן לקחת אחריות מהצד הערבי. "אנחנו מתחננים ומפרסמים בעיתונות הערבית, אבל לא ראיתי חבר כנסת או אדם ציבורי מהעולם הערבי שייתן רוח גבית לפיתוח היצוא. זה סימפטום. החברה הערבית שקועה בעצמה".

אחריות המנהיגות הערבית

דראושה הצביע על כך שדוחקים החוצה את המנהיגות מאז ממשלת רבין וכי הפתרון הוא הגברת שיעור ההשתפות בבחירות. "המדיניות היא הכפשה של הציבור הערבי ושל המנהיגים היהודים שרק חשבו להיכנס לקואליציה עם ערבים", אמר. "ב-1999 היה שיעור הצבעה של 78% כי האמינו שישתלבו פוליטית באופן שוויוני. לצערי, אהוד ברק חשב שהערבים טובים רק להצבעה ולא לשבת סביב השולחן. מאז, המנהיגות יוצאת מהציבוריות".

ג'ידא רינאווי-זועבי ציינה כי האוכלוסייה הערבית עוברת תהליך משמעותי כמו העולם הערבי. "יש דור חדש של פוליטיקאים ערבים שמדברים אחרת ולוקחים אחריות מסוג אחר", אמרה. חלבי הסכים עמה והוסיף כי "האג'נדה של הפוליטיקאים לא עוסקת מספיק בכלכלה. לא שמענו את קולם במחאה - וגם לא את הציבור הערבי. צריך להתמקד בתהליכים הכלכליים יותר.

אבו-חבלה הוסיף כי "ההנהגה שלנו פיספסה את המחאה החברתית. היה כשל מנהיגותי. אנחנו רוצים להשפיע וחייבים להצביע בכנסת ולמצות את מלוא הפוטנציאל. שכל ראש ממשלה יבוא לנגב חומוס לקראת הבחירות".

-

פאנל שילוב ערבים בכלכלת ישראל

מנחות: מירב ארלוזורוב, פרשנית בכירה ועורכת מדור דעות, TheMarker

ג'ידא רינאווי-זועבי, מנכ"לית מרכז אינג'אז לקידום הרשויות המקומיות הערביות

משתתפים: רון גרליץ, מנכ"ל שותף בעמותת סיכוי

מוחמד דראוושה, מנכ"ל יוזמות קרן אברהם

זיאד אבו-חבלה, דוקטורנט, רו"ח וכלכלן, הפקולטה למינהל עסקים אוניברסיטת תל אביב

נאהד חזאם, ראש עיריית שפרעם

ד"ר רמזי חלבי, לשעבר ראש מועצת דלית אל כרמל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#