שרי התיירות ואיכות הסביבה: "ההסכם עם חברת כיל יפגע בים המלח בטווח הארוך" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שרי התיירות ואיכות הסביבה: "ההסכם עם חברת כיל יפגע בים המלח בטווח הארוך"

גלעד ארדן הודיע שיקרא לממשלה לפתוח מחדש את הדיון בסוגיית המיסוי על כיל  החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הגנה על ההסכם: "חלק המדינה והציבור מרווחי מפעלי ים המלח יגדל"

תגובות

>> "על הממשלה להכריז על אזור ים המלח כאזור עדיפות לאומית, להשקיע בו משאבים ולהקים קרן מיוחדת של מיליארד שקל מרווחי כריית האשלג" - כך תבע אתמול שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, בדיון שקיימה ועדת הכספים בנושא ההסכם עם חברת כימיקלים לישראל (כיל).

מיסז'ניקוב מתנגד להסכם שהושג בין משרד האוצר לכיל בנוגע לתמלוגים שמשלמת החברה. "בלי הזרמה של מיליארד שקל לפיתוח תיירות כלכלי וסביבתי בים המלח - תוך הכללתו במפת אזורי העדיפות הלאומית בתיירות - ייסתם הגולל על האזור", טען מיסז'ניקוב. "ההזדמנות הלאומית להבטיח את עתידו של ים המלח לא תחזור על עצמה".

גם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, תקף את ההסכם. "החלטת הממשלה היתה מוטעית ולא הביאה בחשבון את כל האינטרסים התיירותיים והסביבתיים, ואף לא דאגה להגדיל את חלקו של הציבור ברווחים מכריית האשלג", אמר ארדן. "שאיפת האוצר היא למקסם רווחים בלבד, אך ים המלח איננו אמבטיה עם מינרלים שיש למקסם את הרווחים ממנו, אלא משאב טבע חיוני ביותר למדינה שעומדת להיות הצפופה ביותר בעולם המערבי".

ארדן הודיע שיקרא לממשלה לפתוח מחדש את הדיון בסוגיית המיסוי על כיל. "התשואה של כיל על ההון, שמגיעה ל-33.5%, נחשבת גבוהה מאוד ביחס לחברות דומות בעולם, ולכן אפשר להתחשב בהם קצת פחות", סיכם ארדן.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) טען כי "מכרו את נכסי המדינה במחירים מצחיקים, ועתה יש לוודא פיצוי הולם לציבור ולמדינה".

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הגנה על ההסכם ואמרה כי "חלק המדינה והציבור מרווחי מפעלי ים המלח יגדל". לדברי החשבת, כיל תישא בעיקר ההוצאות על קציר המלח ותשלם יותר תמלוגים, מה שיטיב עם כל אזרחי המדינה. היא הוסיפה כי הזיכיון שניתן לה הוא עד 2030, והמדינה תרוויח מהעלאת התמלוגים. סוגיית המסים שכיל תשלם למדינה טרם נפתרה עקב השינויים שהתרחשו בעקבות הוצאת כריית האשלג מהחוק לעידוד השקעות הון.

רוב חברי הכנסת הביעו התנגדות נחרצת להסכם. ח"כ דב חנין (חד"ש): "מפקירים פעמיים את אחד ממשאבי הטבע יוצאי הדופן שלנו: פעם אחת סביבתית ופעם שנייה כלכלית. מחד, המנגנון שנקבע מתמרץ את הגברת כריית המלח ועקב כך הסבת יותר נזקים לאזור ים המלח, ומאידך לא הקימו קרן ולא התחייבו במפורש לפיתוח האזור בעקבות הגדלת התמלוגים".

ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) הביע תסכול מאופן הפרטת מפעלי ים המלח, ומכך ש"אפילו עכשיו, כשיש הזדמנות, לא מתקנים כראוי את האיוולת שנוצרה עוד ב-1995".

ח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו), שהגיש הצעת חוק להקמת קרן לשיקום ים המלח, הביע תמיהה על "היעדר לוביסטים בדיון", ורמז כי "ייתכן שבעלי מפעלי ים המלח מרוצים מההסכם שגובש עם האוצר, ועל כן אינם פועלים עוד בעניין".

ח"כ שי חרמש (קדימה) תמך בהסכם ואמר כי "לכיל יש חלופה לכריית אשלג בחו"ל. מדובר במעסיק הגדול ביותר בנגב, וטוב שהדבר הובא בחשבון בעת שינוי הסכם התמלוגים עם החברה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#