ארדן ומיסז'ניקוב: "ההסכם בין האוצר לכיל יפגע בים המלח בטווח הארוך" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארדן ומיסז'ניקוב: "ההסכם בין האוצר לכיל יפגע בים המלח בטווח הארוך"

השר ארדן: "ים המלח איננו אמבטיית מינרלים למיקסום רווחים"; החשבת הכללית: הגדלנו משמעותית את חלק המדינה מרווחי מפעלי ים המלח

תגובות

"על הממשלה להכריז על האזור כאזור עדיפות לאומית, להשקיע בו משאבים ולהקים קרן מיוחדת בסך מיליארד שקלים מרווחי כריית האשלג" - כך תבע היום שר התיירות סטס מיסז'ניקוב בדיון שקיימה ועדת הכספים בנושא ההסכם עם כימיקלים לישראל.

TheMarker

מיסז'ניקוב, המתנגד להסכם שהושג בין האוצר לכיל, אמר כי "בלא הזרמת מיליארד שקלים לפיתוח תיירותי כלכלי וסביבתי בים המלח, תוך הכללתו במפת איזורי העדיפות הלאומית בתיירות, ייסתם הגולל על ים המלח. ההזדמנות הלאומית להבטיח את עתידו של ים המלח לא תחזור על עצמה".

מיסז'ניקוב התייחס להיעדר התייחסות מספקת לנושא הפיתוח הכלכלי-תיירותי של אזור ים המלח בהסכם. "אזור ים המלח מבוזבז כלכלית ותיירותית, ולא ניתן לבנות על שני סוגי התיירות הקבועים שלו - תיירות מרפא ותיירות ועדי עובדים. אנחנו שמחים על-כך שעקב האפשרות להצפת המלונות לא קודם הפתרון שבו האוצר בחר מלכתחילה, להזיז את המלונות, שהוא יותר זול. ברור שיש לבצע קציר מלח מקרקעית הים אך אין בכך די".

TheMarker

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן (ליכוד) אמר ש"החלטת הממשלה היתה מוטעית, לא לקחה בחשבון את כל האינטרסים התיירותיים והסביבתיים ואף לא דאגה להגדיל את חלקו של הציבור ברווחים מכריית האשלג". לדבריו, "הבעיה נעוצה בתהליך שהוביל האוצר עד לקבלת ההחלטה בחוסר שקיפות מוחלט. האוצר נוהג בהתנשאות ובכוחנות מול משרדי ממשלה אחרים ולכן אינו מתייעץ עימם בניגוד ליחסו לבעלי ההון מולם הוא מנהל מו"מ".

"שאיפת האוצר היא מיקסום רווחים בלבד, אך ים המלח איננו אמבטיה עם מינרלים שיש למקסם את הרווחים ממנו, אלא משאב טבע חיוני ביותר למדינה שעומדת להיות הצפופה ביותר בעולם המערבי".

ארדן הודיע שייקרא לממשלה לפתוח מחדש את סוגיית המיסוי. "התשואה של כיל על ההון, 33.5%, גבוהה מאוד ביחס לחברות דומות בעולם ולכן אפשר להתחשב בהם קצת פחות", סיכם.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) טען כי "מכרו את נכסי המדינה במחירים מצחיקים, ועתה יש לוודא פיצוי הולם לציבור ולמדינה". גפני הודיע ש"בימים הקרובים, הוועדה תידרש להחליט בסוגיית ההסכם שהושג בין האוצר לכיל בנושא קציר המלח והתמלוגים תוך התייחסות לארבעה נושאים: האם התמלוגים הועלו בשיעור מספיק ביחס לרווחי כיל ממשאב טבע של המדינה, האם יש להקים קרן לשיקום הסביבה והתיירות באזור או להסתפק בהתחייבות שלטונית בעניין, האם במקום מו"מ בין האוצר לכיל היה צריך להקים ועדה ציבורית כוועדת ששינסקי בעניין הגז והאם יש לקדם חוק להגנה על סביבת ים המלח".

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הגנה על ההסכם במסגרת הדיון, ואמרה כי "חלק המדינה והציבור מרווחי מפעלי ים המלח יגדל". בויאנג'י הסבירה: "כיל תישא בעיקר ההוצאות על קציר המלח ותשלם יותר תמלוגים, מה שיטיב עם כל אזרחי המדינה. הזיכיון שניתן לה הוא עד 2030, והמדינה תרוויח מהעלאת התמלוגים. סוגיית המסים שכיל תשלם למדינה טרם נסגרה עקב השינויים שהתרחשו בעקבות הוצאת כריית האשלג מהחוק לעידוד השקעות הון. שיעור התמלוגים עלה מ-5% ל-10%, מעל 3 מיליון טון. ערב ההפרטה מי שקנה את החברה קיבל מכתב מממשלת ישראל שבו הממשלה הסכימה ב- 1995 שהדרישה להעלאת התמלוגים מ-5% ל-10% תעשה רק לאחר 2010 ורק בגין כרייה מעל 3 מיליון טונות".

TheMarker

עבאדי-בויאנג'ו סיכמה: "ה-Government Take שנקבע הוא ראוי, התמלוגים הוכפלו והמסים צפויים לנוע בין 50% ל-60% על פעילות הכרייה. בנוגע לשמירת הסביבה הקמנו ועדה שתגיש את מסקנותיה בתוך 45 יום ונפעל בהתאם".

רוב חברי הכנסת הביעו התנגדות נחרצת להסכם. ח"כ דב חנין (חד"ש): "מפקירים פעמיים את אחד ממשאבי הטבע יוצאי הדופן שלנו - פעם אחת סביבתית ופעם שנייה כלכלית. מחד, המנגנון שנקבע מתמרץ את הגברת כריית המלח ועקב כך הסבת יותר נזקים לאזור ים המלח ומאידך, לא הקימו קרן ולא התחייבו במפורש לפיתוח האזור בעקבות הגדלת התמלוגים".

טס שפלן

ח"כ ניצן הורוביץ (מר"צ) הביע תסכול מאופן הפרטת מפעלי ים המלח, ומכך ש"אפילו עכשיו, כשיש הזדמנות, לא מתקנים כראוי את האיוולת שנוצרה עוד ב-95'". ח"כ משה מוץ מטלון (ישראל ביתנו) הביע תמיהה על "היעדר לוביסטים בדיון" ורמז ש"ייתכן שבעלי מפעלי ים המלח מרוצים מההסכם שגובש עם האוצר ועל-כן אינן פועלות עוד בעניין".

ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) אמרה כי "המפעלים נמצאים שם לא רק בגלל שמדובר בפריפריה אלא בגלל חומרי הגלם שנמצאים שם, ולכן אין צורך אמיתי להתייחס אליהם כאל מפעלים שנוסדו על-מנת לרומם את הפריפריה".

ח"כ שי חרמש (קדימה) תמך בהסכם ואמר כי "לכיל יש חלופה לכריית אשלג בחו"ל. מדובר במעסיק הגדול ביותר בנגב וטוב שהדבר נלקח בחשבון בעת שינוי הסכם התמלוגים עם החברה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#