את מי שכחו משרדי הממשלה - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

את מי שכחו משרדי הממשלה

על הממשלה להפסיק להכריז מצד אחד על שילוב ערבים בתעסוקה הולמת ומצד שני לחסום בפניהם את אותה התעסוקה בדיוק

תגובות

בפני איש המחשבים הערבי עומדות כמה חומות החוסמות בפניו כר פורה של עבודה במשרדי הממשלה, המעסיקה הגדולה ביותר במשק.

זהו דבר פרדוקסלי, שכן המדינה עצמה החליטה למנוע מצב שבו ערבים לא יועסקו בשירות הציבורי ויודרו ממנו. לשם כך כללה את המגזר הערבי בחובת ייצוג הולם בתעסוקה לקבוצות מיעוט בשירות המדינה. ובכל זאת משהו השתבש ביישום.

בלומברג

כדי לעקוב אחר השיבוש הזה, צריך להתחיל מכך שהמדינה החליטה כבר לפני שנים להפריט כמעט לגמרי את עבודות המחשוב הדרושות לה באופן שוטף ויומיומי. כל זה טוב ויפה, אך בדרך להפרטה היא שכחה להחיל את חובת הייצוג שקבועה בחוק על המכרזים שהיא מוציאה לחברות חיצוניות. הדבר הביא לכך שחברות מחשוב שזוכות במכרזים ממשלתיים לפיתוח או לתחזוקת מערכות במאות מיליוני שקלים אינן מעסיקות ערבים כלל. בחלק מחברות המחשוב שפועלות בשוק המכרזים הממשלתיים אין אפילו מפתח ערבי אחד בין מאות עובדיהן.

מתברר גם שדרישות מסוימות הנפוצות במכרזים מונעות באופן עקיף מערבים להיכנס לשירות המדינה או להתקבל לעבודה באחת מאותן חברות מחשוב. למשל, הדרישה היבשה כי לכל תפקיד צריך עובד עם שנתיים ניסיון לפחות, גם לתפקיד הזוטר ביותר. דרישה כזאת מונעת מבוגרי אוניברסיטאות ערבים (וגם יהודים שלא עסקו בצבא במקצועות טכנולוגיים), שרובם ככולם חסרי ניסיון, להתקבל לעבודה. זוהי דרישה ביורוקרטית, שאינה הכרחית באופו גורף ובטח לא לעובדים זוטרים.

אחד החסמים המובנים כלפי ערבים בתוך מכרזי הממשלה, נעוץ בעובדה שחלק גדול מתקציבי המחשוב הממשלתיים מממנים פרויקטים ביטחוניים. פרויקטים כאלה סגורים לחלוטין בפני ערבים. אבל גם אם נתעלם ממכרזים מסווגים, עדיין יש לא מעט מכרזים אזרחיים שהחברות הזוכות בהן לא מצטיינות בהעסקת ערבים, בלשון המעטה. בין המכרזים אפשר להזכיר כמה מכרזי ענק של מערכות ממשלתיות שפותחו בעשר השנים האחרונות, כמו מרכב"ה, ממשל זמין, מזור ותהיל"ה. מכרזים אלה פותחו בתקציב של יותר ממיליארד שקל ללא ייצוג של אנשי מחשבים ערבים כלל.

כדי לשנות את המצב ולפתוח בפני איש המחשבים הערבי גם אפשרויות תעסוקה נרחבות וגם כניסה לעולם היי-טק, על מדינת ישראל לנקוט מדיניות של עידוד עבודה עם חברות טכנולוגיות בפריפריה וביישובים ערבים. בנוסף, עליה להקצות שיעור מסוים מהמכרזים האזרחיים לחברות בפריפריה, באזורי ריכוז יישובים ערביים.

כדי לעודד זאת, הממשלה צריכה לסבסד חברות IT שמבצעות מכרזי מחשוב ממשלתיים בפריפריה. הרי היא משקיעה הון בסבסוד תעסוקה בפריפריה לחברות אחרות, אז למה לא גם במקרה זה? בנוסף, על הממשלה להקצות בכל מכרז שיעור העסקה מסוים למהנדסים מתחילים אך בעלי השכלה והכשרה מתאימים.

על הממשלה להפסיק להכריז מצד אחד על שילוב ערבים בתעסוקה הולמת ומצד שני לחסום בפניהם את אותה התעסוקה בדיוק. נכון עושים נבחרי הציבור שטוענים כי הדרך לצמצום הפערים נמצאת בתעסוקה, נכון אומרים אנשי היי-טק הפועלים בצפון כי שם מצאו כר פורה של אנשי מחשבים ערבים מוכשרים. נכון בעיקר תעשה הממשלה אם תיתן דוגמה ותפתח דלתות לצעירים וצעירות רבים שממתינים להזדמנות שווה.

הכותבת היא מנכ"לית ארגון צופן, המקדם תעסוקת ערבים בענף ההיי-טק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#