הגיע הזמן לרענן את שיטות הניהול - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגיע הזמן לרענן את שיטות הניהול

הרפורמה המיוחלת של טרכטנברג בשירות הציבורי מחייבת שינוי מקיף לא רק בשיטות הניהול והתמרוץ של עובדים, אלא גם עיצוב מחדש של יחסי העבודה

2תגובות

בעוד כולם עסוקים בלהספיד את דו"ח טרכטנברג, החלטת הממשלה לאמץ את ההצעה מהדו"ח לקדם רפורמה בשירות הציבורי היא בעלת חשיבות מרובה. קשה לראות אנשים יוצאים לרחובות בקריאה לרפורמה בשירות המדינה, אך דווקא רפורמה זו עשויה בטווח הבינוני והארוך להשפיע בצורה משמעותית ביותר על איכות החיים בישראל.

קצב השינויים המואץ של המאה ה-21 והצורך להתחרות בזירה הגלובלית, מאלצים את שירות המדינה להשתנות ללא הרף. זאת, תוך שמירה על ערכי הליבה שלו, כמו טוהר המידות ואמות מידה שוויוניות. אל מול אתגרים אלה, שירות המדינה בישראל עדיין נשען על שיטות ניהול מיושנות ועל היעדר תמריצים למצוינות.

דניאל בר און

הניסיונות בעשורים האחרונים להוביל רפורמה מקיפה נכשלו. כעת, דווקא בעקבות המחאה החברתית וכחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג, הממשלה אישרה את מתווה הרפורמה לניהול ההון האנושי בשירות המדינה והקימה ועדה לשם גיבוש תוכנית ליישומה. הרפורמה המיוחלת בשירות הציבורי מחייבת שינוי מקיף לא רק בשיטות הניהול והתמרוץ של עובדים, אלא גם עיצוב מחדש של יחסי העבודה.

מכון ראות הניח כבר לפני שנתיים על שולחן הממשלה מסמך עקרונות לרפורמה מקיפה תחת הכותרת "פלקסיקיורטי בשירות המדינה" (ששאב השראה ממודל התעסוקה שפותח בדנמרק). מטרת הרפורמה היא ליצור מערך איזונים בין ביטחון העובדים לגמישות מצדו של המעסיק. במרכזה - טיפוח מתמשך של ההון האנושי של העובדים בשירות המדינה. הנה עקרונותיה המרכזיים, שגובשו בעקבות מחקר בינלאומי אודות ניהול כוח האדם בשירות הציבורי של כמה מדינות מובילות.

* גמישות לצד ביטחון: העובדים הוותיקים של שירות המדינה יידרשו לוותר על הקביעות הנהוגה כיום בתמורה לכמה צעדים שיבטיחו את ביטחונם התעסוקתי: הכשרות מקצועיות לצד הקמת מרכזי השמה ורשת ביטחון שנועדו לסייע לכל מי שיעזוב את שירות המדינה.

* ניידות לרוחב השירות: אחד הנכסים של שירות המדינה הוא מגוון האפשרויות הגלומות במעבר של עובדים בדרגים שונים בתוך המערכת. כך ניתן יהיה להעשיר את הידע הקולקטיבי של המערכת, ובנוסף לפתור בעיות כוח אדם.

* ביזור סמכויות: יצירת מערכת יחסים חדשה בין נציבות שירות המדינה למשרדי הממשלה ויחידות הסמך, כאשר האחרונים מקבלים יותר סמכויות בגיוס ובהכשרת העובדים, והנציבות הופכת למטה המקצועי האמון על טיפוח העובדים.

* שותפות עם ארגוני העובדים: כדי לוודא שהשינוי יהיה בר קיימא, הרפורמה חייבת להיות מיושמת בשיתוף ארגוני העובדים ולא כמהלך חד צדדי. יהיה לכך מחיר, אך הניסיון מלמד כי אין דרך אחרת. ניתן לקבל השראה מתהליך דומה שנעשה בהסכמה במעצ, ששיפר מאוד את ביצועי החברה.

* טיפוח האתוס: סוגיית הגמישות הניהולית עשויה לבלבל. להבדיל מהמגזר העסקי, שירות המדינה, באמצעות הנציבות, נדרש בראש ובראשונה לטפח בקרב עובדיו תחושת אחריות של משרתי ציבור. כך, ניתן יהיה להפוך את שירות המדינה למקום עבודה מבוקש המשלב בין תחושת שליחות, אתגר מקצועי וטיפוח מתמשך של ההון האנושי של עובדיו.

בעוד שאר ההמלצות התקציביות של ועדת טרכטנברג מעוכבות עקב חוסר הרצון או היכולת לקצץ בתקציב ביטחון, הרפורמה בשירות המדינה אינה מחייבת הוצאה תקציבית משמעותית. באמצעות העלאת הסוגיה לסדר היום הציבורי ונחישות פוליטית, ניתן לשפר את הביצועים של המערכת ולהתאימה לאתגרי המאה ה-21.

הכותב הוא ראש התחום הכלכלי-חברתי במכון ראות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#