ה"אפקטיביות" בפרסומת למאבק בהתקרחות - בעיקר בטלוויזיה - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ה"אפקטיביות" בפרסומת למאבק בהתקרחות - בעיקר בטלוויזיה

בפרסומות של חברת MSD שבהן נכתב "עם כזאת אפקטיביות קשה להישאר סקפטי", המונח "אפקטיביות" מתייחס ליעילות הקמפיין, ולא של התכשיר

25תגובות

>> קשה היה לפספס בשנה האחרונה את קמפיין ה"סקפטים" של חברת MSD לתכשיר נגד התקרחות: החברה, שמשווקת את פרופסיה, מבססת את הקמפיין על כך שציבור הגברים איבד אמון בתכשירים נגד התקרחות, ולכן הוא "סקפטי". לכן, המסר בקמפיין הוא שאין מקום לסקפטיות כזו, מכיוון שיש טיפולים שהוכחו כיעילים באופן מדעי.

הסלוגנים שליוו את הקמפיין, שעלה בשנה שעברה ונמשך גם השנה, הם: "סקפטיות עלולה להוציא אותך קירח - קבע עוד היום תור לרופא עור", "מי שלא מאמין נושר", "לוויליאם (הנסיך הבריטי המקריח - ר.ל.ג) יש דרך להסתיר את הסקפטיות. במקרה שלך עדיף לפנות לרופא עור".

שם התרופה של MSD, פרופסיה, אינו מוזכר בפרסום, משום שהחוק בישראל אינו מתיר לפרסם תרופות מרשם בשמן. לפיכך, מעלות החברות קמפיינים עקיפים שבהם מובלטת הבעיה הרפואית, שם החברה והפניה לרופאים.

אלא שקמפיין המודעות האחרון של החברה מרים לא מעט גבות. בקמפיין, שכולל שילוט חוצות ובאנרים באינטרנט, נכתב בגדול: "עם כזאת אפקטיביות קשה להישאר סקפטי". ואולם מתברר כי המונח "אפקטיביות" לא מתייחס ליעילות התכשיר שמשווקת החברה, אלא דווקא ליעילותו של הקמפיין: "איגוד השיווק הישראלי והמרכז הישראלי לניהול (מי"ל) בחרו במהלך 'נלחמים בתופעת הסקפטיות' כאפקטיבי ביותר ל-2011", נכתב בכוכבית מתחת לסיסמא.

האם אין מדובר בהטעיה של הציבור? לדברי היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, עו"ד זאב פרידמן, "המועצה סבורה כי צרכן עלול לטעות בין האפקטיביות הנטענת בפרסום למהלך השיווקי לבין האפקטיביות העלולה להשתמע כאפקטיביות המוצר. כזכור, מאחר שחוק הגנת הצרכן אוסר לעשות מעשה או מחדל, שדי לאוסרו אם עלול הוא להטעות צרכן בפרט מהותי בעסקה, ובמקרה זה אפקטיביות המוצר, נראה כי תיקון המודעה יכול להיעשות על ידי הסרת הכיתוב האמור".

במשרד הבריאות, לעומת זאת, לא חושבים שיש בעיה במודעה: "במודעה מופיע שם היצרן בלבד, ולפני התקנות ונוהל פרסום, לא ניתן להתייחס אליה כפרסומת לתרופה. כמו כן, מדובר בתרופה שנרשמה על ידי משרד הבריאות להתוויה של טיפול בהתקרחות גברית, ואנו לא רואים בפרסום זה חריגה מתנאי הרישום של התרופה".

לאחרונה נאלצה חברת MSD להסיר מהפרסומות שלה את ד"ר צחי שלקוביץ', רופא העור שהיה הפרזנטור של התרופה, בעקבות פנייה של יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית פרופ' אבינעם רכס. הלשכה לאתיקה פרסמה נייר עמדה האוסר על שימוש ברופאים בפרסום מוצרים רפואיים - עמדה שאומצה על ידי משרד הבריאות שפרסם הנחייה מחייבת בנושא.

מ-MSD נמסר בתגובה: "מזה כמה שנים MSD נלחמת בתופעת השרלטנות בתחום וחיזוק אמון ציבור הגברים ביכולתם לטפל בבעיה באמצעים רפואיים יעילים, תוך פנייה לסמכות המקצועית הנכונה - רופאי העור - באמצעות מסע הסברה מתמשך באמצעי המדיה השונים. מסע ההסברה אינו מתייחס למוצר ספציפי, אלא נועד להעלות את מודעות הציבור לעובדה שקיימים טיפולים מדעיים מוכחים מחקרית, המאושרים על ידי משרד הבריאות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#