גם קידום של מטרה חברתית חייב לעמוד בשוק תחרותי - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם קידום של מטרה חברתית חייב לעמוד בשוק תחרותי

הקיצוצים שחווים אותם ארגונים רק ילכו ויעמיקו, מקומם בסדר העדיפויות הלאומי עלול להישחק ולאורך זמן ישרדו רק ארגונים שיידעו להיערך מבעוד מועד

תגובות

יסודות הפעילות של המגזר הרביעי בעולם ממשיכים להתגבש בקצב מהיר, ומחוללים שינויים מרחיקי לכת בניהול עסקים חברתיים גם בישראל.

אל מול השונות הרבה בין הארגונים, חולקים מנהלים במגזר הרביעי תובנת יסוד משמעותית מרכזית: כדי להוביל לשינוי חברתי אמיתי, חובה עליהם לבנות ולהוביל ארגון רווחי ותחרותי, הפועל בהתאם לעקרונות הניהול העסקי, תוך דגש על חתירה בלתי מתפשרת לאספקת מוצרים או שירותים איכותיים וחדשניים.

דודו בכר

אם עד לפני כמה שנים נהוג היה לחלק את מרחב הפעילות העסקי לשלושה מגזרי פעילות - ציבורי, פרטי ושלישי - ארגונים ועמותות ללא מטרות רווח - הרי שפעילות המגזר הרביעי הדגישה עובדה ברורה: חברה המבקשת באמצעות פעילותה לקדם מטרה חברתית, נעלה ככל שתהיה, חייבת לעמוד בכללי המשחק של שוק תחרותי. בדרך זו היא נהפכת לרלוונטית ויכולה לקדם באופן אפקטיבי את המטרה החברתית לשמה הוקמה. דיונים רבים מתקיימים במטרה להניח את היסודות והעקרונות המנחים לפעילות המגזר הרביעי - אותם עסקים חברתיים שהוקמו לצורך הגשמת מטרות חברתיות מגוונות, ולא לצורך מקסום רווחים לבעלי המניות.

בעיני רבים נחשב זוכה פרס נובל מוחמד יונוס כאב המייסד של המגזר הרביעי. יונוס הקים את הבנק הראשון להלוואות קטנות לעסקים זעירים בבנגלדש, ובמקביל הקים עשרות מיזמים חברתיים שנועדו לייצר הן רווחים והן מטרות של שינוי חברתי. ואכן, ייתכן כי אחד מהזרזים שהאיצו את התהליך היתה ההבנה כי הקיצוצים שאותם חווים אותם ארגונים רק ילכו ויעמיקו, מקומם בסדר העדיפויות הלאומי עלול להישחק, ולאורך זמן ישרדו רק ארגונים שיידעו להיערך מבעוד מועד.

כך, לבניגוד מצב שבו מרבית מהתקציבים של אותן חברות נסמך על תקציבי מדינה, הן החלו להציג חשיבה יצירתית, עסקית ויזמית רחבה. אומצו מתודולוגיות ניהול של המגזר העסקי, אותרו מרכזי רווח, בוצעו השקעות בפיתוח עסקי, נוצרו שיתופי פעולה, עובדים ומנהלים עברו הכשרות, נקבעו יעדים מדידים ותקני איכות המקובלים במגזר העסקי. לא עוד מסכנים המתדפקים על דלתות משרדי ממשלה בשם חמלה כללית - אלא ארגונים מוטי רווחה שלצד זכות הקיום המוסרית שלהם מציגים זכות קיום עסקית ומסחרית.

כאשר מחליטים קברניטי הארגון להתאים את עצמם לעקרונות הניהול העסקי, יש השלכות רוחב על הארגון והעובדים - מקורות ההכנסה החדשים מאפשרים לגוון ולפתח שירותים חדשנים, להשקיע בתשתיות ובמו"פ, להרחיב קווי ייצור והכי חשוב: לשרת את המטרה לשמה נוסד הארגון.

קידום שינוי יסודי בארגון מחייב שימוש במגוון כלים שילוו וידריכו את העובדים וצוות ההנהלה בתוך המהלך, יפחיתו את החרדה והאי-ודאות ויאפשרו גיבוש חזון חדש.

הכותב הוא מנכ"ל חברת המשקם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#