תל אביב טובעת בכסף, הרשויות האחרות קורסות - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תל אביב טובעת בכסף, הרשויות האחרות קורסות

מתוך 256 רשויות בישראל רק כ-50 מצליחות להתפרנס בזכות עצמן

65תגובות

עיריית תל אביב עומדת להתחיל בקרוב בפרויקט גרנדיוזי של שיפוץ טיילת החוף המפורסמת שלה. שיפוץ הטיילת מצטרף לפרויקטי שיפוץ גרנדיוזיים אחרים בעיר - רחבת תיאטרון הבימה, שזה עתה הסתיימה הבנייה מחדש שלה, ושיפוץ שנוי במחלוקת של היכל התרבות, ביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ללא ספק, כל השיפוצים האלה יוסיפו ליופיה של תל אביב ולאטרקטיביות שלה.

לא בכדי מוקד מחאת הדיור פרץ דווקא בתל אביב, העיר שכולם רוצים לחיות בה, ולא בכדי גם תפישת התיירות של ישראל השתנתה לאחר שהתברר כי תל אביב נהפכה לאבן שואבת לתיירות לא פחות מירושלים. תל אביב היא סיפור הצלחה ישראלי ובינלאומי כה גדול, עד שנשאלת השאלה אם העיר - המשופעת בהכנסות - מרשה לעצמה להיכנס לפרויקטי שיפוץ גרנדיוזיים שאינם ממש נחוצים. שיפוץ הטיילת, הבימה או היכל התרבות ללא ספק יוסיפו לתל אביב, אבל האם הם באמת הכרחיים?

תושבי תל אביב לא מטרידים עצמם בשאלה הזו. הם, ככלל, אינם מוטרדים יתר על המידה. הם יודעים שהמדרכות בעיר תמיד יהיו תקינות, השדרות מעוצבות, כיתות הלימוד מסודרות ואפילו בית החולים איכילוב יעמיד לרשותם את מיטב הרופאים בישראל. הם יודעים שהם יקבלו תמיד את השירות העירוני הדרוש להם. ספק אם הם מבינים עד כמה הם בני מזל, משום שבמרבית הרשויות השירותים האלה רחוקים מלהיות מובנים מאליהם.

כך, העיר הבדואית רהט, עם 52 אלף תושבים, קיבלה רק לפני שנה את קו התחבורה הציבורית הראשון שלה. היא גם היישוב הבדואי היחיד שיש בו סניף בנק. מרבית הרשויות הערביות בישראל מוותרות על שירותי רווחה לתושבים, בגלל הדרישה של משרד הרווחה להשתתפות של הרשות ב-25% מהתקציב. זו גם הסיבה לכך שאין מעונות יום כמעט בכל היישובים הערביים בישראל. נתוני התמ"ת מלמדים על כ-30 מעונות מסובסדים, המשרתים יותר מ-400 אלף ילדים ערבים עניים.

בישראל 256 רשויות מקומיות. כ-200 מתוכן מתבססות על מענקי האיזון של משרד הפנים - שנועדו לאזן רשויות שהן גירעוניות בהגדרה. מתוך אלה, כ-60 רשויות נמצאות או נמצאו בתוכניות הבראה. כ-20 רשויות נמצאות בשלב הקיצוני ביותר של תוכנית הבראה - הן מנוהלות על ידי ועדה ממונה, לאחר שמשרד הפנים בחר לפזר את מועצת הרשות הנבחרת לאור מצבה המדורדר של הרשות.

מתוך 256 רשויות, רק כ-50 הן חזקות, המצליחות להתפרנס בזכות עצמן. תל אביב היא הבולטת שבהן. יתר הרשויות נמצאות במצוקה כלכלית ואינן מסוגלות להתקיים ללא סיוע של המדינה. "בישראל יש 50 רשויות שיכולות לקיים את עצמן", אומר ד"ר נחום בן אליה, מומחה לתכנון אורבני, "100-150 רשויות שבקושי מחזיקות את הראש מעל המים, ו-50 שנמצאות בקריסה מתמשכת".

התיאור הזה אינו תיאור משברי. זהו המצב הקבוע של הרשויות המקומיות בישראל בעשור האחרון. מאז המשבר הגדול של 2003, בעקבות קיצוץ חריף שהיה אז במענקי האיזון, התאוששו הרשויות אך נותרו במצב שבו 80% מהן תלויות במענקי האיזון, וכנראה כ-50-60 מהן (משרד הפנים סרב למסור את הנתון המדויק) נכנסות ויוצאות מתוכניות הבראה.

את המומחים האורבניים המציאות הזו אינה מפתיעה. "רשות קטנה לא יכולה להתקיים, מקסימום לשרוד", אומר בן אליה, ומאשים במצב את הממשלה. לדבריו, מודל המימון של הרשויות המקומיות הוא חסר תקדים בעולם - הרשויות גם צריכות להגיש את כל השירותים (רווחה, חינוך, ביוב, כבישים), וגם כמעט שאינן נהנות מסיוע ממשלתי. "שיעור מימון ממשלתי של 34% מתקציב הרשויות המקומיות הוא הנמוך ביותר בעולם המערבי", קובע בן אליה. "הוא בוודאי הנמוך ביותר ביחס להיקף השירותים שהרשויות נדרשות לספק".

את שיעור המימון הממשלתי הדל אמורות הרשויות להשלים באמצעות הכנסות עצמאיות. תל אביב, כמוה 15 הערים החזקות בישראל, עושות בדיוק את זה: מגדילות כל הזמן את מקור ההכנסות העצמיות שלהן באמצעות ארנונה עסקית. בזכות ההכנסות העצמיות, הערים החזקות מסוגלות להשקיע בשירותי חינוך, רווחה, בידור, וכמובן - טיילת, תיאטראות ושדרות מעוצבות. אלה הופכים אותן לאטרקטיביות לאוכלוסייה חזקה שעוברת להתגורר בעיר ומושכת אחריה עוד עסקים ועוד הכנסות עצמיות. זהו המעגל החיובי של הערים החזקות בישראל, שרק הולכות ומתחזקות.

אלא שבמעגל הזה שותפות כ-50 רשויות לכל היותר. כל השאר נתונות במעגל ההפוך, השלילי: אין להן די הכנסות כדי להשקיע בפיתוח העיר, איכות החיים יורדת ומביאה לנטישת אוכלוסייה חזקה, בעקבותיה נוטשים גם העסקים וההכנסות של העיר מידרדרות עוד.

בשלב הזה המדינה נאלצת לסייע באמצעות מענק האיזון - שאמורים לסייע לרשויות גירעוניות בהגדרה להתאזן כספית. נוסחת מענק האיזון השתנתה במשך השנים, וכיום מסכימים כל המומחים כי מדובר בנוסחה נכונה כלכלית ושוויוניות - הנוסחה מגדירה סל שירותים נורמטיבי (ראוי) שעל הרשות לספק לתושביה, בודקת את הכנסות הרשות ומשלימה את הפער בין ההכנסות ובין עלות סל השירותים.

עם זאת, הקיצוצים במענק האיזון מביאים לכך שהוא אינו מספק את כל צורכי התקציב של הרשויות, ובכל מקרה - הוא מאפשר להן להתאזן לכל היותר. מענק האיזון לא מספק לרשויות כלים לצמיחה ולעצמאות תקציבית, ולכן רובן המוחלט של הרשויות נשארות נסמכות כל השנים על שולחן הממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#