מסתמן: שטייניץ יסיר התנגדותו להטלת מס העשירים - מחאת האוהלים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

מסתמן: שטייניץ יסיר התנגדותו להטלת מס העשירים

שר האוצר צפוי לחזור בו, על פי הערכות, מהתנגדותו להטלת מס יסף בשיעור 2% על מי שהכנסותיו השנתיות גבוהות ממיליון שקל. השר עשוי להביא את המס לאישור הכנסת כבר בשבוע הבא

15תגובות

מס העשירים (מס היסף), שאותו המליצה ועדת טרכטנברג להטיל על מי שהכנסתו גבוהה ממיליון שקל בשנה, בוטל ברגע האחרון ולא נכלל בסופו של דבר בחבילת צעדי המס שאושרו בעקבות המלצות הוועדה. עם זאת, כעת ההערכה היא כי שר האוצר, יובל שטייניץ, הסיר את התנגדותו למס, על רקע המחסור במקורות תקציביים.

ההמלצה להטיל מס עשירים היתה אחת ההמלצות הבולטות בדו"ח ועדת טרכטנברג. הוועדה המליצה כי כל מי שהכנסותיו מכל מקור שהוא עולות על מיליון שקל בשנה (או כ-83 אלף שקל בחודש) ישלם תוספת מס בגובה 2%. החריג בהצעה היה שהוועדה הציעה שבחישוב רצפת ההכנסות לגביית המס (מיליון שקל) ייכללו הכנסות מכל מקור, ולא רק מעבודה. באופן זה, מי ששכרו יעלה על כ-83 אלף שקל בחודש ישלם על השכר מס הכנסה שולי בשיעור של 50%, במקום 48%, ומי שתהיה לו הכנסה גבוהה ממכירת דירה או מהון ישלם מס של 27% במקום 25% (או 32% במקום 30%, אם מדובר בבעל שליטה בחברה). מס העשירים היה אמור להניב למדינה הכנסות שמוערכות ב-400 מיליון שקל בשנה.

חשיבותה של ההצעה להטיל מס עשירים היתה בכך שניסתה לתת מענה להגדלת המיסוי על מקור העושר העיקרי של המאיונים העליונים - הכנסות גדולות מהון. זה היה גם המקור למורכבות הכרוכה ביישום ההצעה, מאחר שהטלת מס עשירים מחייבת הקמת מאגר נתונים מפורט ברשות המסים, שבו יאוחדו כל ההכנסות של אדם - מהון וגם משכר - כדי לבדוק אם ההכנסה הכוללת שלו עולה על מיליון שקל בשנה. כיום כבר חלה חובת דיווח על כל ההכנסות על עצמאים ועל שכירים בעלי הכנסות גבוהות, אך בפועל רבים מהשכירים אינם עומדים בחובה, וגם כך הדיווחים שלהם כמעט ואינם נבדקים. מס העשירים החדש יאלץ את רשות המיסים לדרוש לקבל את הדו"חות וגם לבדוק אותם לעומק.

ההצעה עוררה גם לא מעט בעיות מהותיות. למשל, התעוררה השאלה אם המס ייגבה גם מאדם שהכנסתו הקבועה אינה יוצאת דופן, אך נהנה פעם אחת בימי חייו מהכנסה שעולה על מיליון שקל - לדוגמה, בעת מכירת דירה או בעת שגמלאי מוכר נכסים כדי לממן מעבר לדיור מוגן. רשות המיסים התחייבה למצוא פתרונות לבעיות האלה.

מס העשירים היה אמור לעבור בחקיקה בכנסת, יחד עם כל חבילת המיסוי של ועדת טרכטנברג, אלא שהחקיקה אושרה בלעדיו. אף שהסעיף לגבי המס נכלל בהצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, בפגישה בארבע עיניים בין שר האוצר ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הוחלט ברגע האחרון להוציא את הסעיף מהצעת החוק. ההערכה אז היתה כי המורכבות של ההצעה, יחד עם ההכנסה הנמוכה יחסית שמס העשירים צפוי להניב, היא שגרמה לביטול ההצעה. הערכת נוספת היתה כי שר האוצר או ראש הממשלה ביקשו להוציא את מס העשירים מהחוק מפני שחששו שמאגר המידע החדש שיהיה צורך ליצור - מאגר מידע על כל ההכנסות, משכר ומהון, של האוכלוסייה העשירה בישראל - עשוי להוות בעתיד בסיס להטלת מסים נוספים על העשירים בלבד.

הוצאת סעיף מס העשירים מהחוק עוררה אז ביקורת ציבורית, מפני שנתפשה כעיקור של ההמלצה היחידה בדו"ח טרכטנברג ביחס לעשירים. גם בתוך משרד האוצר ומשרד המשפטים התנגדו להחלטה, בשל ההשלכות התקציביות שלה והסמליות שלה. נראה כי הלחצים התקציביים והציבוריים עשו את שלהם, וכי שר האוצר חזר בו מהתנגדותו לסעיף. על פי הערכות, שטייניץ עשוי להביא כבר בשבוע הבא את מס העשירים לאישור מחודש של הכנסת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#