האם יתפוצצו שתי הבועות הגדולות בעולם ב-2012? - השבוע/ גיא רולניק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם יתפוצצו שתי הבועות הגדולות בעולם ב-2012?

מאיזה אג"ח ממשלתית מומלץ לשמור מרחק

31תגובות

1. לא תאמינו מהי הבועה הגדולה ביותר בעולם כיום.

לא הנדל"ן בסין, לא הבנקים באירופה וגם לא ההנפקה של פייסבוק. כל הבועות הפוטנציאליות האלה כבודן במקומן מונח, אבל הן לא מגיעות לממדיה של הבועה הגדולה מכולן, השקטה מכולן והמדהימה מכולן.

כשהכלכלה האמריקאית התרסקה ב-2009 נכנס ברק אובמה לבית הלבן, חבילות חילוץ ענקיות נתפרו ונזרקו לשוק והגירעונות התקציביים והחובות של ארה"ב התחילו לגדול בקצב שיא. השלב האחרון בתהליך נראה כמעט מובן מאליו: האג"ח של הממשל האמריקאי יתחילו לרדת והריבית שדורשים המשקיעים מהממשל כדי לגלגל את חובותיו תעלה לשיאים חדשים. פרופ' קנת רוגוף, מגדולי המומחים למשברים פיננסיים, אפילו פירסם תחזית: התשואה (ריבית) על האג"ח הארוכות של הממשל האמריקאי תעלה ל-7%.

גם לביל גרוס, מנכ"ל קרן האג"ח הגדולה בעולם פימקו, לא היה ספק: צריך להתרחק מאג"ח ממשלתיות אמריקאיות בכלל ומאג"ח לטווחים ארוכים בפרט.

ומה קרה בפועל? הגירעונות התקציביים של ארה"ב צמחו בקצב גבוה בהרבה מהצפוי, החוב האמריקאי התנפח למספרים שלפני עשור נראו בלתי נתפשים וקפץ ב-50% בשלוש השנים האחרונות - אבל האג"ח של הממשל האמריקאי רק עלו, עלו ועלו.

ב-2011, שהסתיימה השבוע, רק התחזקה המגמה: בעוד החוב של הממשל האמריקאי גדל במהלכה ב-1.3 טריליון דולר, הריבית על האג"ח של הממשל לטווח של 10 שנים נחתכה מרמה של כ-4% לפחות מ-2%. המנוף של האג"ח (הנגזר מהרווח שלה) פעל במלוא עוצמתו, ומחיריהן של האג"ח זינקו ב-20%-30%.

כיצד קרה הנס המופלא הזה - הפרופיל הפיננסי של הלווה הגדול בעולם מידרדר במהירות, ואילו הריבית שהמשקיעים דורשים ממנו רק יורדת?

בדיעבד יש הסברים מצוינים: מצבו הפיננסי של הממשל האמריקאי אמנם הידרדר, אבל מצבו של גוש היורו גרוע הרבה יותר. בעוד בארה"ב המשקיעים סבורים שהיקף הבעיות נחשף ברובו, באירופה התהליך רק התחיל. למרות המגזר הפיננסי המנופח והמושחת שלה, ארה"ב היא עדיין כלכלה גמישה, תחרותית וחזקה הרבה יותר. במקביל הקטין המגזר הפרטי באופן משמעותי את צריכת האשראי שלו בגלל המיתון, האבטלה והחששות מהעתיד - ופינה מקום בשוק לאג"ח של הממשל.

הכל טוב ויפה, אבל עם כניסתה של 2012 מנסרת השאלה באוויר: מה יקרה כשהמגמה תתהפך, המשקיעים יתחילו לברוח מהאג"ח הממשלתיות האמריקאיות והריביות יתחילו לעלות במהירות?

כריסטינה רומר, שהיתה עד לפני שנה יו"ר מועצת הכלכלנים המייעצת לאובמה, כתבה בשבוע שעבר ב"ניו יורק טיימס" כי בתוואי שבו גדלים הגירעון התקציבי והחוב האמריקאי, זאת רק שאלה של זמן עד שארה"ב תיקלע לחדלות פירעון על החובות שלה. במלים אחרות, זה רק עניין של זמן עד שהכלכלה הגדולה בעולם תפשוט את הרגל.

רומר אינה היחידה שמזהירה מפשיטת רגל כזאת, אבל כל האזהרות האלה התבדו בשלוש השנים האחרונות. ככל שהריבית יורדת משתנה מצב הרוח, והרעיון שארה"ב יכולה להחזיק גירעונות עתק לאורך זמן מבלי לשלם על כך מחיר פיננסי כבד קונה אחיזה בשווקים הפיננסיים.

אבל גם אם נניח שארה"ב לא תפשוט רגל אלא פשוט תדפיס כסף, תייצר אינפלציה ותשחוק את ערך המטבע שלה כדי לחמוק מהחוב הפיננסי המפחיד שלה - די אם הריבית בארה"ב תחזור לרמתה לפני שנה, שנתיים או חמש, כדי לייצר מפולת כואבת וחדה במחירי האג"ח ולזרוע הרס בתיקי ההשקעות של מאות מיליוני חוסכים בארה"ב ומחוצה לה. שוק המניות תמיד תופס את הכותרות, אבל שוק האג"ח האמריקאי הוא זה שיכול להתפוצץ ב-2012.

2. את התחזיות ואת האזהרות שלנו ושל אחרים צריך לקחת תמיד עם קורטוב של מלח. בעצם, לא קורטוב - עדיף שק שלם. כשהמשבר הפיננסי התפוצץ בארה"ב שאלנו בטור הזה מתי יתחיל המשבר הפיננסי והכלכלי הסיני. הניהול, הניפוח והתמרון של הממשל הסיני ונתוני החשבונאות הלאומית המפוקפקים שהוא מייצר נראו לנו תמיד כמתכון לאסון מפתיע. טעינו. הכלכלה הסינית התאוששה במהירות עצומה וסייעה לכל העולם להתאושש מהמשבר הפיננסי של 2008.

אבל לדעתנו הסכנה רק גדלה. מי שמתחרה בבועת האג"ח האמריקאית - וכמובן קשורה אליה - היא בועת הנדל"ן הסינית. מאחורי הצמיחה המופלאה שהתרחשה בסין בשלוש השנים האחרונות לא עומד המגזר היצואני המפורסם שלה, וגם לא המדיניות המדוברת והמיוח"צנת של הממשל שמבקשת להגדיל את הצריכה הפרטית המקומית - אלא בעיקר ההשקעות האדירות של הממשל בתשתיות ובנדל"ן. ההישענות של הכלכלה הסינית על השקעות בתשתית ובנדל"ן היא מסוכנת, לא רק מפני שהן ממומנות במינוף פיננסי גדל והולך באמצעות מערכת הבנקאות הסינית שנשלטת במישרין ובעקיפין על ידי הממשל, אלא גם בגלל השיטה הסינית לביצוע השקעות: הממשל חוטף מהתושבים את הקרקעות הנדרשות לביצוע הפרויקטים.

בחודש שעבר שמענו לרגע וחצי על המהומות בכפר הדייגים ווקאן, השוכן בגואנגדונג, המחוז הדרומי של סין. התושבים התקוממו נגד אנשי הממשל המקומי, סילקו אותם מהכפר וחסמו אותו. בצעד מפתיע החליט המושל האזורי להרגיע את המהומות על ידי כניעה לדרישות התושבים.

מעטים שמים לב לכך שהתקוממות התושבים בווקאן משקפת את אחת התופעות הנפוצות ביותר בסין: חטיפה, הלאמה, הפרטה או גניבה - תקראו לזה איך שתרצו - של הקרקעות, ללא פיצוי של ממש לתושבים העניים והחלשים ביותר בסין. מאחורי עשרות טייקוני הנדל"ן המיליארדרים הסינים שצמחו בעשור האחרון עומדים מאות מיליוני כפריים, שאיבדו את הקרקעות שבחלק מהמקרים עיבדו במשך שנים ארוכות.

סין היא לא רק כלכלה יצואנית אדירה, אומה של הזדמנויות, עם מאות מיליוני יזמים חדשים ומעמד ביניים שגדל בקצב מדהים ומרשים - היא גם סיר לחץ ענק, מפחיד ומבעבע של אי שקט חברתי שיכול להתפרץ בכל רגע. בתוך סיר הלחץ הזה יש לא רק מאות מיליוני איכרים ועניים, אלא גם מינוף פיננסי אדיר. כמובן שהר החובות הפיננסיים של הממשל האמריקאי קשור ישירות לסין, המשקיעה הזרה הגדולה ביותר באג"ח אמריקאיות בעשור האחרון.

לא היינו רוצים לתת תחזיות, לאור המורכבות של השווקים הפיננסיים והרקורד החלש של כל החזאים והכלכלנים החשובים ביותר בעולם. אבל בועת האג"ח האמריקאית וההשקעות על חשבון השכבות החלשות בסין נראות לנו מאיימות במיוחד.

2003 2010

ההשקעות הגדלות של סין

השקעות ממשלת סין בתעשייה, בתשתיות ובפרויקטים מרכזיים, במיליארדי דולרים

הריבית נחתכה לפחות מ-2%

התשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים

2007 2011



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#