חינוך חינם מגיל 3? "איכויות גדולות לא יצמחו מהיוזמה הזו" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חינוך חינם מגיל 3? "איכויות גדולות לא יצמחו מהיוזמה הזו"

על פי תוכנית הממשלה, ייבנו בסך הכל 2,500 גנים בארבע שנים ובעלות של 2.5 מיליארד שקל ■ כיום נבנים רק 200-250 גנים בשנה ■ "לוקח שנה לבנות גן חדש, ואם צריך לתכנן תב"ע - זה יכול לקחת עד חמש שנים", אומרת הממונה על החינוך לגיל הרך בעיריית תל אביב

10תגובות

הכרזתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על יישום חוק חינוך חובה לגילי 3-4 - מהלך שנמצא בלב ההמלצות של ועדת טרכטנברג וחוק שנחקק ב-1984 ומעולם לא יושם במלואו - צפויה להיתקל במכשולים משמעותיים, שעשויים לעכב את ביצוע התוכנית שאמורה להתחיל לפעול בחלקה כבר באוגוסט.

על פי התוכנית של משרד החינוך, ייבנו בסך הכל 2,500 גנים חדשים בתוך ארבע שנים בעלות כוללת של כ-2.65 מיליארד שקל, לעומת 200-250 כיתות גן שנבנות מדי שנה רגילה. יישום ההכרזה יחייב האצת תהליכי בינוי וגיוס כוח אדם במשרד החינוך וברשויות המקומיות. ברשויות המקומיות מברכים על היוזמה, אבל חוששים כי הממשלה לא תצליח לעמוד ביעד השאפתני של פתיחת 1,500 כיתות גן כבר בתחילת שנת הלימודים הבאה.

משרד החינוך טוען כי ניתן יהיה לעמוד ביעד לאוגוסט הקרוב, שעלותו התקציבית 1.3 מיליארד שקל. במקומות מסוימים שבהם לא ניתן יהיה לבנות כיתות חדשות, ייערכו שיפוץ למבנים קיימים - כגון אלה המשמשים כגנים פרטיים - יוצבו מבנים ניידים או יישכרו מבנים. מדובר בהשקעה נמוכה יותר, אבל במשרד החינוך מדגישים כי אפשרויות אלה יהיו בעדיפות אחרונה.

מי שיצטרך לבנות את הגנים בפועל יהיו הרשויות המקומיות. במסגרת חלוקת העבודה עם משרד החינוך, הן אחראיות על התשתית מחוץ לגן ועל ההפעלה והתחזוקה. משרד החינוך אחראי על הבינוי עצמו "מהגדר פנימה". זו הסיבה שעמידה ביעדי התוכנית תלויה בצורה מכרעת ברשויות המקומיות.

מיטל להבי, סגן ראש עיריית תל אביב, יו"ר סיעת מרץ וממונה על החינוך לגיל הרך בעיר אומרת כי "התוכנית נחוצה ואני מברכת עליה. מבחינת קרקע יש בעיית זמינות. עיריית תל אביב בדקה את הצרכים ומצאנו שעד 2017 נצטרך 130 כיתות גן חדשות לכל שכבות הגיל. אנחנו נערכים לבניית 30 כיתות גן נוספות שלא יספקו את מערך הצרכים של כל גילי 3-4. בכמה מהגנים מדובר בבנייה חדשה, כמה בהתאמת מבנים קיימים וכמה כמטלות ציבוריות שמוטלות על יזמי נדל"ן שבונים בעיר".

להבי מוסיפה: "יש אזורים שבהם ישנה קרקע זמינה, בעיקר בשכונות הצפוניות שבהן אפשר להיערך לחינוך מגיל 3. ואולם יש אזורים היסטוריים שאין אפשרות לייצר עתודות קרקע יש מאין - וגן צריך להיות במרחק הליכה, הוא צריך להיות זמין".

להבי גם מטילה ספק ביכולת לבנות גנים במהירות: "לוקח שנה לבנות את הגן, שלושה חודשים להוציא מכרז קבלנים, חצי שנה של תכנון כולל מפרטים וסטנדרטים, הוצאת היתר בנייה לוקחת שנה, ואם צריך לתכנן תב"ע (תוכנית בניין עיר) זה יכול לקחת 3-5 שנים נוספות. ועוד לא דיברנו על התוכן והפדגוגיה של הגן וזה אומר עוד תקציבים לסייעות עירייה, תקציבים לגננות של משרד החינוך, תקציבים לפסיכולוגים - ובעיה שגם כיום אנו נתקלים בה, והיא מימון שכר השומרים. אני חוששת שאיכויות גדולות לא יצמחו מהיוזמה הזו".

יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, מברך על היוזמה אבל מיד מזהיר: "לבנות 2,500 גני ילדים זו משימה לא פשוטה. בתוכניות צריכה להיות הקצאה לשטח ציבורי שאפשר לבנות בו גן. חבל שלא דיברו ולא התייעצו אתנו. אנחנו צריכים זמן להתארגן. לבנות כיתת גן בשטח כולל של 300 מ"ר עולה 2.5 מיליון שקל כולל פיתוח תשתיות. אם הממשלה בונה על חלק מתקציבי הרשויות - שישכחו מזה, לרשויות אין כסף. אבל מה עושה הממשלה? בערים עשירות, כמו בתל אביב, היא אומרת: 'אני אתן להם 60% והם ישלימו 40% אחוז'. אבל גם עיר כמו תל אביב לא תוכל להעמיד תקציבים לבניית גנים".

TheMarker

עדיפות ליישובים ערוכים

כיום חוק חינוך חובה מגיל 3 מיושם רק ביישובים חלשים מבחינה חברתית-כלכלית, בעיקר ביישובים במגזר החרדי והערבי. על פי הערכות, החוק חל כיום על כ-100 אלף תלמידים בגילי 3-4, מתוך כ-300 אלף ילדים. 80 אלף ילדים לא נמצאים כיום במערכת החינוך, אלא במסגרות פרטיות או בביתם.

בישראל פועלים 8,640 גני ילדים ציבוריים, שנותנים מענה ל-220 אלף ילדים בגילי 3-4. כ-117 אלף מתוכם לומדים בגנים ציבוריים במימון ההורים, המשלמים כ-800 שקל מדי חודש (לא כולל תשלום עבור צהרונים), והיתרה לומדים בגנים ציבוריים הנהנים ממימון מלא של משרד החינוך או מסבסוד משמעותי, וההורים משלמים בגנים אלה כ-75 שקל בחודש. גנים אלה נמצאים בדרך כלל ביישובים באשכולות הנמוכים 1-3. בנוסף, כמה עשרות אלפי ילדים לומדים בגנים פרטיים, ועוד כמה עשרות אלפים, מרביתם במגזר הערבי והבדואי, אינם נמצאים בשום מסגרת חינוכית, אלא בבתים, והתוכנית הנוכחית צפויה לתת להם מענה.

במשרד החינוך מבהירים כי באופן עקרוני בניית הגנים תהיה בהתאם לקריטריונים שוויוניים, אך תינתן עדיפות ליישובים שיהיו ערוכים מוקדם יותר. לפי נתונים שאסף המשרד, עד כה ניתנו הרשאות לבנייה של 500 גנים, כך שהשלמת השלב הראשון של המהלך לבניית כל 1,500 הגנים תלוי בזמינות קרקע או של מבנים קיימים שניתן יהיה להכשיר למטרה זו. במשרד החינוך מניחים כי כתוצאה מהמהלך, חלק מהמבנים המשמשים כיום גנים פרטיים יוסבו לגנים ציבוריים.

שאלה נוספת היא מהיכן יגייסו 2,500 גננות נוספות ועוד אלפי סייעות. במשרד החינוך סבורים כי חלק מהגננות יגיעו ככל הנראה מהגנים הפרטיים שצפויים לאבד תלמידים למערכת הציבורית המתרחבת. גיוס הסייעות פשוט יותר, מכיוון שהדרישה לגביהן היא רק ל-12 שנות לימוד.

יו"ר ארגון הגנים הפרטיים בישראל, שולמית ביסמנובסקי, סבורה שהממשלה לא תתקשה לתת מענה בהיקפים המתוכננים בשל הצורך בבניית גנים וגיוס כוח אדם. "הם ייאלצו להיעזר בתשתית של הגנים הפרטיים, ואם המדינה תשכיל לעבוד נכון, הגנים האלה יוכלו לקלוט חלק מהילדים בתמורה לתשלום ממשרד החינוך. אנחנו רוצים להשתלב בתוכנית, ואם לא נשתלב בה, נוותר על טיפול ילדים בגילי 3 ומעלה ונתמקד בגילים הנמוכים יותר". לדבריה, מי שייפגעו הן גננות שתכננו לקלוט ילדים מגיל 3 ומעלה, שיצטרכו לסגור את הגן או להפוך אותו לגן ציבורי, אך מדובר במספר לא גדול של גננות.

פרופ' מרים מבורך, ראש התוכנית חינוך בגיל הרך המפעילה תוכנית לתואר שני לגננות במכללת לוינסקי ולשעבר ראש מכללת לוינסקי לחינוך, מצביעה על כמה מקורות לגיוס גננות: "ככל הנראה יש מספיק גננות שכיום לא עובדות. חלק אחר נמצאת במערכת הגנים הפרטיים, ובאלה שהן מוסמכות וראויות אפשר יהיה להיעזר".

"זה אפשרי - אם התהליך יתחיל עכשיו"

רמי הופנברג, מנהל מינהל החינוך של עיריית פתח תקוה, אומר כי העירייה "מספקת גני ילדים לגילי 3-4 מזה שנים. כיום העלות להורים לגן טרום-טרום חובה (גילי 3-4) היא כמה מאות שקלים בחודש, לא כולל צהרונית. מבחינתם, לפעמים עדיף להשאיר את הילדים במסגרת פרטית. שכר הלימוד מדורג לפי שכר, ולכן הגנים האלה משתלמים יותר להורים מחתך סוציו-אקונומי נמוך כי הם זכאים להנחות. הכנסת גילי 3-4 לחינוך חובה חינם תוזיל את העלות להורים מול הגנים הפרטיים (התשלום עבור הצהרונית יישאר) ותגדיל את מספר הנרשמים - וכל מה שעשינו עד עכשיו לא יספיק".

במסגרת ההערכות ליישום פרק החינוך של דו"ח טרכטנברג ביקש משרד החינוך מהרשויות המקומיות למסור מידע לגבי מספר הכיתות החדשות הנדרשות כדי לספק שירותי חינוך לגילי 3-4. פתח תקווה הגישה בקשה לבניית 85 כיתות גן, שבכל אחת 35 ילדים - כולל בניית כיתות חדשות והחלפת קראוונים, שבהם פעלו גנים. לדברי הופנברג, עבור כל הגנים ישנן עתודות קרקע זמינות לבנייה.

הופנברג סבור שאפשר לבנות גנים חדשים עד ספטמבר - אם המדינה תאשר תקציבים בחודש הקרוב. לדברי הופנברג, "בהנחה שיש תקציב וקרקע בייעוד ציבורי שמתוכננת לגן ילדים לוקח לבנות גן ילדים כעשרה חודשים", אומר הופנברג. "מבחינה אדריכלית, התכנון די פשוט ואפשר להשתמש בתוכניות קיימות ומבחינת מכרזי קבלנים, חלק גדול מהרשויות בונות גנים בעזרת החברה למשק ולכלכלה, שיש לה רשימת קבלנים שעברו מכרזים ואפשר להסתמך על זה כדי לקצר את התהליך. גם מבחינת היתרי בנייה, כעירייה אנחנו יכולים לתת היתרים בחודשיים".

ואולם גם אם קיים התקציב, לא בכל עיר יש מגרשים ציבוריים (מגרשים חומים) זמינים לבניית הגנים וישנם גם שכנים שנוטים התנגד לבניית מטרד גני הילדים. בתל אביב, למשל, יש ריבוי טבעי גדול במרכז העיר שדורש מהעירייה לייצר פתרונות חינוך בתוך שכונות בנויות ורוויות.

עיר אחרת שלה אין בעיה של עתודות קרקע ותנופה גדולה של בנייה חדשה היא הוד השרון. "לנו אין בעיה של זמינות קרקע. זו עיר צעירה עם שטחי קרקע גדולים. משך בניית גן תלוי בהליכי תכנון, במכרז ובביצוע. יכול לקחת שבעה-שמונה חודשים, ואם התהליך יתחיל עכשיו במערכת משומנת ובהנחה שיש קרקע זמינה, זה ייתכן", טוען רפי סער, מנכ"ל עיריית הוד השרון. "זו תוכנית ישימה בכל הערים. זו רק שאלה של כסף. אם ראש הממשלה יפתור את בעיית המימון זה יהיה סיוע רב לרשויות".

עלות המלצות טרכטנברג בתחום החינוך: 22 מיליארד שקל

העלות הכוללת של התוכניות שעליהן המליצה ועדת טרכטנברג בתחום החינוך לחמש השנים הבאות היא 22.35 מיליארד שקל.

התוכנית שעליה המליצה הוועדה בתחום החינוך תובא ביום ראשון לאישור הממשלה. התוכנית כוללת הפעלת חוק חינוך חינם לגילי 3-4; הפעלת יום לימודים ארוך בימים ראשון עד חמישי בכל המדינה לגילי 3-9; סבסוד הוצאות ההורים בתשלומים לבית הספר (טיולים, אירועים וספרים); הגדלת תקציבי תנועות הנוער; העברת הסמכות והאחריות על תחום מעונות היום והמשפחתונים לגיל הרך ממשרד התמ"ת למשרד החינוך; החלת תקינה ופיקוח על מעונות עם שבעה ילדים ויותר; הרחבת היצע מעונות היום המפוקחים ומסובסדים; הקמת מעונות יום חדשים; הפעלת מערך פיקוח אפקטיבי למעונות לילדים עד גיל 3; תגבור הדרכת המטפלות; וביצוע הכשרות מקצועיות.

לפי המלצות ועדת טרכטנברג, משרד החינוך היה אמור להגיש עד 31 בדצמבר 2011 לאישור הממשלה תוכנית מפורטת לביצוע בחמש השנים הבאות של פרויקט חינוך חובה לגילי 3-4 ופרויקט יום חינוך ארוך לגילאי 3-9. ככל הידוע, לא הוגשו תוכניות כאלה לממשלה עד כה.

שני הפרויקטים היו אמורים, לפי המלצות הוועדה, לצאת לדרך כבר בתחילת ינואר הנוכחי, אך ייצאו לדרך רק בתחילת שנת הלימודים הקרובה, בסוף אוגוסט 2012. מטרת שני הפרויקטים היא שיפור החינוך, הקלה על יוקר המחיה, עידוד התעסוקה והקטנת הפערים בחברה.

הכנסת החליטה על חוק חינוך חובה בגילאים 3-4 כבר ב-1984. מאז נדחה ביצוע החוק על ידי האוצר בטענה של היעדר תקציב, באמצעות חוק ההסדרים.

לפי המלצות ועדת טרכטנברג, חוק חינוך חובה לגילאי 3-4 יחול על 80 אלף ילדים שאינם בגנים ציבוריים ב-2013-2016. עלות הפרויקט החמש שנתי היא 7.2 מיליארד שקל, מתוכם 2.2 מיליארד שקל ב-2012, עוד 1.6 מיליארד ב-2013 ועוד 2 מיליארד שקל ב-2014. עם יישום החוק במלואו החל ב-2017, תגדל העלות השוטפת של הממשלה למימון החינוך בגילאי 3-4 בתקציב משרד החינוך ב-1.8 מיליארד שקל בשנה.

עלות התוכנית ליום לימודים ארוך ב-2012-2016 היא 7 מיליארד שקל. העלות ב-2012 היא 300 מיליון שקל, העלות גדלה ב-2013 למיליארד שקל וב-2014 ל-1.350 מיליארד שקל. העלות השנתית התוספתית המלאה בבסיס התקציב לאחר השלמה מלאה של התוכנית, החל ב-2017, היא 2.350 מיליארד שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#