מאגר מאובטח? אין חיה כזאת - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאגר מאובטח? אין חיה כזאת

אם לא נגן על הציבור, זרימת המידע החופשי ברשת יכולה להפוך לאמצעי של דיכוי

37תגובות

"הבה נבנה לנו מאגר ביומטרי וראשו בשמים" הוא פרפרזה יפה ומדויקת שטבעו בלוגרים על המאגר הביומטרי, תוך שהם משווים אותו למגדל בבל, שנבנה ביוהרה ובבורות. בימים אלה, בעקבות חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, נבנה בישראל מאגר הכולל את פרטיהם, טביעות אצבעותיהם ותמונתם לא של עבריינים מבוקשים - אלא של כלל אזרחי המדינה. פריצת האקרים למאגר מידע מאובטח והצפת הרשת בפרטיהם של עשרות אלפי ישראלים היא צפירת אזעקה להקפיא בדחיפות את הקמת המאגר.

דווקא כמי שפרטיה ופרטי כרטיס האשראי שלה רצים עכשיו ברשת, אני מאמינה שסוגיית כרטיס האשראי הפרוץ שלי ושל רבים אחרים היא פחות חשובה. חברות האשראי יפצו אותנו. יותר מדאיגה העובדה שמאגרי המידע נעשים מפלצתיים ומפורטים יותר, טרף למניפולציות של עבריינים, גורמים עוינים וסתם לרדיפת בצע. ועוד יותר מדאיג, שבמקרה הזה אין טעם לקרוא למדינה שתושיע אותנו ותעשה סדר, כרגולטור. משום שהמדינה במו ידיה, בעצם הקמת המאגר הביומטרי, יוצרת את הסיכון החמור ביותר לכבוד האדם, שלומו, זכויותיו ופרטיותו.

התואנה לחקיקה היתה הפרימיטיביות של תעודות הזהות שלנו. זה נכון, אלא שאין שום קשר בין אמצעי זיהוי ביומטריים לבין הקמת מאגר מידע מרכזי. למעשה אין מדינה מערבית, לרבות אלה המנפיקות תעודות זהות חכמות עם אמצעי זיהוי ביומטריים, שמעלה על דעתה להחזיק במפלצת כוח טוטליטרית שכזאת.

סי-די בנק

הבטיחו לנו שהמאגר יהיה מאובטח טוטאלית. אירועי שלשום מבהירים שאין חיה כזאת. פעילות יסודית של גורם אינטרסנטי רב ממון, פעילות עוינת, טכנאי של ספק תוכנה חיצוני שרוצה לסדר את עתידו הכלכלי או אפילו עובד קבלן מותש במשרד הפנים שמחליט שלעזאזל המערכת - כל אלה, או סתם רצף טעויות אנוש, יכולים להביא לקריסתה של כל חומת מגן. הנזק יהיה בלתי ניתן לתיקון עד סוף ימי חייהם של כל מי שכלולים במאגר. כרטיס אשראי אפשר לבטל, סיסמה מזהה אפשר לשנות בקלות, אבל טביעת אצבע ותווי פנים - לעולם לא.

שאלת היסוד היא עצם זכותה של המדינה להחזיק במאגר כזה, המקנה לה כוח לא מרוסן לא רק כלפי עבריינים, אלא כלפי כל אדם. בקלות בלתי נסבלת ובמדרון חלקלק יכול המאגר להפוך לאמצעי מעקב. קודם אחרי פושעים, אחר כך אחר מפגינים וכן הלאה. זו 1984 של אורוול. פתח למדינה טוטליטרית, שבה נרמסות חירויות יסוד של האדם והוא פוטנציאל קבוע למעקב יומיומי בלא ידיעתו.

חמור מכך, זה לא יגמר במדינה ולא ישאר בידיה. בעולם שבו תאגידים גדולים ובעלי הון משפיעים על מערכות פוליטיות בכוחו של הממון ועל פי צרכיו, זה רק עניין של זמן עד שהמאגרים האלה יועברו לידי אותם כוחות. זו גם לא משאת נפשנו לראות את שמותיהם, כתובתם, תמונתם וטביעת האצבע של חיילי צה"ל, למשל, נופלים בידי החיזבאללה.

זרימת המידע החופשי ברשת היא הזדמנות לאחת משעותיה היפות של ההיסטוריה האנושית. אם לא נגן על הציבור, הן יכולות להפוך בקלות לאמצעי של כאוס, דיכוי ושליטה.

-

הכותבת היא חברת כנסת ויו"ר מפלגת העבודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#